סוללות ובונות: לאתר את הפוטנציאל בגיל צעיר

בשיתוף תעשייה אווירית

התמונה העגומה שמתגלה מדי שנה בעת פרסום נתוני הזכאות לבגרות ממחישה את הפערים הגדולים ברמת החינוך והטיפוח למצוינות בין הפריפריה והמרכז. ההבדלים, שלרוב הם תוצאה של דלות תקציבית, מיעוט במודלים לחיקוי ומחסור בכוח אדם איכותי - רק הולכים ומתעצמים, ומשמרים עוד יותר את הפערים החברתיים־כלכליים במדינה.

כשצוללים עמוק יותר לנתונים, התמונה אפילו יותר מקוממת: נערות מהפריפריה סובלות מאפליה כפולה: מהדרת נשים כללית ומהעובדה שהסביבה שלהן אינה מעודדת מצוינות לימודית. תוכנית בשם "סודקות את תקרת הזכוכית" מטעם ארגון "כל ישראל חברים־אליאנס" אמורה לתת מענה. "התוכנית נולדה מתוך הבנה שתלמידות ונערות בפריפריה הגיאוגרפית־חברתית אינן מממשות את הפוטנציאל שלהן", אומרת חנה סטמפלר, אשת חינוך ותיקה שמובילה את התוכנית. 

"סודקות את תקרת הזכוכית" בתחרות אתרים במכללה האקדמית להנדסה בתל אביב(צילום: ליאור דסקל, אייקון הפקות)

"סודקות את תקרת הזכוכית" החלה לפעול ב־2011 כפיילוט וכיום משתתפות בה 2,000 נערות ב-26 בתי ספר ברחבי הארץ. "התובנה הייתה שלא מספיק לעסוק בזכאות לתעודת בגרות, אלא חשובה גם איכות התעודה, שתפתח עבור נערות אלו צוהר לעתיד טוב יותר", אומרת סטמפלר. בשיתוף פעולה עם משרד החינוך והרשויות המקומיות התוכנית מעודדת נערות לבחור בארבע או חמש יחידות לימוד מתמטיקה ובמקצוע מדעי נוסף בתיכון. "למה דווקא השקעה במתמטיקה? כי אם נערה בתיכון צולחת ארבע או חמש יחידות לימוד במתמטיקה ומצטיינת במדעים, זה מקנה לה כלים אחרים ומודעות עצמית גבוהה יותר", מספרת סטמפלר.

התוכנית נעזרת במערך של 90 מלגאים ומלגאיות שמעניקים תגבורים במתמטיקה לאורך השנה. כמו כן, במהלך שנת הלימודים בכיתה ח' עובדות הנערות הצעירות עם נשים מצליחות מחברות כמו "טבע" ו"אינטל" על בניית אתר אינטרנט שמוקדש לנשים משפיעות בעולם, כשבסוף השנה מתקיימת במכללת "אפקה" תחרות רשמית.

"אנחנו מאתרים נערות עם פוטנציאל למצוינות בכיתה ח' ומלווים אותן עד סוף י"ב. זה שלב קריטי במעבר בין החטיבה לתיכון, לפני תהליך ההסללה", אומרת סטמפלר. "המיקוד שלנו הוא הענקת מודלים לחיקוי לצורך העלאת רף השאיפות, העצמה מגדרית ומצוינות לימודית. בכיתות י"א וי"ב התוכנית מעניקה ליווי פרטני לקראת שירות צבאי ולאומי משמעותי. יש המון סיפורים מרגשים כיצד נערות שהחליטו להשקיע בחמש יחידות מתמטיקה לפתע חולמות בגדול. השינוי התודעתי הוא לא רק אצלן, אלא גם בשדרה הניהולית של בתי הספר ובסביבה הכללית".

נערות מרחבי הארץ בהרצאה במשרדי חברת גוגל(צילום: באדיבות גוגל)

העתיד כבר כאן

זו השנה השלישית שבה 100 תלמידות בכיתה י"א, כולן מצטיינות בתחומי המדעים, נפגשות בתעשייה האווירית ועובדות על פרויקטים טכנולוגיים יחד עם מנטוריות מובילות מהתעשייה האווירית. "כחברת ההיי־טק הגדולה במדינה אנו ערים לאתגר שבשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית", מספרת אליענה פישלר, סמנכ"לית התקשורת בתעשייה האווירית לישראל. "המצוקה ההולכת וגוברת בנוגע לדור העתיד שימלא את השורות וימשיך להוביל את קטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית הולידה את הרעיון".

התפיסה העומדת מאחורי שילוב נערות מצטיינות בתחומי המדעים בפרויקטים טכנולוגיים מבקשת להשפיע על תלמידות בצומת החלטה קריטי בבחירת מקצוע לחיים. "החלטנו לפנות לנערות מצטיינות בתחומים אלה מתוך הבנה ששם נמצא המאגר הפוטנציאלי והאיכותי ביותר של כוח אדם עתידי", אומרת פישלר. "ב'מהנדסות העתיד' זוכות הנערות להיחשף לעולמות המופלאים של התעשייה האווירית, שהציבור הכללי איננו מכיר בשל האלמנטים הביטחוניים המסווגים של העבודה. במהלך הפרויקט המנטוריות מצליחות להמחיש לנערות לאילו מקומות מדהימים הן יכולות להגיע אם יבחרו ללמוד מקצועות הנדסיים וטכנולוגיים".

במשך כמה חודשים נפגשות ועובדות הנערות עם מהנדסות מהתעשייה האווירית על פרויקטים טכנולוגיים, כשבסיום מציגות עשר הקבוצות מוצר טכנולוגי עצמאי. בוגרות הפרויקט מעידות על חוויה משנת חיים שבזכותה החליטו להשתלב בחטיבות טכנולוגיות בצבא. "שיתוף הפעולה ב'מהנדסות העתיד 3' עם חט"ל (חטיבת הטכנולוגיה של צה"ל) הוא אחד הגורמים שמעידים על הצלחת הפרויקט. נערות שמרגישות בודדות בבית ספרן במגמות רובוטיקה או הנדסת תוכנה מוצאות חברות שיש להן אותם תחומי עניין ועיסוק ומבינות כי אין סיבה להרגיש לא בנוח עם הסקרנות והחוכמה שלהן", מסכמת פישלר.

הרעיון של גוגל

לפני כעשור הבחינו דניאלה רייכמן ומיכל סגלוב, מהנדסות תוכנה מובילות בגוגל ישראל, כי הן מהוות מיעוט בקרב הנשים המועסקות במקצועות טכנולוגיים בחברה. במקום לשבת בחיבוק ידיים הן החליטו לפעול למען שינוי בקהילה.

"גם היום קיימים פערים גדולים בין מספר הבנים והבנות שבוחרים ללמוד מקצועות מדעיים, ובפרט מדעי המחשב, בבתי הספר. הדבר בולט במיוחד באוניברסיטאות, שבהן בין הסטודנטים לתחומי ההנדסה פחות משליש הן נשים", אומרת הדס פסטר, מהנדסת תוכנה בגוגל ישראל ומנהלת מזה שלוש שנים את תוכנית Mind the Gap.

הדס פסטר, מרצה בפני נערות במשרדי גוגל ישראל(צילום: באדיבות גוגל)

לדברי פסטר, אחת הסיבות לפער היא חוסר ההיכרות והבנה של מדעי המחשב בקרב בנות צעירות ומחסור במודלים נשיים לחיקוי. "מחקרים מצביעים על כך שככל שקיים תמהיל מגוון יותר של אוכלוסייה בתוך חברה היא מצליחה יותר. לפיכך, שילוב נשים בתעשייה ובמקצועות טכנולוגיים הוא לא רק הדבר הנכון מוסרית וחברתית, הוא גם הדבר הנכון עסקית. בנוסף, יש צפי למחסור הולך וגובר בכוח האדם במקצועות הטכנולוגיה כשמסתובבות בקרבנו נשים מתאימות להפליא למקצוע", מציינת פסטר.

Mind the Gap מנסה לטפל בפערים הללו ומעודד נערות בחטיבת הביניים ובתיכון ללמוד מקצועות מדעיים, ובפרט מדעי המחשב, באמצעות הכשרה של שגרירות צעירות בבתי הספר. "בכל שנה גוגל מאמצת עשרות בתי ספר מרחבי הארץ לשיתוף פעולה שכולל סיור במשרדי החברה, הכשרה של תלמידות שיהוו מנטוריות למדעי המחשב בכיתות י"א־י"ב, והשתתפות של מורים מובילים מרחבי הארץ בפרויקט", מספרת פסטר.

"אני מרגישה שהתמזל מזלי פעמיים: ראשית, לגדול בבית תומך עם מסר ברור שאני יכולה לעסוק בכל מקצוע, ושנית - לעבוד בחברה כמו גוגל שמאפשרת לי ולשותפיי הרבים להשקיע נתח משמעותי מזמננו לפעילות חברתית כדוגמת התוכנית", היא מסכמת.

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית