שתף קטע נבחר
 

קליק לכריש ולאלמוג: מסע עולמי במעמקי הים

ד"ר רמי קליין, ביולוג ימי ומרצה בכיר בבית הספר למדעי הים של המרכז האקדמי רופין, מתעד בספרו הרביעי "על פני ימים רבים - מיומנו של ביולוג ימי", עשור של צילומים תת-ימיים מסביב לעולם. לצד מאות צילומים של כרישים כחולים, שוניות אלמוגים, חשופיות ודגים מרהיבים, הוא מעניק הצצה מדעית לטבע במעמקים. "עולם מרתק וסמוי מן העין מרבית הזמן, שלצערנו הולך ודועך בשל פעילות האדם"

 

צלילה באילת    (צילום: רמי קליין עריכה: ארז ארליכמן )

צלילה באילת    (צילום: רמי קליין עריכה: ארז ארליכמן )

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

 

כריש כחול | האיים האזוריים

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

הכריש הכחול (Prionace glauca) נפוץ באוקיינוסים ממוזגים וטרופיים. גופו צר ואורכו כ-3-2 מטרים. סנפירי החזה גדולים והוא שוחה במהירות במים הפתוחים מפני השטח ועד לעומק של כמה מאות מטרים. הוא ניזון בעיקר מדיונונים, מתמנונים ומדגי גרם קטנים. (האיים האזוֹריים, האוקיינוס האטלנטי)

 

כריש כחול עם צוללים | האיים האזוריים

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

גחונו לבן וחלקו הגבי אפור לצורך הסוואה. זהו כריש אפיפלגי, גופו צר וארוך והוא שוחה במהירות. מספר התקיפות של בני אדם קטן ורק לעתים רחוקות הן מסתיימות במוות. בתמונה נראים הצוללים כשהם אוחזים בחבלים המשתלשלים מהסירה (האי פאיאל, האיים האזוריים).

 

צלופח מורנה | האיים האזוריים

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

צלופח המוּרנה (Enchelycore anatina) מגיח מתוך אחד מכוכי הסלעים. אורכו כמטר וחצי, לסתותיו מאורכות ושיניו חדות ודמויות זכוכית. הוא נפוץ במזרח האוקיינוס האטלנטי ופרטים שלו נראו גם בים התיכון. טורף מן המארב סרטנים ודגים. אורכו כ-1.2 מטרים (האי פאיאל, האיים האזוריים). 

 

חשופית עם נקודות סגולות | איי הפיליפינים
 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)

גופה של החשופית (Goniobranchus kuniei) מעוטר בעיגולים בגוון כחול-סגול. כתר הזימים נראה היטב בחלקו האחורי של הגוף ואילו זוג המחושים בחלק הקדמי. היא זוחלת על המצע באמצעות רגל שרירית המעוטרת אף היא בעיגולים צבעוניים. היא נפוצה בשונית במים רדודים עד לעומק של 30 מטרים וניזונה מטריפה של ספוגים. אורכה כ-5 סנטימטרים (אנילאו, פיליפינים).

 

כוכב-ים | האיים האזוריים
 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

כוכב-הים (Ophidiaster ophidianus) בולט בצבעו הכתום העז ובסימטריה המחומשת שלו. הכוכב צולם כשהוא על אצה בצבע ירוק הנקראת שלוּחית (Caulerpa webbiana), המכסה שטחים תת-ימיים נרחבים במים הרדודים של האי פאיאל. לכוכבי-ים יש יכולת מדהימה של רבייה אל מינית וכושר שיקום של איברי גוף שנפגעו (האי פאיאל, האיים האזוריים).  

 

חשופית פסים | האי זנזיבר
 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

החשופית (Chromodoris sp.) היא חילזון חסר קונכייה ומתאפיינת בכתר זימים צבעוני הנמצא בחלק האחורי של גופה. הזימים מאפשרים דיפוזיה של חמצן לנשימה. בחלק הקדמי באזור הראש בולט זוג מחושים (רינוֹפוֹרים) המשמשים לחישה של המזון. רגל שרירית מאפשרת זחילה על גבי המצע. צבעי החשופיות מרהיבים ומוגדרים כצבעי אזהרה המרתיעים טורפים מפני אכילתן, זאת בשל חומרי רעל המצויים בגופן (זנזיבר, האוקיינוס ההודי) 

 

חשופית, ספוגים ואלמוגים | איי מדס, ספרד
 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

הסלעים התת-ימיים בשמורה מכוסים בצפיפות ביצורים שונים היוצרים מארג צבעוני ושובה עין. בתמונה נראית חשופית (Peltodoris atromaculata) שצבעיה מזכירים לי את צבעי הכלבים הדלמטיים, כשהיא מוקפת בשלל אלמוגי אבן וספוגים. כמו חשופיות רבות גם היא ניזונה מטריפה של ספוגים (איי מדס, ספרד).

 

דגים סמוך לאלמוג גורגוניה, גני המלכה, קובה
 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

להקת דגי לוטיאן (Lutjanus apodus) שוחה בבטחה במי הפארק הימי בגני המלכה. פעילות הדיג אסורה כיום לחלוטין בשטחו המוכרז של הפארק והדייגים הקובניים עוברים הסבה לעבודה בתחום התיירות הימית והחופית (גני המלכה, קובה). 

 

 

אריה-ים | איי הגלפאגוס

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)

אריה-הים (Zalophus wollebaeki) מתאפיין בשפם, אפרכסות אוזניים חיצוניות וגפיים המותאמות לשחייה או הליכה על החוף. אריות-הים הם יצורים חברתיים ולעתים קרובות ניתן לראות התקבצות של פרטים במושבות גדולות. האוכלוסיות שלהם באיים מונות אלפי פרטים, אך בשנים האחרונות מספרם של אריות-הים פוחת בעקבות אירועי אל-ניניו והתפרצות של מחלות (אחד מאיי הגלפאגוס).

 

אלמוגי גורגוניה | במערב הים התיכון איי מדס, ספרד

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

מניפות של אלמוגי גוֹרגוֹניה (Paramuricea clavata) נראות על פני הסלעים בשמורה עד לעומק של כמה עשרות מטרים. למראה האלמוגים הצבעוניים נזכרתי בצלילותיי בשוניות הטרופיות ולרגע שכחתי שאני נמצא בים התיכון (איי מדס, ספרד).

 

אלמוג שיטית מסועף | אילת

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

אלמוגי אבן בוני שונית, כמו אלמוג השיטית מתקיימים בזכות הקשר הסימביונטי שלהם עם אצות מיקרוסקופיות שהם מארחים בשכבת התאים הפנימית. סימביוזה זאת הכרחית לשני השותפים ובמהלכה מתקיים מעבר חומרים הדדי בין האלמוג לבין האצות. האלמוג מעניק לאצות הגנה ומספק להן חומרי מזון (נוטריינטים) שהוא משיג מטריפה של יצורי פלנקטון זעירים. האצות מעבירות לו תרכובות סוכר שהן מייצרות בתהליך הפוטוסינתזה ומזרזות את תהליך בניית השלד הגירני שלו. קוטרו של האלמוג בתמונה הוא כמטר אחד (אילת, ים סוף)

 

אלמוג רך קסניה | אילת 

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

אלמוג רך מהסוג קסניה (Xenia). זהו אלמוג רך מאלמוגי השמונה ובכל פוליפ יש 8 זרועות ציד בדיוק. בחלקו התחתון והימני של האלמוג ניתן להבחין בדג קברנון קטנטן. זרועות הציד של האלמוג נעות במים בתנועות קצביות והדבר משווה לאלמוג מראה מיוחד (אילת, ים סוף)

 

אלמוג אבן גלילן | ים אנדמן, תאילנד

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

מושבה של אלמוג אבן אהרמטיפּי (ללא אצות שיתופיות) הנקרא גלילן כתום (Tubastrea sp.). בכמה מהפוליפים נראות זרועות הציד המגיחות אל המים בצבען הכתום. הזרועות מקיפות פה מרכזי שאליו הן מכניסות את המזון. זהו ללא ספק אחד מאלמוגי האבן המרהיבים בשונית והוא מזכיר במראהו זר פרחים צבעוני (ים אנדמן, תאילנד)

 

תולעים סלילוניות על אלמוג | ים אנדמן, תאילנד

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

תולעים הנקראות סלילוניות ענק חיות בתוך נרתיקים גירניים שהן בונות על פני אלמוג אבן חי. הזר הכפול של זרועות הסינון שבה את עיניי בשל המבנה הסלילוני העדין שלו ובשל צבעיו המרהיבים. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על אפשרות של סימביוזה הדדית בין התולעים לבין האלמוג. תרומת התולעת לאלמוג יכולה להיות בהזרמה מתמדת של מים עשירים בחמצן סמוך לפני האלמוג ובהגנה על רקמתו מפני טורפים. קוטר הזר הכפול של כל תולעת הוא כ-3 ס"מ (ים אנדמן, תאילנד) 

 

סרטן סלעים | איי הגלפאגוס

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

סרטן קצר-בטן (Grapsus grapsus) החי על סלעי החוף וניזון בעיקר מאצות. נקרא גם סרטן סלעים אדום או סאלי קלת-רגל. הפרטים הצעירים כהים ומוסווים על סלעי הבזלת השחורים. בהתבגרותם הם משנים בהדרגה את צבעיהם והופכים להיות מרהיבי עין. באזור הגאות והשפל ניתן לראות סרטנים רבים הבולטים בצבעיהם על סלעי הבזלת הכהים. הדייגים המקומיים משתמשים בהם לעתים כפתיון. סרטן זה אינו אנדמי לגלפאגוס ונפוץ לאורך חופי דרום אמריקה (האי סנטה פֵה, גלפאגוס)

 

ספוג קודח באלמוג אבן | גני המלכה, קובה

 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

הספוג קודחן (Cliona delitrix) גדל על פני אלמוג אבן גושי. בספוג נראים פתחי כניסת המים הקטנים וביניהם פתחי יציאת המים הבולטים על פני הספוג. זרימת המים דרך גוף הספוג מאפשרת סינון של המזון המיקרוסקופי. פתחי יציאת המים מוגבהים מעל פני הספוג באופן המייעל את זרימת המים בו. הספוג הטפיל קודח בשלד האלמוג ומעגן את עצמו בתוכו באמצעות שלוחות מגופו. הוא מפריש מגופו חומרים רעילים שממיתים את רקמת האלמוג ומאפשרים לו לגדול ולהתפשט על פניו (גני המלכה, קובה)

 

סירה על החוף | האי זנזיבר
 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

סירת דאהו באחד החופים האקזוטיים של האי זנזיבר. הסירות משמשות את הדייגים המקומיים.

 

חבצלות-ים | איי הפיליפינים
 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

מקבץ של חבצלות-ים הגדלות על מסלע השונית. החבצלות פורסות במים את זרועותיהן הצבעוניות ומסננות מזון מתוך מי הים. הן נאחזות במסלע באמצעות קרסים מיוחדים, אך יכולות לשחות במים בעזרת זרועותיהן. אורך הזרועות מגיע ל-30 ס"מ וכל אחת מהן נראית כנוצה (מכאן הכינוי של החבצלת "כוכב הנוצות"). השלוחות העדינות שעל פני הזרועות מגדילות את שטח הפנים שלהן ומייעלות את תהליך סינון המזון (אנילאו, פיליפינים)

 

מלפפוני-ים מסננים | איי הפיליפינים
 (צילום: רמי קליין) (צילום: רמי קליין)
(צילום: רמי קליין)

מלפפוני-ים בצבע צהוב (Cucumaria miniata). יצורים אלה שאורכם כ-8 ס"מ שייכים למערכת קווצי-העור וניזונים באמצעות זרועות פה מסועפות המסננות יצורי פלנקטון מעמודת המים. מלפפוני-ים אלה שונים באופן תזונתם ממרבית מלפפוני-הים, הניזונים מליקוט של חול מהקרקעית ועיכול של החומר האורגני המצוי בו. בצלילותיי ראיתי מקבצים של מאות פרטים החיים על פני שטח קטן בשונית (אנילאו, פיליפינים) 

 

 

הספר "על פני ימים רבים - מיומנו של ביולוג ימי" של ד"ר רמי קליין (הוצאת פרימה ויסטה, בתמיכת המרכז האקדמי רופין)

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רמי קליין
רמי קליין על פני ימים רבים ספר חדש
צילום: רמי קליין
צילום: אמיר גור, רמי קליין
רמי קליין בצילום תת ימי (ימין) | עטיפת הספר (שמאל)
צילום: אמיר גור, רמי קליין
מומלצים