מחדל המנופים: 13 אלף אתרי בנייה - ו-22 מפקחים
התאונה המחרידה שבה נהרגה נטע רוטמן חשפה שוב את המחדל: לפי הנתונים, מפקח מגיע לאתר בנייה רק אחת לארבע שנים בממוצע. במקום עבודתה של רוטמן ספדו לה: "לקחה את החוויות שעברה ותרגמה אותן לנהלים"
22 מפקחים אמונים על כ-13 אלף אתרי בנייה. היחס המספרי העגום הזה מסביר חלק מהכשל שהביא לקריסת המנוף אתמול (א'), שבעקבותיו נהרגה במכוניתה נטע רוטמן (52) בכפר סבא.
במשרד העבודה טענו לאחרונה כי הגדילו את מספר המפקחים בתחום הבנייה באמצעות הכשרת אנשי מטה מהמשרד בקורס בטיחות. לדבריהם, כיום מספר המפקחים עומד עד 28 ובסופו של דבר יגיע ל-40. אולם גורמים בשטח טוענים כי המפקחים הללו לא עוסקים בפועל בפיקוח על אתרי בנייה אלא בבטיחות בתחומים אחרים. לפי דו"ח מבקר המדינה, תדירות הביקורים של מפקחים עומדת על ביקור אחד כל ארבע שנים.
מ"קו לעובד" נמסר כי בשנת 2017 נפלו 14 מנופים, ובשנת 2018 נפלו כבר שלושה. שני אנשים נהרגו בתאונות אלה.
ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, מסר כי "מספר מפקחי הבטיחות בישראל גובל בשערורייה ובמחדל לאומי שגובה מחיר דמים כבד ביותר. זוהי שישית מהמינימום הנדרש במדינות ה-OECD". הוא התריע: "דבר לא נעשה בעניין מלבד הצהרות חסרות תוכן של לשכת השר. הבעיה ידועה - לאף אחד לא ממש אכפת מהפועלים השקופים שצונחים אל מותם".
"נטע עמדה מול הגופים הגדולים במשק"
אבל כבד ירד על עובדי "נגישות ישראל" לאחר קבלת הבשורה על מותה של נטע רוטמן, שעבדה בארגון בשמונה השנים האחרונות. "לא ייאמן שהיא כבר לא איתנו", אמרה מיכל, עובדת בחברה. "רק אתמול ישבנו כאן במשרד שלה וצחקנו. היא התרגשה מאוד לקראת הנסיעה לקונגרס בווינה, כמו תמיד היה לה חשוב להסביר לכולם את מה שהיא למדה לאורך השנים וגיבשה לכדי כללים".
עו"ד מיכל רימון, מנכ"לית נגישות ישראל, אמרה: "אנחנו משפחה ואי אפשר לעשות את מה שאנחנו עושים בלי זה. ימים יגידו עד כמה שהאיזון שיצרה נטע יורגש כאן. היא הביאה ניסיון אישי, רגישות, קור רוח ויכולת לעמוד מול הגופים הכי גדולים במשק ולשכנע להצטרף לנגישות".
רימון הסבירה כי לנטע הייתה יכולת "לקחת את החוויות שהיא עברה ושמעה לתרגם אותן לנהלים". היא הביעה תקווה ש"נוכל כולנו לאחד כוחות ולקיים את צוואתה, שהייתה לדאוג לשנות טרמינולוגיה, לראות את האדם ואחרי זה את המוגבלות. נטע הייתה המון דברים: יפה, חכמה ועוד, והייתה לה גם נכות".
עוד אמרה: "במסגרת העבודה שלה היא ערכה הרבה הרצאות. באחת מהן באה אליה נציגה של מחלקת חינוך ברשות מסוימת ואמרה לה, 'וואו, את מדהימה, את נורא ורבלית לאישה במצבך'. היא התקשרה אליי נסערת ואמרה לי, 'חוויתי את אחת ההשפלות הכי גדולות. אף אחד מעולם לא הטיל ספק ביכולות שלי'. אמרתי לה שהיא קיבלה מתנה, כי הזכירו לה את הסטיגמה. הדוגמה הזו משמשת אותנו בהרצאות מאותו יום והלאה".
"להגיד הגומל"
אחד מכלי הרכב שכמעט נפגעו מקריסת המנוף הוא רכב הקיה של רותי. "כשהחניתי את הרכב מתחת למנוף אמרתי לעצמי שאני מטומטמת כי מנופים נופלים בארץ, אבל לא מצאתי חניה אחרת אז נשארתי", סיפרה.
"כמה שעות אחר כך המשטרה קראה לי, ורק שכשהגעתי הבנתי מה קרה, המטען של המנוף נפל כמה סנטימטרים מהרכב שלי". אחיה אסף אותה משם, ולדבריה "בזמן שנכנסתי לרכב שלו הוא אמר לי שהמטען מתנדנד מצד לצד בצורה פראית, ושהוא אפילו הלך לדווח על כך למשטרה. אני לא ייחסתי לזה חשיבות יתרה באותו רגע. עכשיו כל שנותר זה להגיד 'הגומל', כי כשראיתי מה קרה קיבלתי פיק ברכיים".
האח, רפי סהר, אמר: "לא הייתה רוח, זה אומר שמישהו שם סובב את הסטיק באופן לא אחראי ומסוכן, כי זה משפיע על המסה של כל המנוף. זזנו משם ואז שמענו על האסון. האישה שנהרגה חנתה שני מטר ממנה. ניסיתי להשיג את המשטרה כדי לתת עדות על המנוף, בסוף שלחתי להם פקס. אני מקווה שמישהו יראה את זה, אני מאמין שזה כשל אנושי".
לפנייה לכתב/ת 
