להוציא את הפקק מהפקק

בשיתוף ynet רכב חדש

דבר אחד בטוח: במוקדם או במאוחר תעמדו בפקק. למה? התשובה מעצבנת: ככה. כי במדינת ישראל יש לא מעט מכוניות ולא מעט נהגים, והתחבורה הציבורית שלנו מדשדשת, אז כולם בכבישים. ולכולם יש עבודה שכולם צריכים להיות בה בשעות פחות או יותר זהות. וכולם גרים באותם מרכזי אוכלוסיה שהיציאה מהם והכניסה אליהם אינה בדיוק קלה - מי אמר "תשתית"?

(צילום: ירון ברנר)

התוצאה של כל הנסיבות הללו היא כמובן פקקים: לפעמים הם קלילים, ולפעמים הם יכולים להימשך דקות ארוכות. הרשו לנו לספר לכם משהו שאתם כבר יודעים: פקקים מעצבנים לאללה. כמה זמן אפשר לשבת במכונית שעומדת כמעט לחלוטין בלי לעשות שום דבר? ואז העיניים נודדות לכיוון הסלולאר. זה אסור כמובן, אל תעשו עבירה. ואל תכעסו על נהגים אחרים. הם לא אשמים. הם עומדים בפקק בדיוק כמוכם, גם הם רוצים מאוד להגיע הביתה או לעבודה או לנתב"ג או לחתונה או לבורר. אז איך נהפוך את הדקות האבודות של הפקק לדקות שעובדות לטובתנו?

מומלץ לשוחח עם בני אדם. למה הכוונה לשוחח? ובכן התשובה פשוטה: דברו בטלפון. בהינתן שיש לכם דיבורית כמובן. כיום, עיקר צריכת המידע שלנו דרך הטלפון הסלולארי מתבצע באמצעות אפליקציות שונות אשר מאפשרות לנו לצרוך מידע, אך בל נשכח את ייעודו הראשוני של הטלפון: שיחה. ערכו לכם רשימה של חברים טובים, מכרים, קרובי משפחה שעמם אינכם רגילים לשוחח, דווקא אלה שאינם אפופים באפליקציות. או לסירוגין דווקא אלה שעמם אתם רגילים לשוחח בוואטסאפ. ופשוט תתקשרו. זו לא בושה להתקשר להורים בגלל שיש לכם 20 דקות להעביר. להיפך, הם יעריכו את השיחה. גם החבר הטוב שפעם נהגתם לערוך עמו שיחות נפש ועכשיו השיחות שלכם עמו מסתכמות באימוג'ים - גם איתו תוכלו לדבר. מוזר מעט בהתחלה, הקטע הזה של לשוחח עם אנשים בטלפון, לא? אבל עובד היטב.

עוד עצה שתעביר היטב את הזמן בפקק נוגעת ליצירת פלייליסט, של מוזיקה שממש בא לכם לשמוע אך אין לכם הזדמנות לשמוע ביום יום. זה פשוט: ברכב שמצויד בקישוריות בלוטות', מכשיר הרדיו מתחבר ישירות לטלפון ומאפשר השמעת מוזיקה ישירות מהסמארטפון ללא הפרעות. כיום ניתן להיכנס ליוטיוב ולייצר רשימות פלייליסט של מוזיקה שאתם אוהבים - ולמען האמת אפשרויות ההשמעה ביוטיוב הן פשוט בלתי מוגבלות ויכולות לכלול כל שיר. נסו: שבו על המחשב בבית, בחרו שיר שאתם אוהבים. תנו לו לייק. השיר ייכנס אוטומטית לפלייליסט האישי שלכם. וכאשר תיכנסו לרכב ותחברו את מערכת הבלוטות' השיר יושמע אוטומטית כשתיכנסו ליוטיוב.

וכאן היופי: כשמתחילים להאזין במכונית לפלייליסט אין שום צורך להסיר את העיניים מן הכביש או את הידיים מההגה: כאשר יוטיוב מחוברת ניתן לשלוט במכשיר הטלפון באמצעות מתגי השליטה של מערכת הסטריאו של הרכב, אפילו שמו של השיר מוצג במערכת הרדיו המקורית של הרכב כך שאין שום צורך להסיר עיניים. כך אפשר לרפרף בין מאות שירים בלי בעיה. ולזמזם כל הדרך לצהרון שנגמר כבר לפני חצי שעה.

לא אוהבים מוזיקה? הזדמנות מעולה להאזין לפודקאסטים. גם כאן הטלפון הסלולארי הוא המפתח וניתן לחבר אותו למערכת השמע של הרכב. לאילו פודקאסטים נאזין? השמים הם הגבול: חינוך, הומור, תולדות האומנות, ביטקוין, כלכלה ודיני משפחה. כיום ניתן להוריד פודקאסטים שמתייחסים כמעט לכל נושא עלי אדמות והמרצים הם הטובים ביותר בתחומם. הבעיה היחידה בה אתם עלולים להיתקל היא שלפעמים הפקק נגמר ואתם רוצים להאזין עוד.

מה עוד עושים בפקק? ובכן, לאכול ולשתות איננו ממליצים, חבל להוריד את הידיים מן ההגה. אך פקקי תנועה הם זמן מצוין - ונדיר למדי לעצמנו - בתוך הבועה של חלל הרכב. אחרי הכול, בבית אנו לפעמים רק עסוקים בלחפש פינה שקטה, בה אנו לבד הרחק מההמון. פקק תנועה הוא פינה כזו, בה אנו לבדנו הרחק מן ההמון, סגורים במכונית.

ההבדל היחיד הוא המכוניות שסביבנו. חישבו היטב, מה הייתם רוצים לעשות לו היו לכם חמש דקות לבד בבית? התשובה של רבים היא "פשוט לנשום נשימה עמוקה, להירגע, להקדיש מחשבות ליום יום שעבר, לדברים שרצינו להספיק, לאנשים אהובים". ובכן, דווקא השהיה במכונית במנותקת, באי נייד של שלווה, היא זמן מצוין לנשום עמוק, לחשוב. לנצל את הזמן לרגיעה, גם אם מאחורי ההגה. אולי תבחרו מוזיקת שאנטי רגועה כרקע להרהורים.

ועוד נקודה אחת אחרונה: תעיפו מבט סביבכם. במכונית. עכשיו זמן מצוין להחליט האם היא עדיין מתאימה לכם? ברמה הבסיסית ביותר: האם היא מלוכלכת? האם משהו נקרע? עירכו לעצמכם רשימה של הדברים שברצונכם לשנות. לאחר מכן עיברו הלאה: תא הנוסעים גדול? קטן? האם הוא מספיק מרווח? האם תנוחת הנהיגה נוחה? אולי הגיע הזמן להגביה מעט את ההגה במקרה הקל או להחליף מכונית במקרה היותר משמעותי? מפתיע, נכון?

לפעמים אנו לא ממש יודעים כיצד להעריך את דקות השקט והשלווה היקרות ביותר שיש לכולנו מדי יום. אנו פשוט טועים וקוראים להן "פקק" - ומבזבזים עליהן מאמץ בגלל שלא ידענו לזהות את הפוטנציאל שברגעי השלווה הקטנטנים שמתרחשים במהירות חמישה קילומטרים לשעה.