מאות קשישים הפגינו: "לא צריכים כסף, צריכים עזרה"
שינוי ברפורמת הסיעוד יאפשר להעביר לקשישים כסף במקום לספק להם שעות טיפול כפי שעשתה המדינה עד כה. הארגונים התומכים בהם חוששים כי מצבם יורע: "בעצם אומרים להם, 'תסתדרו לבד'. זה צעד הרה אסון"
"אנחנו לא צריכים כסף, אנחנו צריכים עזרה". בקריאה זו פנו היום (ג') כ-250 מפגינים שהתכנסו מול קריית הממשלה בתל אביב, במחאה על שינוי ברפורמת הסיעוד. משרדי האוצר והרווחה מנהלים משא ומתן קדחתני למציאת פתרון לסוגייה, שעוררה מחאה נרחבת בשבועות האחרונים. ברקע: הכוונה להמיר את הטיפול הסיעודי הניתן כיום לקשישים באמצעות שעות סיעוד לגמלה בכסף.
הנושא מעורר המחלוקת ביותר ברפורמה הוא שינוי ברירת המחדל עבור הקשישים - מקבלת הגמלה באמצעות שעות טיפול, לקבלתה בכסף. על פי הרפורמה, קשישים ברמת תלות נמוכה יקבלו באופן אוטומטי כאלף שקלים במקום 9.75 שעות סיעוד שבועיות שלהן היו זכאים עד היום.
המתנגדים טוענים כי מתן הגמלה בכסף במקום בשירות שעליו מפקחת המדינה, תטיל על הקשישים ובני משפחותיהם עומס בירוקרטי רב, של מציאת מטפלים והעסקתם. כמו כן, קיים חשש כי הקשישים או בני משפחותיהם, במיוחד אלה שנמצאים בקשיים כלכליים, ינצלו את הכסף לצרכים אחרים, וכך יאבדו את אותן שעות הטיפול שקיבלו עד כה.
בנוסף עולות טענות כי מתן שעות סיעוד במזומן יביא בפועל לצמצום ניכר בשעות הסיעוד שיקבל הקשיש, מאחר שרכישתן בשוק הפרטי הרבה יותר יקרה, והמשמעות היא אובדן של 15%־40% משעות הטיפול כיום. ביקורת נוספת שעולה היא שהצעד עלול להביא לפיטוריהם של אלפי מטפלות ועובדים סוציאליים.
בהפגנה השתתפו כ-250 קשישים ובני משפחותיהם, מטפלים סיעודיים, עובדים סוציאליים ופעילים בעמותות למען קשישים, תחת הכותרת "כחלון תציל את סבתא". חלק מהמשתתפים בהפגנה, שארגן "מטה המאבק למען זכויות הזקן", התחפשו לכיפה אדומה.
אברהם צורף, קשיש סיעודי בדרגה נמוכה בן 86 מפתח תקווה, פנה בהפגנה לשר האוצר משה כחלון בקריאה לשינוי הרפורמה: "אנחנו הקשישים לבד בבית. אנחנו לא צריכים כסף, אנחנו צריכים עזרה. אנחנו צריכים אנשים שיטפלו בנו באהבה, הבנה וחמלה. איפה אתה? אתה גם תהיה אדם מבוגר. אתה צריך להתחשב באנשים האלה".
ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב המעניקה שירותי סיעוד וייעוץ לקשישים, אמר בהפגנה: "זו האחריות הערכית והמוסרית של כל אחד מאיתנו, הדור הצעיר, לבוא הנה ולצעוק בקול גדול את הצעקה של הקשישים. כולנו מאמינים בזכות הבסיסית של כל אזרח ותיק להזדקן בכבוד בקהילה. אנחנו רוצים מפה לקרוא לשר האוצר, שהוא איש עם רגישות חברתית, הוא איש שאכפת לו, לבוא ולעשות שינוי מאוד מאוד משמעותי בחקיקה שכרגע יש בכנסת".
יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד, דורון רז, אמר כי יש היבטים חיוביים ברפורמה המוצעת, "אבל לתת לקשישים אלף שקל במקום טיפול סיעודי או במקום אפשרות לבקר במרכזי יום, היא למעשה לומר להם 'תסתדרו לבד'. זה צעד הרה אסון שיגרום לכך שקשישים לא יטופלו ואחריות המדינה כלפיהם תוסר.
"רבים מהקשישים בודדים ועריריים, ובמקרים רבים המטפלים הסיעודיים והעובדים הסוציאליים הם הגורם היחיד שנכנס אליהם הביתה. מתן כסף לקשישים ישאיר אותם בודדים, ללא ליווי ותוך התמודדות עם העסקת עובדים, וכמובן שיפגע בחוק הסיעוד. במתווה הנוכחי שלו הוא נחשב לאחת ההצלחות הגדולות של החקיקה בארץ".
חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) מתח ביקורת חריפה על השינוי הצפוי: "גמלה בכסף לקשישים סיעודיים עניים זו התאכזרות, לא פחות. ברור מה יקרה כשינפנפו להם בכסף, הם ישתמשו בו בעיקר לצרכים אחרים - אוכל ומתנות לנכדים ואי אפשר להאשים אותם כשהם במצב הישרדות. המדינה חייבת להבטיח טיפול ולא לזרוק להם פרוטות ולהגיד 'תסתדרו'".
גם ח"כ ד"ר נחמן שי (המחנה הציוני), יו"ר השדולה לאזרחים וותיקים, בין המתנגדים. "המדינה פורקת מעליה עוד מדרגה של אחריות", אמר. "עכשיו היא מצפה שהמשפחות ייקחו על עצמן את הטיפול בבן המשפחה הסיעודי, במקום המדינה או עמותות שעוסקות בכך".
לעומת זאת, סמדר נצר ישי, פעילה חברתית למען קשישים, טוענת כי המחאה נגד הרפורמה נובעת מאינטרסים כלכליים של חברות הסיעוד ולא מדאגה למטופלים. "הן חוששות שייקחו להן את הכסף שהן מרוויחות מהקשישים", אמרה. "לקשיש ברמת תפקוד גבוהה עדיף מאה מונים לקבל גמלה בכסף ולא שירות רע מאוד מחברת סיעוד".
מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, נתי ביאליסטוק כהן, טוען שהרפורמה פוגעת במיוחד בקשישים עיוורים: "מבחני התלות לסיעוד לא מתאימים לאנשים עם עיוורון, ולכן הם לא עומדים בתנאי הזכאות לסיעוד. למרות זאת, ביטוח לאומי קבע שאדם בגיל הזקנה שעונה להגדרה של עיוור בודד ייהנה מהרמה הנמוכה ביותר של קצבת הסיעוד. אז אם עד אתמול חלק קטן מאוכלוסיית הקשישים עם עיוורון קיבלו גמלת סיעוד של 9.75 שעות בשבוע, מעתה הם יצטרכו להסתפק ב-250 שקל בשבוע כדי לספק את כל צרכי הסיעוד שלהם. זו פגיעה קשה באיכות החיים וביכולת התפקודית של אנשים הפגיעים והחלשים ביותר באוכלוסייה".
לפנייה לכתב/ת 
