כלום לא יעצור את כריס בוש

כדי להבין את האמירה צריך להכיר את האיש והאגדה - כריס בוש. הוא תמיד היה שחקן אנרגטי, חזק, משפיע, חכם. זכורים לי ימיו הגדולים בטורונטו בהם סחב קבוצות בינוניות מינוס לפלייאוף כמעט בכוחות עצמו. בתור הבחירה הרביעית בדראפט 2003 ששינה את פני הליגה לצמיתות, בוש הוביל את טורונטו להצלחות והפך לקלע המוביל של הקבוצה בכל הזמנים.

כריס בוש(צילום: AP)

בשנת 2010 חבר ללברון ג'יימס ולדוויין ווייד במיאמי במטרה להשיג אליפות (לא אחת... לא שתיים... לא שלוש...) והצליח יחד איתם לכבוש את פסגת הכדורסל העולמית פעמיים.

ואז התחילו הצרות. במהלך עונת 2014 בוש אובחן עם קריש דם בריאתו והושבת עד לסיום העונה. הבעיה החמירה כשהתגלה קריש דם נוסף ברגלו. הארגון במיאמי לקח אחריות ודחק את השחקן להפסקה ממושכת. הידעתם? אריק ספולסטרה, מאמן הקבוצה, היה שם כשחקן כשהאנק גת'רס קרס ומת על המגרש לאחר שסבל מאותו סימפטום. סביר להניח שהשיקול לעצור את פעילותו של בוש הושפע מחוויה טראומתית זו.

אפשר להתנחם בכך שהשחקן הפורש בעל כורחו ירוויח קרוב לחמישים מיליון דולר בשנתיים הקרובות וכנראה ייבחר להיכל התהילה ברגע שתהיה אפשרות לבחור בו. עוד ענק פורש, צריך לפרוש, במטרה להמשיך לחיות. נתגעגע.