עצומת הפרופסורים: "לשקול מחדש את חוק היועמ"שים"
יותר מ-30 מומחים למשפטים חתמו על עצומה שהוגשה לוועדת החוקה של הכנסת וקוראת לגנוז או לשנות את הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה ומאפשרת לשרים למנות את היועצים המשפטיים של משרדיהם. עצמאות שומרי הסף הכרחית", כתבו
יותר מ-30 פרופסורים ודוקטורים למשפטים הגישו השבוע לחברי ועדת החוקה של הכנסת עצומת מחאה נגד חוק היועמ"שים - החוק שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד ומשנה את דרך המינוי של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.
החוק, שעבר לפני שבועיים בקריאה ראשונה במליאת הכנסת חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדיהם, בהסכמת היועמ“ש ואחרי ועדת איתור. זאת בניגוד לנוהג כיום, שלפיו מינויים של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה נעשים באמצעות ועדת מכרזים שמונתה על ידי נציב שירות המדינה.
הביקורת על החוק נוגעת לחשש ממינויים פוליטיים, אולם שקד דוחה את הביקורת. "המציאות היא שיועצים משפטיים הפכו לגורמים הדומיננטים ביותר במשרדי הממשלה, ולכן מן הראוי ששר יהיה דומיננטי בבחירת יועמ"ש של משרדו", טענה שקד.
הצעת החוק נועדה לשנות את ההסדר הנוהג בשני היבטים: במקום ועדת מכרז תמונה ועדת איתור בלבד, כך שסמכות המינוי תימסר לשר (בהסכמת היועמ“ש), והרכבה של ועדת האיתור שונה מהרכב ועדת המכרזים, כך שמנכ"ל המשרד – איש אמונו של השר והממונה על ידו – הוא שיעמוד בראש הוועדה, והוא גם ימנה שני חברים נוספים מבין חמשת חברי הוועדה (אחד מהם בהסכמת היועמ"ש).
וכך כותבים המשפטנים בעצומה: "אנו חוקרים ומרצים למשפטים בתחומי המשפט הציבורי, משפט הפלילי, משפט וחברה ותורת המשפט, וכן חוקרי מדע המדינה בתחומי המדיניות הציבורית והשחיתות השלטונית בישראל. הצטרפנו למכתב זה בכדי להביע דאגה עמוקה מפני מנגנון מינוי היועצים המשפטיים המוצע בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת".
”בהצעת החוק לא נקבעה דרישה לרוב מיוחס, כך שדי בהסכמתם של המנכ"ל ושני החברים שמינה לוועדה כדי להביא לבחירת יועץ משפטי למשרד הממשלתי. שילוב זה נועד לאפשר לשר לשלוט בהליך המינוי. מצב דברים מוצע זה צופן בחובו תלות בעייתית מאד של הממונה במי שמינה אותו – תלות של המבקר במי שאמור להיות כפוף לביקורתו".
לדברי חותמי העצומה, "פרשיות המלוות את חיינו בעת האחרונה, כמו פרשת בזק, פרשת הצוללות, ופרשת ישראל ביתנו, שבה כבר הוגשו כתבי אישום, מלמדות על סכנת ’הרגולטור השבוי‘. אנו חושבים כי עצמאות שומרי סף, ובראשם היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי, הכרחית להתמודד עם סכנה זו והדומות לה".
במכתבם מבקשים המומחים כי "המהלך הגורלי שאותו מקדמת הצעת החוק יישקל שוב. ואם בכל זאת יוחלט לקדמו, כי אז ישונה המנגנון המוצע. יש לדרוש רוב של לפחות ארבעה מבין חמשת חברי ועדת האיתור, בדומה למקובל בבחירת היועץ המשפטי לממשלה, ולהעצים את מעמדם של הגורמים המקצועיים בתוך ועדת האיתור".
בין החותמים על העצומה: דוד אנוך, מרדכי קרמניצר, גד ברזילי, יצחק גל-נור, אלון הראל, ערן ויגודה-גדות, עלי זלצברגר, יונתן יובל, ברק מדינה, ראם שגב, גילה שטופלר, יובל שני, גיא לוריא, שגית מור ודורון נבות.
מנדלבליט תקף: "ועדה מקצועית היא א-פוליטית"
לא רק הפרופסורים והדוקטורים למשפטים, גם מנדלבליט תקף את החוק. בערב עיון שערכה לפני שבועיים לשכת עורכי הדין לרגל השקת "פורום היועצים המשפטיים הראשיים במשרדי הממשלה" הוא אמר כי אף שהרכב ועדת האיתור מבקש לשקף איזון בין השפעת השר על המינוי לבין השפעתם של שומרי הסף (היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה), הקושי העיקרי בהצעה הוא נטילת סמכות המינוי מידיה של ועדה מקצועית א-פוליטית, והעברתה לידי הדרג המיניסטריאלי.
"במהלך הזה טמון בין היתר חשש משמעותי מפני אפקט מצנן כלפי אותם יועצים משפטיים בשירות המדינה, הרואים עצמם מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי הראשי של המשרד בעתיד, ואשר עלולים לחשוש לפיכך להביע עמדה נחרצת אל מול הדרג המדיני, שמא יבולע להם ביום בו יבקשו להתמודד על התפקיד", אמר היועמ"ש.
מנדבליט סבור כי מעבר להיותם של היועצים המשפטיים עורכי הדין של המשרד, יש להם גם כמה מאפיינים חשובים. הראשון שבהם הוא בקיאותם בענייני המשרד. לדבריו הניסיון מלמד כי יועץ משפטי שנתפס כנטע זר במשרד או כדמות חלשה לא יוכל למלא את תפקידו בהצלחה. "על מנת להצליח בתפקידם בקידום האינטרסים של המשרד הממשלתי בו הם פועלים, עליהם להכיר על בורים את תחומי פעילותו של המשרד, את דרכי עבודתו ואת היבטי המדיניות שעליהם הוא אמון".
מאפיין שני שמייחד את היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה על פי מנדבליט הוא כפיפותם המקצועית ליועמ“ש, לצד כפיפותם הארגונית להנהלת המשרד שבו הם עובדים. "בהתאם למודל זה, היועץ המשפטי לממשלה הוא המנחה המקצועי של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה בנושאים משפטיים, ועליהם לפעול בהתאם להנחיותיו, גם אם הדבר איננו תואם את עמדת הדרג הנבחר או את עמדת הדרג המקצועי במשרד", אמר.
מאפיין שלישי של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה הוא המעמד המחייב של חוות דעתם המשפטית כלפי כלל גורמי המשרד. "הדבר נובע מהתפיסה המקובלת בשיטתנו המשפטית, הרואה ביועצים המשפטיים למשרדי הממשלה זרועו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה במשרדיהם, כך שהמעמד המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה כלפי הממשלה בכללותה, משכפל עצמו גם למישור של משרדי הממשלה עצמם".
לדבריו, "אם הדרג המיניסטריאלי או הניהולי במשרד רוצה לערער על חוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד, עליהם לפנות להכרעת היועמ“ש. "זוהי דרך הפעולה היחידה העומדת לרשותם", קבע. "כל עוד חוות דעת זו לא שונתה בעקבות עמדה סותרת של היועמ“ש או בעקבות פסיקה סותרת של בית משפט מוסמך, על גורמי המשרד לקיימה. התעלמות מחוות הדעת המשפטית, או חמור מכך, פעולה בניגוד לה – אסורים בהחלט".
המאפיין הרביעי והחשוב ביותר בעבודת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה הוא לדעת מנדבליט היותם גם שומרי סף, שתפקידם להבטיח כי פעילות המשרד ובעלי התפקידים בו תהיה על פי דין ובהתאם לכללי המנהל התקין.
לדבריו, "מדובר בתפקיד לא קל, שכן לעיתים הוא מחייב לקבוע שקיימת מניעה משפטית לנקוט בפעולות מסוימות שגורמי המשרד חפצים בה, גם אם היא נועדה לקדם את מדיניות הדרג הנבחר. בנוסף היועץ נדרש לעמוד כל העת על המשמר ולהתריע בפני השר ובפני הנהלת המשרד על פעילות בלתי חוקית. "במקרים מסוימים, נדרש היועץ המשפטי של המשרד לדווח על כך גם ליועץ המשפטי לממשלה".
לדעת מנדבליט מטרת הצעת החוק הממשלתית היא להסיר מהיועץ המשפטי של המשרד הממשלתי את תפקיד של שומר סף, ולהותיר אותו אך ורק עם התפקיד של מקדם מדיניות הדרג הנבחר. "ופה בדיוק טמונה השגיאה היסודית של מנסחי ההצעה, ובכלל של אלו המלינים נגד היותם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה גם שומרי סף", אמר. "תפקידו של היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי הוא לקדם את מדיניות המשרד בגדרי הדין, שכן רשות מנהלית איננה רשאית ואיננה מוסמכת לפעול בניגוד לדין".
”השילוב של כלל המאפיינים שתיארתי – משפטן בקיא ומיומן המכיר את המשרד על בוריו, כפיפותו ליועמ"ש והיותו זרועו הארוכה וכן היותו שומר סף - מלמדים עד כמה מיוחד ומאתגר הוא התפקיד. מהיכרות אישית עם היועצים המשפטיים הראשיים של משרדי הממשלה אני יכול לומר בביטחון רב כי הם עומדים באתגר הזה בהצלחה רבה“, סיכם מנדלבליט.
לפנייה לכתב/ת 
