בלימת איראן ותחבורה ציבורית זולה: אלו יעדי הממשלה ל-2018
תוכנית העבודה של הממשלה ל-2018 מפורסמת היום לציבור. בין היעדים: גידול בהתחלות בנייה, צמצום השימוש במזומן, הפחתת מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית לערים מרכזיות וכמובן "בלימת איראן וחתירה ליציבות אזורית". האם הממשלה תעמוד ביעדים? הצביעו
ממשלת ישראל מפרסמת לציבור את ספר תכניות העבודה השנתי. 2,940 מדדים ב-43 יחידות ממשלתיות יובאו הבוקר (א') לממשלה ויוצגו לציבור. בסוף השנה יפורסמו מדדי הביצוע של כל משרד.
בתוכנית העבודה מפורטים מדדים להערכת הצלחה של כל תוכנית, הכוללים מדדי תפוקה כמותיים המודדים את תוצרי העשייה הממשלתית ומדדי תוצאה המגדירים את השינויים המצופים כתוצאה מפעילות הממשלה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו אמר לקראת הצגת הספר: "עם כניסת הממשלה לשנת העבודה הרביעית שלה, הצעדים להפחתת הרגולציה, להגברת הצמיחה הכלכלית ולשיפור רמת השירותים הניתנים לאזרח מקבלים ביטוי בולט בתוכניותיהם של כל משרדי הממשלה".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר אמר: "ממשלה שמבצעת 100% מתוכנית העבודה שהציבה לעצמה היא ממשלה שמציבה תוכנית עבודה לא שאפתנית דיה. איננו רוצים שמשרדי הממשלה ינמיכו את יעדיהם בשל העין הבוחנת של הציבור. מנגד, פרסום המעקב אחר ביצוע המדדים בסוף שנת העבודה מדרבן את המשרדים להציב מדדים ריאליים, הניתנים למימוש".
מה עשה הביטקוין ומה קרה למחירי הדירות? שנת 2017 במספרים
לעיון בספר תוכניות העבודה המלא לשנת 2018
בין יעדי משרד החוץ לשנת 2018: בלימת איראן וחתירה ליציבות אזורית ולהסדרים. ביסוס "קווים אדומים" נוכח השפעתה הגדלה של איראן באזור, תוך היערכות במקביל ל"יום שאחרי" המלחמה בסוריה ומאמץ להוצאתה של איראן ושלוחיה ממנה. הגברת השותפויות עם מצרים וירדן, כמו גם פיתוח קשרים, העמקת שותפויות וקיום שיח ישיר עם גורמים פרגמטיים במרחב וקיום מאמץ תודעתי מול העולם הערבי. קיום שיח עם המעצמות בנושאים האזוריים תוך שימור מנדט, מחויבות ויישום נחוש ואפקטיבי של כוחות שמירת השלום בזירה.
משרד האוצר: הגדלת היצע הדיור ושיפור הפיריון
משימותיו המרכזיות של משרד האוצר בנושא הגדלת ההיצע של יחידות הדיור הן הגדלת ההיצע של קרקעות מתוכננות, התרת חסמים בשלב התכנון, פרסום מכרזים נוספים של "מחיר למשתכן", הגדלת מספר המכרזים ליחידות דיור ברשות מקרקעי ישראל, הגדלת מספר העסקאות החתומות של רשות מקרקעי ישראל והגדלת מספר היתר הבנייה. אם ב-2017 שווקו קרקעות ל-65 אלף יחידות דיור, עד סוף 2018 מתוכנן מספר דומה. אם ב-2017 נחתמו עסקאות ל-45 אלף דיור, עד סוף 2018 מתוכנן מספר דומה.
היעד של משרד האוצר ל-2018 מבחינת התחלות בנייה של דירות למגורים הוא גידול של כמעט 15%. אם ב-2016 וב-2017 הוחל בבנייתן של 54 אלף דירות בכל אחת משתי השנים, הרי שב-2018 האוצר צופה שיוחל בבנייתן של 62 אלף דירות.
מבחינת שיעור הצמיחה בפריון לשעת עבודה, הצפי ל-2018 הוא צמיחה של 1.5%, לאחר שב-2016 ירד הפריון ב-0.8%, ואילו ב-2017 הוא צמח ב-1.5%, בעוד שהיעד עמד על צמיחה של 1.3%. האוצר התחייב להגיש את מסקנות ועדת הפריון וליישמן.
משרד האוצר מתכוון ליישם את המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן במשק כחלק מהמלחמה בהון השחור – מטרה שגם מופיעה בתוכנית הכלכלית בתקציב 2019, שאושר בקריאה ראשונה בכנסת לפני כשבועיים, וליישם את תוכנית ה-One Stop Shop לפתיחת עסק, המקלה על הנטל הרגולטורי בפתיחת עסקים ושמופיעה כחלק מהתוכנית הכלכלית בתקציב 2018, וכן לקדם את מיקומה של ישראל במדד עשיית עסקים מהמקום ה-52 בעולם למקום ב-45 עד סוף 2018.
בחזית הפחתת יוקר המחייה, אחת המשימות המרכזיות היא הוזלת מחיר התחבורה הציבורית לערים מרכזיות. למשל, הוזלת ממוצע מחיר הנסיעה לירושלים מערים מרכזיות מ-77.9 שקל ב-2017 ל-48 שקל עד סוף 2018 והפחתת ממוצע מחיר הנסיעה לתל אביב מערים מרכזיות מ-82.3 שקל ב-2017 ל-49.1 שקל עד סוף 2018.
משרד הבינוי והשיכון מתכנן להוסיף 525 יחידות דיור למאגר הדיור הציבורי (ב-2017 התווספו 418) עד סוף 2018, 600 דירות עד סוף 2019 ו-710 דירות עד סוף 2020. מספר הדירות שיוגרלו לזכאי "מחיר למשתכן" מתוכנן לעמוד על 20,600 דירות ב-2018 – ירידה לעומת 32,623 ב-2017. ב-2019 צפוי המספר לגדול שוב ל-25 אלף דירות. מספר הדירות שישווקו לקבלנים במסגרת "מחיר למשתכן" יעמוד על 15-16 אלף, לעומת 9,687 בשנת 2017.
12 אלף דירות מתוכננות להתווסף במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי ותמ"א 38), לעומת 5,200 בשנת 2017. 13 אלף דירות נוספות מתוכננות במסגרת פרויקטים כאלה ב-2019 ו-15 אלף בשנת 2020.
כמו כן מתכנן המשרד להגדיל את מספר משקי הבית שמקבלים סיוע בהשתתפות בשכר דירה מ-164 אלף ב-2017 ל-170 אלף ב-2018, להגדיל את מספר הדירות שנרכשו עבור נכים מ-78 ב-2017 ל-100 ב-2018, ולהתאים 600 דירות עבור קשישים ניצולי שואה.
יעדי משרד הכלכלה כוללים הגדלת הייצוא מ-96.2 מיליארד שקל ב-2016 ל-103 מיליארד שקל ב-2018 ול-120 מיליארד שקל ב-2022, שיפור מקומה של ישראל בדירוג ה-OECD ברמת התוצר לנפש מהמקום ה-21 בשנת 2016 למקום ה-20 ב-2018, ובהמשך למקום ב-18 בשנת 2020 ולמקום ה-15 בשנת 2025, והעלאת היחס בגובה השכר השנתי הממוצע בין עובדים מהפריפריה לעובדים מהמרכז, כך שב-2018 שכרם יהיה 76.9% משכרם של עובדים במרכז (ב-2015 שכרם היה 74.9% משכרם של עובדים במרכז). בשנת 2025 מתוכנן שכרם של עובדים בפריפריה להיות 80.67% משכרם של עובדים במרכז.
משרד החינוך: "חיזוק הזהות היהודית"
מספר יעדים הוצבו בתוכנית העבודה של משרד החינוך לשנה זו. היעד הראשון – קידום למידה משמעותית ואיכותית. דגש יושם בשפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. היעד השני הוא חינוך לערכים ברוח מגילת העצמאות. במוסדות החינוך יעודדו חינוך לערכים יהודיים, דמוקרטיים, ציוניים וחברתיים, תוך טיפוח זהות וערכי מורשת ייחודיים בתוך מרחב חיים משותף בחברה הישראלית. בשנה האחרונה ספג השר בנט ביקורות רבות מצד הורים ואנשי ציבור שטענו שקיימת הדתה במערכת החינוך. בנט דחה את הטענות וציין כי אין רע בחיזוק הזהות היהודית של התלמידים.
היעד השלישי בשנת 2018 הוא קידום שוויון ההזדמנויות בין התלמידים במערכת החינוך וצמצום הפערים בין תלמידים חזקים לחלשים. מטרות משרד החינוך הן קידום חינוך איכותי בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, קידום חינוך איכותי בקרב אוכלוסיות ייחודיות. תוצאות הבגרויות האחרונות שהתפרסמו אמנם העידו על צמצום פערים, אך הדרך עוד ארוכה.
היעד הרביעי מתייחס לשיפור היעילות והאפקטיביות במערכת החינוך. לאחר שבתחילת השנה המורים לא קיבלו את שכרם המלא במשך שלושה חודשים, ונרשמו חוסרים של אלפי שקלים בחודש במשכורות עובדי ההוראה, הוחלט במשרד החינוך לייעל את המערכת בכדי שדבר כזה לא יישנה.
בין מטרותיו של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: שילוב בשוק העבודה של אנשים עם חסמים תעסוקתיים מורכבים ובעלי מוגבלויות, פיתוח הון אנושי מיומן ואיכותי בהתאם לצרכים המתקדמים של המשק, אסדרת שוק העבודה תוך הגנה על זכויות העובד, וקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בענפים עתירי סיכון.
משרד המשפטים מתכנן בין היתר את יישומה של החלטת בג"ץ בנושא הצפיפות במתקני שירות בתי הסוהר, בניית תוכנית פעולה להתמודדות עם השלכותיה השליליות של תופעת הפוליגמיה, הסדרת איסוף מידע בידי גופים ממשלתיים, והשוואת החקיקה בין ישראל לאזור יהודה ושומרון, בהתאם לסדרי עדיפויות של הדרג המדיני.
משרד התחבורה: הורדת מספר ההרוגים בתאונות הדרכים
היעד הראשון שהציב לעצמו משרד התחבורה בתוכנית העבודה היא להוריד את מספר ההרוגים ל-5.9 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה. לצד הירידה המבורכת בשנה האחרונה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, לא הצליח משרד התחבורה להגיע ליעד הקודם שהציב - 6 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה ושנת 2017 הסתיימה עם 6.2 הרוגים לפי מדד זה.
בתחום התחבורה הציבורית: משרד התחבורה שואפים להעלות את נסיעות הנוסע בתחבורה הציבורית ב-4% בשנה זו ולהביא לפעולות של טעינת רב קו מרחוק כך שנהג האוטובוס לא יצטרך גם לשמש כקופאי. עוד מתכננים במשרד 10 קווי הזנק חדשים למוקדי תעסוקה, תוספת נסיעות אוטובוסים במגזר הערבי, פתיחת פרויקט להכשרת נשים כנהגות תחבורה ציבורית.
במסגרת הקמת התשתיות לקידום הסעת המונים בשנה זו לא תורגש הקלה אבל יימשכו העבודות בתל אביב וההכנות בחיפה ובירושלים. עד סוף שנת 2019 עתידים להתפרסם מכרזים ראשונים לקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה בתל אביב וסיום התכנון של הקו החום, ופרסום מכרז ראשון להארכת המטרונית לשכונת נווה שאנן בחיפה.
במסגרת ההתקדמות בהכשרת נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית אין כל חדש בשנת 2018. תוכנית "מהיר לעיר" לסלילת נת"צים עירוניים בגוש דן תסתיים עד לשנת 2020 ובמועד זה יסתיימו העבודות על נת"צים בין עירוניים במטרופולין. כפי שפרסמנו כאן לראשונה, משרד התחבורה התחייב בשנה שעברה להתחיל את העבודות ב-15 רשויות מקומיות אך בפועל העבודות החלו ברשויות בודדות. בנוסף משרד התחבורה מתכנן כבישים מהירים (כבישי אגרה) שבהם יסעו גם אוטובוסים בין נתניה לראשון לציון ובין ראש העין לתל אביב - בשנת 2024.
המשרד מתכנן להמשיך ולסלול כבישים: כביש 6 צפון עד לסוף 2019, סיום עבודות בכביש 77 עד לאמצע 2019. בתחום חשמול מערך הרכבות בישראל נחל השבוע משרד התחבורה מבוכה כשמשטרת ישראל לא אפשרה את פתיחת הקו המהיר לירושלים מתל אביב. הקו המקורי אמור היה לחבר בין הרצליה לכל תחנות תל אביב ומשם לירושלים אבל ברכבת לא הספיקו להשלים את הפרויקט כולו שתוכנן לחודש מרס השנה והוכרזה פתיחה חלקית בין תל אביב לירושלים בלבד, אלא שגם זו נדחתה.
בתוכנית העבודה המעודכנת עדיין מופיע התאריך מרס 2018. עוד לפי התוכנית, החשמול יימשך עד סוף 2019 לקו הוד השרון-אשקלון וקו בנימינה אשקלון. עד סוף 2020 יחושמל קו תל אביב-באר שבע ועד לסוף שנת 2021 יחושמלו הקווים כרמיאל-חיפה, כרמיאל-ירושלים, נהריה-באר שבע.
במסגרת שיפור השירות לאזרח במשרד מתכננים עד לרבעון השני השנה להחיל את הרפורמה במבחנים המעשיים, הגשת בקשת רשיון נהיגה באינטרנט, והקמת 100 מכונות רשיומט במהלך השנה.
שחיתות ציבורית, מתקני התפלה ורפורמת החשמל
במשרד לביטחון פנים הציבו כמטרה את הורדת הפשיעה החמורה בדגש על על פשיעה כלכלית והפחתה בהיקף השחיתות הציבורית בכלל והשחיתות ברשויות המקומיות ובחברות הממשלתיות בפרט. כמו גם את ההורדה בהיקף האחזקה והשימוש בנשק לא חוקי, צמצום בתופעת הבנייה הלא חוקית, והצבת שוטרים בבתי חולים כחלק ממטרה להפחית בהיקף האלימות כלפי עובדי ציבור.
במשרד להגנת הסביבה ישיקו את התוכנית לקידום טכנולוגיות סביבה. במשרד אומרים כי הדבר יביא לרווח סביבתי וכלכלי ותמצב את ישראל בחזית העולמית בנושאים אלה, בדומה לתחום ההיי טק. כמו כן, יפעלו להקטנה דרמטית של הטמנת הפסולת מ-78% כיום ל-26% בשנת 2030. בהתאם, שיעורי המחזור והשבה יעלו מ-22% ל-74%.
בנוסף, אחד היעדים המרכזיים לשנת 2018 הוא צמצום זיהום אוויר מתחבורה. התוכנית הוצגה לאחרונה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, ובמשרד מתכננים להתחיל ליישם אותה בהדרגה. בין היתר לעודד שימוש באוטובוסים חשמליים, עידוד מערכי שיתוף רכב חשמלי והפחתת זיהום אוויר מרכבת ישראל. כך לדוגמא כיום שיעור ציי הרכב העומדים בדרישות לצמצום זיהום אוויר לפי חוק אוויר נקי עומד על 66%. היעד הוא כי ב- 2018 יעמוד על 80%.
בתחום המים ציינו במשרד האנרגיה כי הם מתמודדים עם רצף של חמישה חורפים שחונים, ויפעלו להקמת מתקני התפלה נוספים והרחבת מתקני ההתפלה הקיימים. ברשות המים הודיעו כי יפעלו להתמודדות עם פחיתת המים בכנרת וחיבור מתקן ההתפלה בעקבה לערבה בהשקעה של 1.3 מיליארד שקל. כמו כן בשנים 2019-2018 יפעלו להקמת מתקן התפלה בגליל המערבי ותבחן הרחבת מתקן התפלה שורק.
במשרד האנרגיה החלו, יחד עם רשות החשמל ומשרד האוצר, ברפורמת חברת החשמל. במשרד ציינו כי הם פועלים להפחתת שיעור השימוש בדלקים מזהמים בייצור חשמל בשגרה ב-28% בשנת 2018. היעד הוא כי בשנת 2030 השיעור יעמוד על 0. כמו כן יפעלו לכך שבשנת 2018 יקימו 340 ק"מ של צנרת חלוקת גז טבעי. בשנת 2019 צפוי המשרד לתת אישור להפעלה למאגר "ליוותן", ואילו בשנת 2020 ייתנו אישור הפעלה למאגר "כריש-תנין".
היערכות לייצוא קנאביס רפואי
במשרד הבריאות מתכוונים לבדוק את זמני ההמתנה לניתוחים, לצמצם את ההוצאה הפרטית של החולים על ניתוחים, להוסיף מיטות נוספות בבתי החולים ולהקטין את כמות הזיהומים. במשרד הבריאות רוצים גם להפעיל תוכנית לחיזוק חדרי המיון העמוסים בישראל.
אחד היעדים השנה הוא לחזק גם את קופות החולים ולצמצם את הפערים בשירותים הניתנים בין המרכז לפריפריה. במשרד הבריאות מתכוונים למדוד את זמני ההמתנה לרופאים בקופות החולים ולהוסיף עוד אחים ואחיות.
עוד רוצים במשרד הבריאות לצמצם את הצריכה בסוכר, מלח ושומן רווי בישראל, להקטין את שיעור ההשמנה ועודף המשקל בקרב ילדים ולהוריד משמעותית את מספר המעשנים באוכלוסיה בכלל ובעיקר באוכלוסיה הערבית. בנוסף במשרד ינסו השנה להקים מוקד לזימון תורים לטיפת חלב ולהקטין את שיעור הילדים בגילאים 6-9 שחולים בשפעת.
במשרד החקלאות ישימו דגש על פיתוח ייצוא מישראל לתאילנד, היערכות לייצוא קנאביס רפואי, ושיפור הבטיחות ואיכות התוצר החקלאי המקומי על ידי צמצום שחיטה שחורה ובניית מערך לטיפול בשפעת העופות.
עוד הציבו לעצמם למטרה במשרד החקלאות תחת הכותרת "עידוד ההתיישבות החקלאית והכפרית בפריפריה" - קידום פתרונות דיור קבע למשפחות מפוני גוש קטיף שטרם החלו בבניית בית קבע.
השתתפו בהכנת הידיעה: מיכל מרגלית, איתמר אייכנר, שחר חי, אמיר אלון, טובה צימוקי, אסף זגריזק, ישי פורת, אילנה קוריאל, רותם אליזרע ורועי רובינשטיין.
לפנייה לכתב/ת 
