פשפשים ומבנים מיושנים: הממשלה תאשר את התוכנית לרווחת האסירים

כלא רימונים. ארכיון(צילום: יריב כץ)

במסגרת ישיבתה השבועית צפויה הממשלה לאשר היום (יום א') את התוכנית שגיבשו שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד, שעיקרה בנייה משמעותית של מתקני כליאה חדשים בישראל, כמו גם תוספת של 4,000 מקומות כליאה חדשים בתוך תשע שנים. המהלך כולל גם קידום מהלכים בתחום מדיניות הענישה בדרך של צמצום השימוש בעונשי מאסר וצמצום זמן השהייה של אסירים או עצורים מאחורי סורג ובריח. אישור התוכנית מגיע ללא קשר לטענות שהשמיע בשבוע שעבר יועצו של ראש הממשלה לשעבר ניר חפץ, העצור במסגרת חשדות נגדו בפרשת בזק (תיק 4000) בבית המעצר ניצן, על פשפשים שעקצו אותו בכל גופו.

תוכניתם של כחלון ושקד גובשה כדי לתת מענה לפסק הדין של בג"ץ, בתשובה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ, ובמסגרתה ביקשה שתאי המאסר בבתי הכלא בארץ יהיו בגודל של לפחות 4.5 מ"ר (כולל תאי שירותים ומקלחות), או 4 מ"ר (ללא מקלחות ושירותים), כפי שממילא נדרש בחוק. השופט רובינשטיין, שאליו הצטרפו השופטים חנן מלצר ואורי שהם, קיבל את העתירה והורה למדינה לבצע את ההתאמות תוך 18 חודשים.

לקריאת פסק הדין המלא של השופט רובינשטיין - לחצו כאן

לפי בחינה מקצועית שנערכה בשירות בתי הסוהר, עלה כי לקיום אבן הדרך הראשונה של פסק הדין חסרים כ-3,000 מקומות כליאה; לקיום מלא של פסק הדין חסרים כ-6,000 מקומות כליאה. עם זאת, בחודשים האחרונים נערכה עבודת מטה במשרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך יישומו של פסק הדין, וממנה עלה כי האמצעי היחיד שיאפשר יישום של פסק הדין במועדו היא שחרור המוני של אלפי אסירים לקהילה בתוך זמן קצר. ואולם, מהלך כזה עלול לסכן את שלום הציבור בטווח הזמן המיידי ויש בו פגישה קשה בגזרי הדין ובתכליות הענישה.

ציוץ בטוויטר של דובר שב"ס

לכן, עמדת כלל הגורמים הייתה שעל מנת לתת מענה ראוי לפסק הדין של רובינשטיין, שיאפשר את יישומו בטווח הרחוק, נדרש מענה יסודי שיאפשר מצד אחד להרחיב את מקומות הכליאה באמצעות בנייה, ריווח וצמצום אוכלוסיית העצירים והאסירים. בנוסף, עם אישור התוכנית בממשלה, מתכוונת האחרונה לבקש מבית המשפט לדחות את מועד קיומו של פסק הדין. ככל שבג"ץ יקבל את בקשת הממשלה לממש את שני המהלכים – צפויה התוכנית להביא להפחתת הצפיפות בבתי הסוהר בתוך עשור. תקציב התוכנית בפריסה ל-10 שנים צפוי לעמוד על 2.8 מיליארד שקלים.

התוכנית מבוססת על שני מהלכים: בשלב הראשון מתקני הכליאה ישופצו וירווחו באופן כזה שיוסיף בתוך תשע שנים כ-4,000 מקומות כליאה חדשים; שיפוץ בתי הסוהר באופן כזה שיוסיף 823 מקומות עד שנת 2021; הרחבת כלא מעשיהו והוספת 400 מקומות כליאה עד 2023; בניית מתקן כליאה חדש במתחם מגידו והוספת 2,800 מקומות כליאה עד 2028 תוך סגירת בית הסוהר הקיים ב-2021.

חפץ לא לבד. "מכת פשפשים בבית המעצר 'ניצן'"(צילום: רויטרס)

בנוסף, מוצע להפחית 2,000 מקומות בכלל מערך הכליאה עם תום שלב הבינוי של בתי הסוהר לפי המלצות דו"ח ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, בדרך שלשינוי במדיניות הענישה תוך צמצום השימוש בעונשי מאסר וזמן השהייה של אסירים או עצורים מאחורי סורג ובריח, במצבים שבהם נמצא כי אין הכרח בכך על מנת להשיג את תכליות הדין הפלילי.

המדובר במענה למצבים שכוללים תיקוני חקיקה ושינויים במדיניות התביעה. קידום המהלך האחרון יתרום לצמצום היקפי הכליאה ויסייע להרחיב את שטח המחייה לאסיר. כמו כן, האמצעים כוללים את קידום הצעת החוק הממשלתית המציעה להאריך את תקופת המאסר שאותה רשאי בית המשפט להמיר בעבודות שירות (מחצי שנה לתשעה חודשים) ובכך לאפשר להרחיב את השימוש באמצעי ענישה זה.

גונדר-משנה אסף ליברטי, דובר שב"ס

ההדברות לא עוזרות: עצורים מתלוננים במשך שנים על פשפשים ב"ניצן"

בשירות בתי הסוהר מצפים בכיליון עיניים לאישור התוכנית הממשלה ומציינים כי רוב בתי הסוהר בישראל הם מבנים ישנים מאוד והתנאים בהם קשים. בדומה לחפץ, העצירים בבית המעצר ניצן, מתלוננים מזה זמן רב על מכת פשפשים. חלק מהעצורים, לפי גורמים בשב"ס, מגרדים את עורם לעיתים עד זוב דם. בשירות בתי הסוהר אומרים כי חרף הדברות חוזרות ונשנות - החרקים המעקצצים ממשיכים להופיע.

עם זאת, יש לציין כי בשני העשורים האחרונים נבנו בתי סוהר חדשים כגון רימונים, הדרים, חרמון, צלמון וכלא אלה בדרום. יחד עם זאת נבנו בתי כלא חדשים בשני העשורים האחרים כמו רימונים, הדרים, חרמון, צלמון וכלא אלה בדרום.