שמים עליה פס: הבלגן בוועדה למניעת סימום
סוני ווימס, אמאדי אנג'אי ויינסי גייטס משחקים למרות שנתפסו ע"י הוועדה הישראלית והושעו לתקופות ארוכות. למה זה קורה, והאם לבודקים המקומיים אין בכלל סמכות? וגם: הסיפורים ההזויים בכדוריד והצעקות בסיום גמר הגביע על אנשי מכבי ת"א. מהיועץ המשפטי של הוועדה נמסר בתגובה: "זה מוזר ומרגיז"
כזכור, ב-29 בינואר 2017 הזמינה מכבי ת"א בדיקת סמים לווימס, וזאת נערכה על ידי הבודקים של הוועדה הישראלית למניעת סימום בספורט. הסווינגמן סירב לעבור אותה מסיבות כאלה ואחרות ועזב את ההיכל ביד אליהו.
קצר בתקשורת
מתברר שיש קצר בין הוועדה למניעת סימום בספורט ובין פיב"א, ואיגוד הכדורסל העולמי לא מקבל את החלטותיה. "אנחנו בדיונים ארוכים עם פיב"א כבר תקופה ולא מצליחים לקבל תשובות", אמר היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד כרמל נפתלי. "אני מקווה שיהיו לי תשובות טובות יותר בימים הקרובים, זה בהחלט מוזר ומרגיז".
ווימס הוא לא המקרה היחיד. אמאדי אנג'אי, שחקנה של בני הרצליה בעונה הקודמת, נתפס בבדיקת סמים שנערכה לו בחודש אפריל וספג עונש זהה לזה של אקס הצהובים – השעיה לארבע שנים. אנג'אי, בדיוק כמו ווימס, צפצף על הוועדה והמשיך לשחק כדורסל. ב-2017/18 הוא מכדרר באבלינו האיטלקית, והוא אף השתתף בליגת האלופות - המפעל הבכיר של פיב"א.
עוד מקרה דומה הוא זה של יינסי גייטס. הסנטר, שעבר בלא מעט קבוצות בישראל, שיחק בעירוני נהריה ב-2016/17 - וגם הוא נכשל בבדיקת סמים. הוא המשיך לשחק מספר משחקים בקבוצתו, והוועדה למניעת סימום בספורט החלה להתעמת עם איגוד הכדורסל בעניין. בסופו של דבר הושעה גייטס סופית וברח מהארץ. גם הוא, כמו ווימס ואנג'אי, שיחק העונה כדורסל - הפעם במדיה של שולה הצרפתית.
מה הם רוצים מהכדוריד?
יש לציין כי בענפי הכדור בישראל, בניגוד למשל לספורט האולימפי (ג'ודו, אתלטיקה וכו'), בדיקות סמים הן לא דבר שגרתי. רק לאחרונה, בעקבות הלחץ הגובר מצד התקשורת וכן מאיגודי הספורט, נערכות יותר בדיקות לשחקני הכדורסל - ולא רק להם.
בעונה הנוכחית החליטו בוועדה למניעת סימום בספורט להתמקד בכדוריד, ענף ספורט חצי מקצועני בישראל. בוועדה בחרו שלא לבדוק את קבוצות הצמרת בליגה, שחלקן משחקות גם באירופה, אלא דווקא את האחרונה בטבלה, הפועל קריית אונו, שעבור שחקניה הכדוריד במקרה הטוב הוא סוג של עבודה שנייה אם לא חוג בשעות הפנאי.
לא פחות מ-11 מ-18 שחקני הסגל של קריית אונו נבדקו העונה על ידי הוועדה בכמה פעמים שונות, מספר חסר תקדים של בדיקות. בסופו של דבר יצאה הבדיקה של עמית רם חיובית, ובוועדה הוציאו במהירות הודעה על הסיפור מבלי שיידעו קודם לכן את השחקן או הקבוצה, והתקשורת היא שסיפרה להם על המקרה.
בסופו של דבר, אחרי כל הבלגן, רם זוכה מפני שהשתמש בריטלין. הוועדה ערכה לו את הבדיקה במהלך אימון ומחוץ לזמן תחרות, ועל פי התקנון לשחקן מותר לצרוך ריטלין בתקופת הזמן הזו. לו הבדיקה הייתה נערכת לאחר משחק והיה מתגלה כי רם השתמש בריטלין, אזי יכלה הוועדה להאשים אותו. מבולבלים? גם השחקנים. דרך אגב, על זיכויו של רם הוועדה דווקא לא הוציאה הודעה, וככלל היא אינה מדווחת על בדיקות שערכה לשחקנים - אלא רק על מקרים שבהם הם נתפסים. היועץ המשפטי של הוועדה מסר: "אנחנו פועלים לפי תוכנית עבודה מסודרת ולפי הנהלים".
צעקות ביד אליהו
נושא בדיקות הסמים בישראל רחוק מלהיות ברור. מנהלים בכדוריד הישראלי וגם בכדורסל לא מבינים תמיד מהן הזכויות שעומדות להם כשבודקים מגיעים במפתיע לאימונים או למשחקים. מקרה מוזר אחר קרה לפני פחות מחודש, כשמכבי ראשון לציון אירחה את עירוני נס ציונה בליגת העל בכדורסל.
דקוואן קוק, שחקנה של נס ציונה, כלל לא נרשם בטופס, אבל הבודקים הגיעו במיוחד על מנת לבדוק אותו למרות שלא שיחק. "הבודקים הגיעו עם שמות מהבית", אמרו בנס ציונה. גם במינהלת הליגה אישרו את הדברים.
הבודקים דרשו מקוק להתלוות אליהם עוד לפני הג'אמפ בול לפתיחת ההתמודדות, והגארד היה המום ולא הבין מה פשר הדבר. בסופו של דבר, אחרי שאנשי נס ציונה והבודקים הסבירו לו את הדברים, מסר קוק את הבדיקה במחצית המשחק. זה לא הפריע לאנשי נס ציונה לבוא בטענות: "למה המנכ"ל והפיזיותרפיסטית צריכים להיות לאורך כמעט כל המשחק עם הבודקים והשחקן במקום לצפות בקבוצתם משחקת?" טענו בקבוצה. "למה אי אפשר היה לערוך לו את הבדיקה בסיום המשחק?"
עוד סיפור מעניין היה בגמר הגביע בכדורסל שנערך לאחרונה. עם סיום ההתמודדות בין מכבי תל אביב להפועל חולון נצמד אחד הבודקים לדיאנדרה קיין ודרש כי השחקן יבוא איתו לבצע את הבדיקה, עוד לפני שנערך טקס הנפת הגביע של חולון.
קיין, שהיה נסער מהשופטים, לא התייחס אליו ונכנס לחדר ההלבשה של קבוצתו. המאבטחים בהיכל לא אפשרו לבודק להיכנס לחדר ההלבשה, ומהומה רבה פרצה במקום. בסופו של דבר, אחרי שקיין יצא מחדר ההלבשה יחד עם נוריס קול, הוא התלווה לבודקים, ואלה ערכו לו את הבדיקה. אחר כך מנהל הצהובים, עמי ביטון, ורופא הקבוצה, גיא מורג, ספגו צעקות מהבודק, וזה טען כי יכתוב את הדברים בדו"ח שלו. גם במקרה הזה לא פרסמה הוועדה כי השחקנים, בהם גיא פניני וגלן רייס ג'וניור מחולון, נבדקו.
יו"ר הוועדה למניעת סימום בספורט: "כמות האי-דיוקים גבוהה"
תגובת פרופסור שאול שרייבר, יו"ר הוועדה למניעת סימום בספורט: "כמות האי-דיוקים בה גבוהה במיוחד, הדבר משבש לחלוטין את היכולת להבין מה באמת קרה, וחבל.
להלן העובדות:
1. דגימת השתן הנשלחת למעבדה בחו"ל צריכה להיות דגימת שתן ולא נוזל במשקל סגולי של מים. שחקן השותה כמויות גדולות מאוד של מים ומטיל נוזל שמשקלו הסגולי הוא כשל מים עושה זאת בכוונה תחילה (בטח ובטח לאחר שהוסבר לו עניין השתיה האינסופית), מתוך רצון לחבל בבדיקה.
2. המעבדה של WADA בודקת ע"פ פרוטוקולים מוכתבים-לה, ואין באפשרותנו לבקש בדיקה ספציפית שאיננה כלולה בפרוטוקול, או לבקש שלא יבדקו חומר כזה או אחר הרשום בפרוטוקול. המידע המלווה את הדגימה הוא מצומצם וכולל את הפרטים הבאים: מינו וגילו של הספורטאי; ענף הספורט בו משתתף; האם הבדיקה נערכה בתחרות/משחק או מחוץ לתחרות/משחק; רשימת התכשירים שהספורטאי נוטל ורושם במו ידיו ע"ג הטופס (תוספי מזון, תרופות מרשם וכד').
3. תקנון WADA מכתיב את העונשים במקרה של מציאת שימוש בחומר אסור בדגימה שנשלחה למעבדה (וכשבית הדין המשמעתי בארץ גזר מתחת להנחיה בתקנון – נדרשנו לתת הסברים והיתה גם אפשרות ש-WADA תערער על הפסיקה (ערעורים מתקיימים ב- CAS, פתיחת תיק שם כרוכה בעלויות של עשרות אלפי דולרים);
4. בכל שלושת המקרים של שחקני הכדורסל שצוינו בכתבה, ההתנהלות של הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט בארץ נעשתה ע"פ התקנון, וכל המידע כולו הועלה למערכתADAMS, בה מנהלת WADA את המידע לגבי בדיקות, תוצאותיהן, אישורים לשימוש בתכשיר רפואי אסור-בספורט עקב סיבה רפואית, ועוד. למערכת זו יש גישה גם ל- FIBA, וגם כמובן לאנשי WADA עצמם העורכים בקרות קפדניות על הרישומים.
5. ל- Israel NADO אין יכולת אכיפה בעולם (סמכות NADO, אשר כשמו כן הוא National Anti-Doping Organization, היא בטריטוריה הלאומית), והעובדה שהרשויות הבינלאומיות מתנהלות בדרך שבה הן מתנהלות לא מעידה על "קצר בתקשורת" או על עבודה לא תקינה אצלנו – והייתי שמח אילו היה מי שיכול "להרים את הכפפה" ולבקש הסברים מאותן רשויות בינלאומיות.
6. בדיקות נערכות ע"פ תכנית עבודה מסודרת ויכולות להיות במתכונות שונות. במשחק אפשר לעשות הגרלה במחצית ולבדוק בסיום את מי שעלה בהגרלה – ואפשר לבדוק Targeted, ע"פ רשימה שהוכנה מראש (משיקולים שונים). כך גם מחוץ למשחק. ואם למשל שחקן מופיע ברשימת ה- Targeted הוא ייבדק בין אם עלה לשחק ובין אם לא.
7. ע"פ תקנון WADA לא נמסר מידע לגבי בדיקות תקינות. רק במקרה של הפרת התקנון (מציאת חומרים אסורים) ננקטים צעדים כנדרש, כולל פרסום הדבר.
8. שני ראשי צוות בדיקה שלנו עברו לפני מספר חודשים השתלמות ע"יUKAD, וההתנהלות של צוותי הבודקים נעשית ע"פ כל הנהלים והכללים. בחלק מן הבדיקות ההתנהלות של חלק מהשחקנים/ספורטאים וחלק מ"המעטפת" שלהם גובלת בהתנהלות בריונית שמקשה על צוותי הבודקים – עד כי לעיתים אדם נותר תוהה מה בדיוק המטרה מאחורי התנהלות זו".
לפנייה לכתב/ת 
