90 אלף ש' למתווך שהוכיח שהביא לעסקת נדל"ן

יזם רכש עם שותף קרקע של 3.6 דונם בעפולה. בית המשפט בעיר קבע שהוא חמק מתשלום דמי תיווך למי שהכיר לו את השטח לראשונה

עו"ד גיא יקותיאלפורסם: 26.02.18 , 22:37

בית משפט השלום בעפולה פסק לאחרונה תשלום של 90 אלף שקל למתווך שהוכיח שהוביל לסגירת עסקה לרכישת מגרש לבנייה בעפולה. השופטת שאדן נאשף אבו אחמד קבעה שיזם הנדל"ן שהיה מעורב ברכישה ניסה לחמוק מתשלום בניגוד להתחייבותו.

הפרשה החלה לפני כארבע שנים, כשהמתווך פנה ליזם וסיפר לו על מגרש בגודל 3.6 דונם שמיועד לבנייה של כ-58 יחידות דיור. היזם התעניין ובהמשך חתמו השניים על כתב התחייבות לתשלום עמלת תיווך של 2% משווי העסקה (128 אלף שקל). בהמשך ארגן המתווך פגישה בין היזם לבין המוכר אך לא הורשה להשתתף בה. בינתיים, רוכש פוטנציאלי נוסף שעמד על הפרק חתם על שותפות עם היזם ויחד הם הקימו חברה שבאמצעותה רכשו את השטח.

חוק ונדלן

תביעה: מוכרת דירה פעלה מאחורי גב המתווך

עו"ד אברהם מיכאל

בעלת נכס בהרצליה ביטלה את צ'ק שכר הטרחה שרשמה למתווך בטענה שלא סייע לעסקה. אבל הקלטה שהוצגה בביהמ"ש הוכיחה אחרת

תביעה: מוכרת דירה פעלה מאחורי גב המתווך

כך יצא שהעסקה נחתמה מול חברה שאינה לקוחה של המתווך, והיזם השתמש בתואנה זו כדי לחמוק מתשלום עמלת התיווך. בתביעה שהגיש נגד היזם ב-2014 טען המתווך שהוא היה "הגורם היעיל והבלעדי" בעסקה, והיא לא הייתה נסגרת אלמלא הפגיש בין הנתבע לבין המוכר. לדבריו, היזם ידע על הרוכש הפוטנציאלי הנוסף, ולכן צוין במפורש בכתב ההתחייבות שיהיה חייב לו דמי תיווך גם אם ייכנסו שותפים.

בתגובה התעקש היזם שבתחילה ויתר על העסקה, ורק לאחר מכן פגש באקראי חבר שסיפר לו על התפתחות. כלומר, טענתו המרכזית הייתה שבסופו של דבר לא התובע הביא לסגירת העסקה.

אבל השופטת שאדן נאשף אבו אחמד הטילה ספק רב בגרסתו. היא הבהירה כי מרגע שהיזם חתם מול המתווך הוא התחייב לשלם לו אם יביא לסגירת העסקה. ואכן, תמלילים והקלטות של שיחות בין המתווך לבין הגורמים המעורבים הוכיחו שהיזם התוודע לעסקה בזכות התובע.

כמו כן, הראיות תמכו בגרסת המתווך שלפיה היזם עודכן מראש שיש רוכש נוסף בשלבים מתקדמים של מו"מ. השופטת קבעה שבפגישה שהתקיימה בין המוכר לבין היזם נוצר קשר גם עם הרוכש הנוסף וכך התגבשה השותפות – כלומר, לא באקראי אלא בזכות הקישור שעשה התובע.

עוד התברר כי התובע ניסה לחמוק מתשלום דמי התיווך משום שנאלץ לשלם לרוכש הנוסף דמי "ייזום" של 560 אלף שקל. השופטת הוסיפה שסמיכות הזמנים – שבועיים בלבד – בין החתימה על ההתחייבות לבין הפגישות עם המוכר והרוכש הנוסף, פועלת גם כן לטובת התובע.

לפיכך נקבע שלתובע מגיעה עמלת תיווך מהנתבע גם אם מתכונתה של העסקה שונתה. עם זאת, השופטת סברה שהיה דופי גם בהתנהלות המתווך, שבשלב מסוים ניסה להכשיל את הרוכש הנוסף, כנראה משום שאף הוא היה מעוניין לקחת חלק בעסקה.

היא החליטה להפחית את דמי התיווך וחייבה את היזם ב-90 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.