מאחורי המספרים

בשיתוף תעשייה אווירית

תחומי הלימוד בהשכלה הגבוהה שבהם יש לנשים הנוכחות הגדולה ביותר הם מקצועות עזר רפואיים, חינוך והוראה. לעומת זאת, האחוזים הנמוכים ביותר נרשמים במדעים הפיזיקליים, במתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות - כך עולה מנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה שעברה לרגל יום האישה הבינלאומי. הנתונים האלה משקפים את הדעה הקדומה הסטריאוטיפית שנשים פחות טובות במדעים מדויקים ורק פועלים להנציח אותה.

בסך הכל עבדו בשנת 2016 בתחום ההיי־טק בישראל 107.5 אלף נשים, לעומת 189.7 אלף גברים. לעומת זאת, במקצועות הנחשבים באופן מסורתי לנשים כמו מטפלות סיעודיות, אחיות, סייעות, מורות, עובדות סוציאליות, מזכירות, פקידות ומטפלות לילדים נשמר רוב נשי של 70 אחוזים.

תלמידות במגמה ריאלית - במיעוט

נתוני המועצה להשכלה גבוהה מחזקים את המגמה שנרשמה. עולה מהם כי בשנת תשע"ז הגיע שיעור הנשים בלימודי הנדסה ואדריכלות בתואר ראשון ל-29 אחוז ובתואר השני ל-26 אחוז. בהנדסת חשמל המצב היה עגום אף יותר – שיעור הנשים בתואר הראשון היה 18 אחוזים בלבד. נתוני המל"ג הראו עוד כי שיעור הנשים הלומדות לתואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב היה במגמת ירידה בתחילת שנות האלפיים, ובתשע"ז הוא עלה במעט ל־32 אחוז. שיעור הנשים במסלולי התואר השני במקצועות אלה עמד על 27 אחוז בלבד.

בחינה ממוקדת של מגמות לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר התיכונים בעשור השנים 2016־2006 מראה כי שיעורי הניגשים לבחינות הבגרות בפיזיקה ובמדעי המחשב היו גבוהים יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות. לעומת זאת, שיעור הבנות בקרב הנבחנים בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמת שלוש יחידות לימוד היה 55 אחוז – גבוה יותר משיעור הבנים. חלקן של הבנות בקרב הנבחנים ברמת חמש יחידות לימוד במתמטיקה הגיע ל־45 אחוז בלבד.

נתונים אלה משקפים את העובדה שנשים הלומדות במגמות ריאליות ולאחר מכן עובדות בתחומי ההנדסה והיי־טק הן עדיין מיעוט, אבל יחד עם זה הם מבשרים על מגמת שיפור, בטח בהשוואה למה שהיה קיים בישראל שנות השבעים והשמונים. 

איפה הבנות בלימודים הריאליים?(צילום: shutterstock)

נאווה סלע (62) היא ראש מנהלת קיימות ואיכות סביבה בתעשייה האווירית, מהנדסת מכונות בהכשרתה והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד מנהלת בתעשייה האווירית. "כיום רואים הרבה מהנדסות צעירות בתעשייה האווירית, רבות מהן בתחומי התעשייה והניהול אבל גם בתחומי האלקטרוניקה והמחשבים", היא אומרת, "כך שאמנם יש התקדמות אבל עדיין חסרות מהנדסות בתחומי המכונות והאווירונאוטיקה, ואני מניחה שככל שיהיו יותר מהנדסות במקצועות הטכניים, נראה אותן גם אצלנו. הדרך לשינוי המהותי עדיין ארוכה אבל בשטח רואים את ניצני השינוי. לתפיסתי הדרך לשם צריכה להתחיל בגילאי התיכון שהבנות בוחרות את מגמות הלימוד ולכן פרויקט מהנדסות העתיד כל כך חשוב בעיניי".

כרטיס כניסה

"מהנדסות העתיד" הוא פרויקט משותף לתעשייה האווירית, "ידיעות אחרונות" ו-ynet ומשתתפות בו 100 בנות מצטיינות, תלמידות כיתה י"א, שנבחרו בתום שורה ארוכה של מיונים מבין מאות בנות מצטיינות במגמות מדעיות־ריאליות ברחבי הארץ. במהלך הפרויקט נפגשו הבנות עם מנטוריות, מהנדסות מהתעשייה האווירית, ועובדות יחד איתן על פרויקטים הנדסיים חדשניים ופורצי דרך. בימים אלו מתחילים המפגשים הראשונים בין התלמידות למנטוריות שבהם מגובשים רעיונות הפיתוח.

"ההנדסה פותחת פתח ענק לכל דבר וכשאני נותנת הרצאות אני מנסה להעביר את זה", מסבירה סלע. "זה כרטיס כניסה לכל תפקיד ובוגרת לימודי ההנדסה יכולה לבחור במסלולים מגוונים כמו התמחות בתחום ספציפי או ניהול וההשכלה ההנדסית המאוד רחבה עוזרת לה בכך. נכון להיום חסרים בישראל אלפי מהנדסים להנעת כל נושאי החדשנות והסטארטאפים וזו ההזדמנות של המגזר הנשי להיכנס לשוק תעסוקה זה בכל הכוח".

סלע הייתה בין המהנדסות הבודדות שנקלטו בתעשייה האווירית בשנות השמונים ומצאו את עצמן בתוך עולם גברי במהותו. "היו שנים שבהן ניתן היה לספור את הנשים המהנדסות בתעשייה האווירית על עשר אצבעות", היא מספרת. מאז המצב השתנה, "אך עדיין הייתי שמחה לראות את שיעור הנשים המהנדסות בתעשייה האווירית מגיע ל־30 אחוז ול־40 אחוז, ולבסוף משתווה למספרם של הגברים. היום אנחנו עוד לא שם".

איך נראו פקולטות ההנדסה בשנות השבעים והשמונים?

"באותה תקופה נשים בפקולטות האלו היו מיעוט שבמיעוט ובתחום הנדסת המכונות, שבו עשיתי תואר ראשון ושני, הייתי האישה היחידה מבין הסטודנטים. זה לא הרתיע אותי מעולם כי בתור נערה למדתי במגמה פיזיקה בתיכון והלכתי לחוגים של נוער שוחר מדע כך שידעתי שאני הולכת לכיוון המדעים והטכנולוגיה. זה היה גם המילייה החברתי שלי אז זה באמת היה מסלול טבעי מבחינתי".

סלע הובילה מיני מהפכה כאשר נבחרה להיות המנהלת הראשונה בתעשייה האווירית, ולאורך חייה המקצועיים עבדה הרבה פעמים במקומות גבריים לחלוטין. למרות זאת, היא אומרת שכמעט אף פעם לא נתקלה ביחס אחר כלפיה מצד העובדים והמנהלים העמיתים. "אחת הפעמים הבודדות שזה קרה לי היה כשמוניתי להיות מנהלת של מפעל הידראוליקה וקלטתי פתאום שאני אישה בודדה בין 50 גברים במפעל. ההרגשה הייתה קצת לא נוחה, אבל ייאמר לזכותם של העובדים שהגישה אליי הייתה תמיד מקצועית ושווה".

נאוה סלע

את עצמך הנעת מהלכים לטובת קידומן של נשים במקצועות ההנדסה?

"כן. כשהייתי בעמדות ניהוליות בתעשייה האווירית שמתי לי למטרה לקדם נשים מהנדסות לתפקידי ניהול. בנוסף, הרבה שנים הייתי מעבירה הרצאות בחטיבות ביניים לקראת הבחירה במגמות הלימוד והייתי מדרבנת את הבנות ואת ההורים שלהן לבחור במגמות הריאליות ולעשות חמש יחידות במתמטיקה, כימיה ופיזיקה בתיכון כבסיס ללימודים טכנולוגיים בעתיד. בחירת המגמות האלו היא הבסיס ללימודי ההנדסה במוסדות להשכלה הגבוהה, ומשם השמיים הם הגבול".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית