שתף קטע נבחר

 

עד המדינה בפרשת "ישראל ביתנו": "פאינה דאגה למיליונים, בתמורה ל-1.5 מיליון"

גרשון מסיקה, מי שעמד בראש החברה המרכזית לפיתוח השומרון וחתם על הסכם עד מדינה בפרשת השחיתות במפלגה, מסר את עדותו לראשונה: "סוכם עם קירשנבאום שחובות בסך 3.5 מיליון שקלים יימחקו מהחברה ובתמורה - המפלגה תקבל שיפוי פעולות ושירותים בסך 1.5 מיליון שקלים". הפרקליטות: "סבורים שמדובר בעסקת שוחד"

גרשון מסיקה, הבוקר בבית המשפט (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
גרשון מסיקה, הבוקר בבית המשפט(צילום: מוטי קמחי)

פרשת ישראל ביתנו: גרשון מסיקה, לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון, המשמש כעד מדינה בפרשת "ישראל ביתנו" - העיד הבוקר (יום ב') לראשונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעדותו סיפר מסיקה כיצד הועברו לחברה המרכזית לפיתוח השומרון שבראשה עמד כ-3.5 מיליון שקלים למחיקת חובות - כל זאת בהוראת ח"כ פאינה קירשנבאום. בתמורה, כך לפי עדותו של מסיקה, הוא התחייב להחזיר למפלגה 1.5 מיליון שקלים. הפרקליטות: "סבורים שמדובר בעסקת שוחד".

 

הדיון בעניינו של מסיקה עוסק, בין היתר, בתת-פרשה ששמה "דון טבק בע"מ": לפי התיק, שמנוהל מנוהל בידי עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן, ד"ר יונתן קרמר, נטלי קוקוי ומשה עקירב מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, נטען כי בין הנאשמת המרכזית בשוחד, פאינה קירשנבאום (לשעבר סגנית שר הפנים – ג.מ) ומסיקה, נקשר קשר פלילי שבמסגרתו התחייבה קירשנבאום לכאורה להעביר כספים קואליציוניים לטובת החברה המרכזית לפיתוח השומרון - שהמועצה היא מחזיקת המניות העיקרית בה - זאת בעד התחייבות של החברה המרכזית לפיתוח השומרון כלפי קירשנבאום, להעמיד כספים לשימוש מפלגת ישראל ביתנו, בהתאם להוראותיה.

 

עם זאת, באישום נטען כי קירשנבאום, שביקשה להשקיע בחברה לייבוא סיגריות ("דון טבק") שבה שותפתה בתה, גייסה לכאורה כספים להשקעה בחברה מהחברה המרכזית לפיתוח השומרון.

 

גרשון מסיקה ()
גרשון מסיקה

 

נתיב הכסף

וכך פעלה השיטה בפרשת "דון טבק": ב-2010 החליטו שני יזמים להקים את "דון טבק בע"מ" – חברה לייבוא סיגריות. הם פנו לקירנשבאום כדי לעניין אותה במיזם והשלושה מחליטים יחד להקים את החברה. כדי לטשטש את מעורבותה של קירשנבאום בפרויקט, שכן היא כיהנה באותה תקופה כחברת כנסת, הוקמה החברה על שם מעורב אחר בפרשה וכן על שם בתה של קירשנבאום, רנית.

 

אלא שכדי להקים את החברה נדרשת השקעה של כ-300 אלף שקלים, וקירשנבאום הבהירה לשני היזמים הנוספים כי אחד המממנים מטעמה תהיה החברה המרכזית לפיתוח השומרון. קירשנבאום הפגישה את השניים עם מסיקה, כדי שהחברה שבראשה עמד תעביר חלק מהכספים להשקעתה בחברת הסיגריות שהקימה. האחרון הנחה את היזמים להיפגש עם מנכ"ל החברה – שסיכם כי הכספים יועברו בכסות של הסעות תחבורה פיקטיביות שסופקו כביכול לתושבים עבור אירועים שמעולם לא התקיימו. כך העבירה החברה המרכזית לפיתוח השומרון לקירנשבאום בדרך עקיפה כ-70 אלף שקלים כדי לממן את השקעתה בחברת הסיגריות – תוך מאמץ לטשטש את נתיב הכסף.

 

פאינה קירשנבאום בבית המשפט (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
פאינה קירשנבאום בבית המשפט(צילום: יריב כץ)

 

מסיקה סיפר כי החברה המרכזית לפיתוח השומרון היא "חברה כלכלית פרטית שאמורה לקדם פרויקטים לטובת השומרון" ולדבריו, חלק מתפקידי החברה הם לקדם בנייה, לדאוג להסעות וליצור מאגרים כלכליים לפרויקטים באזור. עם זאת, החברה צברה חובות בסך עשרות מיליוני שקלים, בין היתר בעקבות האינתיפאדה השנייה. "הייתה סכנה שהחברה תפשוט רגל", אמר מסיקה.

 

בשלב הזה, לדברי עד המדינה, נוצרה ההיכרות עם קירשנבאום. "נהגתי לשבת בכנסת בכל יום שני כדי 'ליצור קואליציות'", סיפר מסיקה. "התחברתי ל'ישראל ביתנו' ופאינה הייתה אשת הקשר. היא תמיד עזרה לנו בעת הצורך. היא הייתה המוציאה לפועל של המפלגה - במיוחד בנושאי כספים קואליציוניים. כשאהוד ברק היה שר הביטחון הוא גרם לנו עוול גדול, אז פאינה ניסתה לפתור את הבעיות שלנו דרך ליברמן".

 

בשלב הזה נשאל מסיקה מהם הצעדים שננקטו כדי לטפל בחוב הגדול שצברה החברה. "התקציב (3.5 מיליון שקלים) הגיע מפאינה. כדי לקבל כסף למחיקת חובות, אתה מנסה לשכנע חבר כנסת שיעזור. מתנהל הליך של 'תן וקח' עם האוצר". לדבריו, "ביקשתי מפאינה כסף ב-2010 עבור המחיקה. הסברתי לה שהחברה בקשיים ואמרתי לה שאם לא נחזיר אותם - החברה תעמוד בפני סגירה.

 

"ביקשתי מפאינה לסייע והיא זו שהעלתה את הסכום של 3.5 מיליון שקלים", הוסיף מסיקה. "היא אמרה שהיא תצטרך לקבל לכך אישור ולאחר מספר ימים הודיעה לי שהאישור התקבל". בשלב הזה, לדברי עד המדינה, "סוכם שהמפלגה תקבל בתמורה שיפוי פעולות ושירותים בסך 1.5 מיליון שקלים מהחברה המרכזית לפיתוח השומרון תמורת מחיקה של 3.5 מיליון שקלים. הלכתי למנכ"ל, סיפרתי לו שזה המתווה - והוא הסכים".

 

מסיקה נשאל כיצד יכולה הייתה קירשנבאום להיות בטוחה שיעמוד בהבטחתו להחזיר את סכום הכסף אם הסיכום ביניהם נעשה אך ורק בעל פה. על כך השיב: "היו בינינו יחסי אמון. המפלגה עוזרת לנו ואנחנו עוזרים לה. זה תן וקח וזה מאוד מקובל. כאן הייתה נתינת כספים קואליציוניים לגוף פרטי לכאורה. בראייה שלי חשבתי שזה בסדר. אחר כך התברר שאנשים לקחו כספים לכיסם האישי ולא לצרכי המפלגה".

 

עורך דינה של קירשנבאום, גיורא אדרת, חקר בחקירה נגדית את מסיקה ושאל: "לפי גרסתך, אחרי שהפכת עד מדינה אמרת שבפגישה איתה 'נוצרה הבנה שקירשנבאום תקבל 1.5 מליון שקלים ואמרת שאתה לא זוכר את התפתחות השיחה'. מה זה 'נוצרה הבנה'?". מסיקה השיב: "אני לא זכרתי מי הציע את הסכום אבל סוף הפגישה היה ברור שאני אמור להחזיר את הסכום של ה1.5. לא שולל שהסכום בא ממני או ממנה".

 

בעת שעמד בראש המועצה האזורית שומרון, בין השנים 2006 עד 2015, נחקר מסיקה במסגרת הפרשה 16 פעמים, והסביר כי התנאי לחתימה על הסכם עד המדינה היה שיפרוש מתפקידו כראש המועצה.

 

בפרשת ישראל ביתנו ישנם מעל 10 נאשמים, ובראשם ניצבת קירשנבאום, שלה מיוחסים סעיפים רבים של קבלת שוחד. היא מכחישה את המיוחס לה. בתיק מייצגים גם עורכי הדין אבי חימי, לירן זילברמן ומאור ברדיצ'בסקי. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
גרשון מסיקה בבית המשפט
צילום: מוטי קמחי
מומלצים