שקד וחיות מתלבטות: הדחת השופטת או דין משמעתי
דו"ח של השופט בדימוס ריבלין סבר שב"פרשת המסרונים" לא הייתה קנוניה נגד חשודי תיק 4000, ולכן יש להסתפק בדין משמעתי לשופטת פוזננסקי-כץ. אבל השרה ונשיאת העליון ידונו בכל זאת באפשרות לסיים את תפקידה. גורמים משפטיים בכירים: "יש פער גדול בין חומרת הדו"ח להמלצת הנציב"
שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ידונו בימים הקרובים בשתי חלופות לטיפול בפרשת המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבין נציג רשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם שביט, במהלך הארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000). החלופה הראשונה היא לפעול בהתאם להמלצה בדו"ח של נציב התלונות על שופטים, אליעזר ריבלין, ולכונן בית דין משמעתי של שופטים בדימוס כדי להעמיד את פוזננסקי-כץ לדין משמעתי.
- לקריאת הדו"ח המלא של הנציב ריבלין - לחצו כאן
האפשרות השנייה, על רקע חריפות הדו"ח וממצאיו, היא להעדיף מסלול של הדחת השופטת בידי הוועדה לבחירת שופטים. במהלך יכול לצאת לפועל רק ברוב מיוחס של לפחות שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים.
גורמים משפטיים בכירים אמרו ל-ynet כי קיים פער גדול בין הדו"ח החריף של הנציב ריבלין, שטען כי קרבת היתר בין השופטת לנציג התביעה "הניבה ביזוי", והעיד על כשלים בהתנהלותה של השופטת אשר מגיעים לכדי פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט, לבין ההחלטה בפועל להעמידה לדין משמעתי בלבד. לכן הם סבורים כי יש לשקול הן את הדחתה.
עוד לפני פרסום הדו"ח של נציב התלונות אמרה השרה שקד: "אני מאוד מאוד סומכת על השופט ריבלין. הוא אדם מאוד דקדקן ולא סתם ביקשנו ממנו לברר את הסיפור. הוא לא תשאל רק את השופטת. הוא תשאל גם את נציגי להב 433. אני רוצה קודם כל ללמוד את העובדות, ללמוד את הדו"ח, להכיר את הפרטים, ואחר כך אחליט מה לעשות.
"אחרי התקרית דיברתי עם כמה שופטים בהווה, בעבר ובדימוס, ועם פרקליטים. אז קודם כל, את ימי המעצרים האלה מנהלת המשטרה, לא הפרקליטות. כל השופטים אמרו שהם בוודאי מסתמסים על מנת לתאם. אין להם יועצים או מתמחים, לכן הם בעצמם צריכים לעשות את כל העבודה".
"פרשת המסרונים" עוסקת בהתכתבות שחשף ערוץ 10 ביום ראשון בין השופטת לבין העו"ד מהרשות לניירות ערך לפני הארכות המעצר של החשודים בתיק 4000, ומהם עלה חשד לכאורה לתיאום מוקדם של ימי המעצר.
חקירה של הדברים הוטלה על השופט בדימוס ריבלין, ובדו"ח שהעביר אחר הצהריים לשרה שקד ולנשיאה חיות נקבע כי הקשר הישיר בין נציג הרשות ניירות הערך לבין השופטת נמשך על פני ימים רבים. "הקשר... שהחל בתיאום לוגיסטי, הידרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול", צוין.
בדו"ח נחשף שחילופי המסרונים התנהלו גם קודם לכן: "במהלך החודשים יוני, יולי, דצמבר 2017, ינואר ופברואר 2018, פונה עו"ד שחם-שביט מספר פעמים ישירות לשופטת, בענייני הדיונים הקבועים בפניה במעמדו... תחילה של קרבת יתר זו, כאמור, במסרונים המבקשים לקיים ישירות, תיאומי לוגיסטיקה, אך המשכה בחילופי מסרים אישיים יותר מצד השופטת, כמו: 'אנא בקש ממנה שתגיע (נציגת המשטרה) בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים', שנענים במסרון: 'בסדר, שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול'".
הוא קבע התכתבות כזו בין עו"ד לשופטת היא פסולה: "קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו מוטב היה שלא באו לעולם משבאו, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה השופטת קרבת יתר זו לנציג הרשות לניירות ערך ואלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים".
עם זאת ציין כי "'סודות' אלה ממילא היו אומרים להיות מובאים בפניה על ידי התביעה במועד מאוחר יותר. בשום פנים לא הייתה כאן הטיית משפט או קנוניה בין התביעה לבין בית המשפט".
עו"ד אופיר סטרשנוב, המייצג את השופטת פוזננסקי-כץ, מסר בתגובה לדו"ח של הנציב: "הוכח באופן חד משמעי שהשופטת לא פגעה בזכויות החשודים ועורכי דינם, ולחליפת המסרונים יש הסבר פשוט שפרטיו הובאו בפני הנציב. מדובר בהתכתבות טכנית בין השופטת לנציג רשות ני"ע שנגעה למערכת היחסים בינו לבין נציג המשטרה בנוגע לדיון אשר היה אמור להתקיים בלשכתה במעמד צד אחד, ולא לדיון המעצר שהיה אמור להתקיים באולם המשפט במעמד שני הצדדים. בפרשה זו כמו גם בכל דיוני המעצר בהם דנה, שקלה השופטת פוזננסקי-כץ כל בקשת מעצר בקפידה והחלטותיה נבעו תמיד משיקולים משפטיים טהורים, ללא כל הטייה או דעה קדומה, ותוך מתן משקל בכורה וחרדת קודש לכבוד האדם וחירותו".
עו"ד עודד סבוראי, בא כוחו של עו"ד ערן שחם-שביט, אמר בתגובה לדו"ח הנציב כי הוא "כולל בתוכו מסקנות חשובות ומצייר תמונה ברורה שהתנאים והנורמות הקיימים בבית משפט השלום בת"א לא נתנו בידי עו"ד שחם-שביט ברירה אלא לנהל עם השופטת פוזננסקי-כ"ץ התכתבות באמצעות מסרונים בכל הנוגע לענייני הלוגיסטיקה של דיוני המעצרים בתיק בזק ותיק 4000. לאחר שהובהרו ההקשר והתוכן של חליפת המסרונים בין עו"ד שחם-שביט והשופטת, ברור כעת כי הפרשנות הראשונה שניתנה היתה מוטעית ומוטה. בכוונת עו"ד שחם-שביט להמשיך במימוש ייעודו כעובד ציבור ומשפטן מקצועי, מצפוני, הגון וערכי, ולחזור ליטול חלק בחקירות סבוכות, באותה נחישות ובאותה הקפדה גם על זכויות חשודים, כפי שאלה באו לכדי ביטוי בתכתובת שעלתה לכותרות ביומיים האחרונים".
לפנייה לכתב/ת 
