מוצרים מחו"ל ללא הגבלה: רפורמת היבוא האישי אושרה בוועדה
הרפורמה אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הרפורמות וצפויה להיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2018. המשמעות: בקרוב תוכלו להזמין בקנייה אונליין עשרות מוצרים מבלי שיחשבו כ"יבוא מסחרי". המוצרים לא יחויבו לעמוד באף תקן רשמי
על פי הרפורמה, שאמורה לעבור במסגרת חוק ההסדרים ותיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2018, תוכלו להזמין בקנייה אונליין עד 30 פריטים בשווי מצטבר של 1,000 דולר למשלוח. אם מדובר במוצר יקר שעלותו גבוהה מ-1,000 דולר, תוכלו להזמין עד 5 פריטים במשלוח. מכיוון שאין הגבלה על כמות המשלוחים שהצרכן יכול כעת להזמין, למעשה הוסרו מרבית חסמי הייבוא האישי.
בנוסף, על פי הצעת החוק, כל מצרך המיובא לשימוש פרטי, ושלהחזקתו לא נדרש על פי דין בעל מקצוע, יהיה פטור מחובת עמידה בתקן רשמי. התנאי: שהמזמין אינו עוסק מורשה. עם זאת, הפטור מתקן לא יכול על 3 סוגי מוצרים: מזון, כלי רכב מנועי ומוצר או מכשיר שנועד לשימוש רפואי.
עוד אושר בדיון תיקון לגבי מוצרי תחבורה ורכב, בהסדר נפרד. הסיבה: בתחילת הדיונים על חוק זה הייתה הסתייגות של משרד התחבורה, שביקש לבדוק בצורה קפדנית מוצרים שיש להם השלכות בטיחותיות כמו בלמים, צמיגים וצופרים.
בדיון היום, אושר תיקון שלפיו ל-70 מוצרים אשר יש לגביהם סיכון בטיחותי, תספיק בדיקה מהירה יותר במכס, בתנאי שהמוצר יישא מדבקה שתציין את תו התקן הבינלאומי על האריזה מבחוץ או במסמך מצורף.
"לצרכן תהיה ודאות מתי הוא ייחשב לייבואן מסחרי"
"עד היום, מרבית הרוכשים אונליין לא ידעו עד איזו כמות מותר להם להזמין בייבוא אישי, מבלי להיחשב ליבואנים מסחריים ולשלם מכס על הרכישה", אמרה שירה גרינברג מאגף התקציבים במשרד האוצר בדיונים שקדמו להצבעה היום. "זאת משום שההגדרה בחוק לגבי ייבוא אישי הייתה כללית ולא ברורה ובה היה כתוב 'כמות סבירה'.
"התוצאה הייתה שחלק מההזמנות נעצרו במכס, חלק חויבו בתשלום וחלק באישורים. הצרכן שילם עד היום לא מעט כסף לחברות השילוח על העברת האישורים הנדרשים או על אחסון, במידה שהמכס עיכב את החבילות. לעתים שווי כל התוספות הגיע לפי 2 ואף לפי 3 משווי המוצר המקורי שרכש. החוק החדש, מאפשר ודאות לצרכן משום שהוא מאפשר לצרכן להחליט מראש האם משתלם לו להזמין או לא, מבלי להיות מופתע לאחר שמוצר מגיע לארץ אם הוא מחויב במכס ובעמידה בתקנים".
לאחר אישור התיקונים בהצעת החוק, אמרה יו"ר הועדה ח"כ רחל עזריה: "מי שיש לו כסף נוסע לחו"ל ונהנה מזה שאנו בעולם גלובאלי ומהמחירים הנמוכים, מטייל וחוזר עם צעצועים ובגדים במזוודה. למי שלא יכול להרשות לעצמו לטוס לחו"ל אנו רוצים לאפשר לייבא באופן אישי".
"המדינה מתנערת מאחריות על בטיחות ובריאות אזרחיה"
המתנגדים לחוק, הצביעו על החששות הכרוכים בביטול כל חסמי הייבוא האישי, ביניהם העובדה שהתקן שקיים על מוצרים בייבוא מסחרי אמור לחול גם על מוצרים בייבוא אישי.
טענה זו הוצגה על-ידי איגוד לשכת המסחר, במסגרת הדיונים המקדימים: "אם המדינה קבעה תקן על מוצר מסוים, מדוע כשמייבאים אותו בייבוא אישי אין דרישת תקן? המדינה מתנערת מהאחריות שלה לבטיחות ולבריאות הציבור" אמר עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל האיגוד. "הורה שמזמין מוצצים באינטרנט לילדיו, לא אמור לעבור תקן רשמי למוצצים? נוסח החוק הזה יגרום לייבוא מסחרי בתחפושת של ייבוא אישי. גם בתי-עסק יוכלו להזמין מוצרים מבלי לעבור בדיקות תקן, ופרשת רמדיה 2 בדרכה אלינו".
בתגובה, אמר אנואר חילף, ראש מנהל היבוא במשרד הכלכלה: "יש פה היתממות. שוק הייבוא האישי הקדים את הרגולציה בעשרה צעדים. אם נטיל בירוקרטיה על הייבוא האישי, המשמעות היא לא יהיה ייבוא אישי. יש נזק בייבוא אישי, אבל תפקיד הצרכן לקחת אחריות על עצמו ולבדוק מהיכן הוא מזמין. בדקנו את המספרים, ופתיחת השוק לייבוא הורידה את המחירים בתחום הביגוד וההנעלה. אם הרשתות לא יכולות להתמודד עם שוק תחרותי, יש בעיה עם העסק עצמו. המציאות היא שיש היום ייבוא אישי בישראל, אנחנו רק מקבעים אותה בחוק".
יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, טען: "יש מצב קיים שבפועל אין אכיפה, ואין סיכוי להיאבק במגמה הזו של הזמנות און-ליין. ברור לכולם שאי אפשר להטיל על הפרט את האחריות על עמידה בתקן. יש צורך בפעולה משלימה של הגברת מודעות הצרכן לסיכונים. במדינות ה-OECD יוצאים כל שנה בקמפיין בטיחות למוצרי צריכה, ובשנת 2018 נושא הקמפיין הוא של בטיחות ברכש מקוון. זו פעילות משלימה שהמדינה צריכה לבצע, כדי שהצרכן ידע בפני אילו סיכונים הוא עומד".
גם במשרד הבריאות הביעו את התנגדותם, וטענו שלגבי חלק מהמוצרים המסכנים את הציבור, למשל, מוצרים לתינוקות, ראוי שיהיה פיקוח: "הייתה לנו הסתייגות בנושא, אנו גם סברנו שלגבי מוצרי תינוקות יש לקבוע מכסת ייבוא אישי סבירה יותר, כדי שלא תהיה זליגה של מהייבוא האישי לרכישה פיראטית בייבוא מסחרי", אמרה מינה כהן ממשרד הבריאות.
עמותת אמון הציבור, הביעה גם היא התנגדות לחוק זה. "התנהלות של חקיקת בזק במעטפת סודיות מהווה פגיעה חמורה בציבור הצרכנים ואנו מתנגדים לה בחריפות. חמור במיוחד הוא המסר שמעביר התיקון לחוק לפיו לצרכן מותר להביא לארץ הכל, גם אם זה מסוכן לו ולסביבתו. רפורמה זו נוהלה בחוסר שקיפות, בהליך בזק חסר אחריות ציבורית תחת הכותרת של 'הורדת יוקר המחייה'.
מהדיונים בכנסת למדנו שמשרדי הממשלה גיבשו רשימת מוצרים מסוכנים לייבוא אישי, אך המידע על המתרחש בישיבות אלה ועל הרשימות שהתגבשו בהן לא נחשך עד היום לציבור ולא הוצג בוועדה. אנו דורשים משר הכלכלה אלי כהן שיגדיר ויקבע קריטריונים ברורים וחד-משמעיים להערכת מסוכנות מוצרים".
לפנייה לכתב/ת 
