מתי נפסיק לקנות מכוניות?

בשיתוף ynet רכב חדש

ובכן, תלוי את מי שואלים. אך לפני שניכנס להסברים מורכבים, הנה הסבר פשוט: שינוי תפיסתי הוא מצב בו צורת הסתכלות חדשה מחליפה צורת הסתכלות קיימת. התהליך אינו פשוט או קצר: בדרך כלל שינוי תפיסתי מלווה בהתנגדות עזה ממי שמייצגים ומאמינים בתפיסה הישנה, שיעשו הכל כדי להגן על עמדותיהם.

(צילום: יוסף ג'קסון)

נשמע מסובך, נכון? אך שינויים תפיסתיים קיימים פחות או יותר משחר ימי האדם. הנה שינוי תפיסתי: פעם חשבו שהעולם שטוח ולכן לא כדאי להפליג לקצהו מחשש לנפילה כואבת. כריסטופר קולומבוס לא סבר שהעולם שטוח, תשאלו כל אמריקאי. דוגמאות נוספות לא חסרות: למי שבקיא בהיסטוריה, עם הופעת המכוניות הראשונות היו מי שמיהרו לצאת נגדן, בטענה שהן רועשות, מפחידות, יוצרות כאוס ועשן מסריח. נסו להראות לנו עולם ללא מכוניות כיום.

שינויים תפיסתיים מתבטאים גם בחיי היום יום. למי שלא יודע, האינטרנט קיים זה עשרות שנים, כסוג של רשת מידע צבאית. בעבר היו מי שלא הבינו מדוע צריך אינטרנט, מדוע צריך טלפון סלולארי. תתפלאו, היו גם מי שהתנגדו לחשמל, שלא לדבר כמובן על מי שהאשים מדענים בכישוף.

גם רכישה של רכב מהווה שינוי תפיסתי במישורים רבים: שוק הרכב העולמי בכלל ושוק הרכב הישראלי בפרט הורגלו במשך שנים רבות למצב בו אנו חייבים להיות בעליה של המכונית. שתהיה שלנו, רשומה על שמנו. בשנות החמישים, השישים והשבעים מכונית חדשה נחשבה לסמל סטטוס. גם מכונית משומשת הייתה מוצר צריכה שלא כל משק בית ישראלי מסוגל להרשות לעצמו, מה שיצר את המשפט המפורסם: "מכונית חדשה היא ההוצאה השנייה בגודלה עבור משק הבית הישראלי, אחרי רכישה של דירה".

במהלך שנות התשעים המצב השתנה: מכוניות הפכו למוצרים הרבה יותר זמינים וכיום, בשנת 2018, אחרי שנתיים בהן נמסרו יותר מחצי מיליון מכוניות חדשות, ישראלים רבים כבר הפנימו שמן הראוי שבביתם תהיה מכונית חדשה, כזו שאינה סובלת מתקלות ובעיות המקושרות למכונית שנסעה כבר עשרות אלפי קילומטרים.

אז היכן בעצם הבעיה? הבעיה היא בתפיסה הקובעת שאנו חייבים להיות הבעלים של המכונית, תפיסה העומדת היום למבחן. כי כיום, בעידן של מוצרי צריכה שבאים והולכים, החל בסמארטפונים וכלה בבגדים, בכל זאת רווחת התפיסה שאנו חייבים להוציא מאות אלפי שקלים כדי להיות בעלים של מכונית. וזה אומר גם לדאוג לכל מחסורה, לחשוש כאשר היא נשרטת, לכסוס ציפורניים כשהיא במוסך, לגשת בדאגה למסלול הטסטים ולקוות לטוב. ויודעים מה? זה לא חייב להיות ככה!

כיום ליסינג פרטי תפעולי הולך והופך נפוץ בישראל והיקפו מגיע לשיאים של כל הזמנים. הסיבה: יותר ויותר ישראלים מבינים שלא חייבים לשים עשרות אלפי שקלים על הכביש, כדי לצפות בהם מאבדים ערך ונשחקים. בליסינג פרטי תפעולי אפשר לחכור מכונית באמצעות סכום ראשוני אותו קובע הלקוח. הסכום הראשוני נקבע בהתאם ליכולת ההחזר של הלקוח ובהתאם ליכולותיו הכלכליות. אז החוכר מקבל מכונית, חדשה לחלוטין, מהניילונים, אמינה, ומצוידת במערכות בטיחות מודרניות, וגם חסכונית ויעילה מתמיד.

לאחר מכן הלקוח משלם תשלומים חודשיים אשר נקבעים גם הם לפי יכולת ההחזר הכלכלית של הלקוח. בחישוב נכון ניתן לבחור למשל בתשלומים שמסתכמים במאות שקלים בחודש - מבלי להעיק על התקציב המשפחתי המאותגר כל כך בימינו. ובסוף התקופה לשלם סכום סופי, או לסירוגים להשתמש בסכום זה כדי להתחיל בעסקה חדשה.

בנוסף, עסקת ליסינג פרטי תפעולי מכסה גם את כל היבטי התחזוקה. כלומר הטיפולים, הטסטים, אפילו החלפות הצמיגים - אלה מבוצעים על ידי ועל חשבון חברת הליסינג, שמעוניינת מצידה שהרכב יהיה כמובן במצב מצוין כדי שיימכר בקלות בעתיד. גם עלויות הביטוח נמוכות ביחס למי שקנה מכונית ושילם עשרות אלפי שקלים מכיסו. מדובר במצב של "Win Win" שמאפשר לנסוע במכונית חדישה ויותר חשוב מכך - ליהנות מהיעדר דאגות.

בארה"ב שיטה זו נפוצה מאז שנות השבעים ואילו בישראל, מדינה שבשנות ה-70 עוד הייתה שבויה במידה מסוימת בעקרונות צנע, השיטה מתחילה לתפוס תאוצה בעשור הנוכחי וצפויה להדביק את הפער מול ארה"ב תוך מספר שנים.