הביטויים שכבר נמאס לנו לשמוע
מ"שער עצמי אומלל", דרך "משחק העונה" ועד "הלבן של העיניים": מצאנו את צירופי הלשון השחוקים והמיותרים ביותר בתקשורת הספורט
תקשורת הספורט וקלישאות זה קצת כמו אבטיח וגבינה בולגרית: משום מה הן תמיד הולכות ביחד, אבל זה ממש לא הכרחי. איש חכם אמר לי פעם שקלישאות הן המקום שאליו הולכות מילים כדי למות. להוספיס הדמיוני שבו התאכסנו הקלישאות הרגילות שכולנו מכירים מעולם הספורט נוספו עם השנים צירופי לשון שנשחקו בגלל שימוש בלתי מרוסן.
אני מודה, גם אני חוטא לפעמים בחלק מהביטויים המובאים כאן ולא מן הנמנע שאחטא ואשוב. מה ההיגיון העומד מאחוריהם? כל הסימנים מראים שזה עניין ממכר. למרות הפיתוי, מומלץ שנדע לשמור על מידה מסוימת של גיוון ומקוריות. אולי דווקא מפני שיצא לי להשתמש בחלק מהמילים האלה בעצמי, אני מרשה לעצמי, באווירת פורים, לתלות אותן בכיכר העיר.
"שער עצמי אומלל"
שימו לב, שער עצמי אף פעם לא יהיה "מסכן" או סתם עגום. הוא תמיד אומלל (כנ"ל לגבי טעויות שוער). ממש צירוף כבול. אבל רגע, שער עצמי הוא אומלל מטבעו, לא? טוב, צריך לזכור: כל השערים לכיוון הנכון דומים זה לזה, אך השערים העצמיים - אומללים הם כל אחד על פי דרכו.
"חופשה פרטית"
בטח יצא לכם להיתקל מתישהו בדיווח "השחקן יצא לחופשה פרטית". כשחושבים על זה, לאילו עוד סוגים של חופשות הוא יכול לצאת? חופשה קיבוצית? הרי אם השחקן יוצא לחופשה בנפרד משאר הקבוצה, מובן מאליו שהוא קשור לחייו הפרטיים.
"טקס מרהיב"
כל טקס פתיחה וכל טקס נעילה של אירוע ספורט גדול, אולימפיאדת קיץ או אולימפיאדת חורף יתואר כ"מרהיב". נו, טוב, אולי זה הקול הפנימי שאומר "ברצינות, נתקלתם פעם בטקס אפור ויבשושי? אתם עיתונאי ספורט או מבקרי טלוויזיה?"
"משחק העונה"
זה הפך לביטוי המאוס ביותר בכדורגל הישראלי. פעם הוא ביטא משחק חשוב ומכריע בין שתי הראשונות בטבלה, אבל היום זה רק קצה הקרחון. כל משחק בין הפועל באר שבע למכבי תל אביב בכל שלב בעונה מתואר בימינו כ"משחק עונה", וכך גם כל משחק בין הראשונה בטבלה לסגניתה. בהשאלה, יש כמובן גם את "משחק העונה בתחתית", ונדמה לי שזה הידרדר במחוזות מסוימים עד ל"משחק העונה בגביע הטוטו", אבל אין לי הקלטה מרשיעה. בסיכומו של דבר אפשר לספור בין חמישה לעשרה משחקי עונה לפחות בכל שנה. כמה חבל שהביטוי הזה כבר לא מרגש אף אחד.
"דרמה גדולה"
בכדורגל או בכדורסל, בפוטבול או בכדוריד, בטניס שולחן או בכדורעף חופים - אין דרמות קטנות. זו יכולה להיות "דרמה גדולה בסיום גמר הגביע" או אפילו "דרמה גדולה בישיבת הנהלת האיגוד". אם כבר דרמה, אז שיהיה בגדול.
"המושבה ההולנדית" (או כל מדינה אחרת)
מכבי תל אביב התחילה, אחר כך מכבי חיפה ניסתה לחקות אותה. בכל מקום שעובדים בו יותר משני אנשי מקצוע שנולדו באותה מדינה - הצוות המקצועי הופך מייד ל"מושבה", כאילו מדובר בקולוניאליסטים שבאו מהמרחקים כדי ללמד אותנו איך משחקים כדורגל.
"מספרת וירטואוזית"
מספרת היא מהלך כדורגל וירטואוזי. בגדול, כל ביצוע שלה במהלך משחק דורש רמת ביצוע גבוהה וטכניקה עילאית. מאחר שכל המספרות מתוארות כווירטואוזיות, אם נראה מספרת וירטואוזית אחת שמתעלה באמת על האחרות - אני חושש שכבר לא נדע להעריך אותה כראוי.
"הקשית באומנות"
משום מה, בכל פעם שלאו מסי מקפיץ את הכדור מעל השוער מתעורר הרצון העז להכניס אותו לשדה סמנטי אחד עם וינסנט ואן גוך. בן דודו של הצ'יפ הגאוני.
"צ'יפ גאוני"
ראיתם פעם צ'יפ לא גאוני? כנראה שלא ראיתם טוב. או שבכלל ראיתם שחקן שהקשית באומנות (ע"ע) מעל השוער.
"הסתכל לו בלבן של העיניים"
כל קבוצת תחתית ענייה שהצליחה לאתגר קבוצת צמרת עשירה יכולה להתגאות בכך שהיא "הסתכלה לה בלבן של העיניים". מאמנים ושחקנים שנמצאים בעמדת נחיתות ורוצים להישמע דרמטיים מבטיחים: "נסתכל להם בלבן של העיניים". ראוי שכל אחד ישאל את עצמו: אילו היית רוצה לנעוץ במישהו מבט חודר וחסר פחד, לא היית מעדיף להסתכל לו באישון?
"דרבי" - כשלא מדובר בקבוצות מאותה עיר
פעם "דרבי" היה דבר פשוט. עם הזמן לקחו את המילה בהשאלה כדי להוסיף למשחקים סתמיים מראית עין של פיקנטיות. הרי איך אפשר להחמיץ את "הדרבי הצפוני" בין עכו לקריית שמונה, או את "הדרבי של השרון" בין נתניה לרעננה?
בהמשך המונח התרחב עוד יותר. בין היתר, כל משחק בין שתי קבוצות שיש בהם נציגים ישראלים תואר פתאום כ"דרבי ישראלי". פנאתינייקוס נגד אפולון סמירניס בליגה היוונית? מה פתאום! מדובר ב"דרבי הישראלי" בין עומרי אלטמן לאלי אלבז. מעניין מה חושבים בגלאזגו או בבואנוס איירס על הזילות של המונח "דרבי". לא תאמינו. בדקתי במילון ומתברר שדרבי הוא "משחק ספורט בין שתי קבוצות מאותה עיר". לא בין שתי קבוצות מאותו אזור או חבל ארץ, בטח לא בין קבוצות שלאחת מהן יש שחקן ספסל מאילת ולאחרת יש מעסה ממטולה. שתי קבוצות מאותה עיר, ככה פשוט.
"הציל שער בטוח"
זהו, שלא. זה לא היה שער בטוח. אם היה בטוח, היה גול. כששוער או בלם מרחיק מקו השער ומציל את הקבוצה של מספיגה, הוא לא מנע "שער של מאה אחוז". אולי לא הבנתם את המשמעות של "בטוח" ו"מאה אחוז". אם זה היה מאה אחוז, זה היה נכנס. אם חלוץ החמיץ, כנראה שזה גם לא היה "מצב ודאי". אתם יודעים, תמיד יש מקום לספק.
יש לכם הצעות לביטויים נוספים שכבר נמאס לשמוע? הציעו לנו בתגובות ואולי נצרף אותם לכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
