פרשת המסרונים: נשקלת תובענה משמעתית נגד חוקר רשות ניירות ערך
נציבות שירות המדינה מסרה כי הממונה על אגף המשמעת, גיא דוד, הודיע לעו"ד ערן שחם-שביט כי נשקלת הגשת תובענה משמעתית נגדו בגין חלקו בפרשת המסרונים, שבמסגרתה נחשפו התכתבויות בינו לבין השופטת פוזננסקי-כץ הנוגעים לדיוני הארכת המעצר בפרשת בזק
נציבות שירות המדינה הודיעה היום (ד') כי היא שוקלת להגיש תובענה משמעתית נגד עו"ד ערן שחם-שביט, חוקר רשות ניירות ערך, שחילופי המסרונים בינו לבין שופטת בית משפט השלום בתל אביב רונית פוזננסקי-כץ בדיוני הארכת מעצר בפרשת בזק (תיק 4000) פורסמו.
מנציבות שירות המדינה נמסר כי הגשת התובענה לבית הדין למשמעת של שירות המדינה כפופה לשימוע שייערך לעו"ד שחם-שביט. בהחלטה שנוסחה בידי ראש אגף המשמעת, גיא דוד, נכתב כי "לאחר שאגף המשמעת בחן את התיק, הודיע הערב הממונה על האגף כי הוא שוקל להגיש נגד העובד תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של שירות המדינה".
עו"ד עודד סבוראי, בא כוחו של עו"ד ערן שחם-שביט, מסר בתגובה להודעת נציבות שירות המדינה: "יש להעריך את העבודה המאומצת והייסודית שביצעה הנציבות על מנת לסיים את ההליך במהירות. אנו מאמינים ומקווים שעו"ד שחם-שביט ישוב במהרה לעבודתו ברשות לניירות ערך, עבודה בה הוא רואה שליחות".
הנציב המליץ להעמיד את השופטת לדין משמעתי
אתמול הגיש נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולשרת המשפטים איילת שקד, את מסקנות הבירור בעניינה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ - והמליץ להעמיד את פוזננסקי-כץ לדין משמעתי, אך סבר כי אין במעשים גוון פלילי.
בדו"ח שהעביר לנשיאת העליון חיות ולשרת המשפטים שקד ציין השופט בדימוס ריבלין כי "הקשר הישיר בין החוקר, המייצג את רשות ניירות הערך, לבין השופטת המטפלת בתיקי הרשות נמשך על פני ימים רבים". ריבלין הבהיר כי "הקשר הישיר בין השופטת לבין החוקר, שהחל בתיאום לוגיסטי, התדרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול".
הנציב הוסיף כי חילופי המסרונים בין השופטת פוזננסקי-כץ לעו"ד שחם-שביט אירעו גם בחודשים שקדמו למקרה האחרון: "במהלך החודשים יוני, יולי, דצמבר 2017, ינואר ופברואר 2018, פונה עו"ד שחם-שביט מספר פעמים ישירות לשופטת, בענייני הדיונים הקבועים בפניה במעמדו".
השופטת אמרה במהלך הבירור בעניינה כי שחם-שביט פנה אליה ישירות משום שטיפלה בנושא בעבר, ובגלל שהיא מתנהלת ללא עוזר משפטי. על תשובתה של השופטת כתב ריבלין: "כאן נזרעו הזרעים הנוספים של ההתנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקטיקה המערכתית הפסולה".
"תחילה של קרבת יתר זו, כאמור, במסרונים המבקשים לקיים ישירות, תיאומי לוגיסטיקה, אך המשכה בחילופי מסרים אישיים יותר מצד השופטת, כמו: "אנא בקש ממנה שתגיע (נציגת המשטרה) בעשר וחצי כי בית המשפט עדיין לא חזר מרכיבה על אופניים", שנענים במסרון: "בסדר, שבית המשפט ישמור על עצמו ולא יפול". הנציב הבהיר: "זו קרבת יתר פסולה בין בעל דין לשופט".
לפנייה לכתב/ת 
