מחקר מגלה: זה הספורט שמעכב את מחלת האלצהיימר
חוקרים שבדקו תוצאות של מבחנים קוגניטיביים בקרב חולי דמנציה ואלצהיימר מצאו שאצל הנבדקים שעסקו בפעילות גופנית - ובפרט בפעילות אירובית - הידרדרות תפקודי המוח הואטה באופן משמעותי ביחס לקבוצה שלא עסקה בפעילות גופנית כלל
עדות נוספת לחשיבות הפעילות הגופנית: חוקרים מצאו שפעילות גופנית אירובית מצליחה להאט את ההידרדרות במחלת האלצהיימר. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת של אגודת הגריאטרים האמריקנית (Jags).
החוקרים סיכמו נתונים מ-19 מחקרים שנערכו בין השנים 2002 ל-2015 ובחנו את השפעות הפעילות הגופנית על יכולתם הקוגניטיבית של 1,145 אנשים שסובלים ממחלת אלצהיימר או מסימנים ראשונים שלה. כמעט 90 אחוז מהמחקרים היו מבוקרים אקראיים - סוג המחקר שנחשב לאמין מכולם.
עוד כתבות בנושא:
להיות יותר חכמים: הדרך לחדד את המוח בכל גיל
כך המדינה מפקירה את חולי האלצהיימר הצעירים
הטיפול בטבע שמסייע לקשישים עם דמנציה ואלצהיימר
התרגילים האירוביים כללו הליכה מהירה, ריצה, שחיה, רכיבה על אופניים או פעילויות אחרות המעלות את קצב הלב ומחזקות את תפקוד הלב והריאות. בממוצע, הפעילות של הקבוצה הפעילה התבצעה בעצימות בינונית והתרכזה במפגשים בני 30 עד 60 דקות שנערכו שלושה וחצי ימים בשבוע. בחלק מהמקרים תוכניות האימונים נמשכו שמונה שבועות, ואילו במחקרים אחרים דובר על תוכנית שנמשכה מעל שישה חודשים.הנבדקים עברו מבחני תפקוד קוגניטיבי שונים, ובהם מבחן ה"מיני מנטל" (המבחן הנפוץ ביותר לבחינת דמנציה ואלצהיימר) ומבדקים נוספים שכוללים פתרון בעיות ועיבוד מהירות, יכולת מוטורית, זיכרון, זיהוי אובייקטים ויכולת תכנון.
תוצאות המחקר הראו חיובי קשר חזק בין פעילות אירובית ובין מצב הקוגניציה של המשתתפים. הקבוצה הפעילה הראתה האטה ברורה בהידרדרות תפקודי המוח, בעוד שבקבוצה שלא עסקה בתרגולים גופניים נצפתה הידרדרות. "מצאנו עלייה סטטיסטית משמעותית בתפקודים הקוגניטיביים אצל הנחקרים שהשתתפו בפעילות גופנית לעומת אלה שלא השתתפו בפעילות כזו", אמר גרגורי פנזה, החוקר הראשי מאוניברסיטת קונטיקט. "ההידרדרות של הקבוצה הלא פעילה הדגישה את חשיבות הממצאים שלנו".
המלצה לקשישים: פעילות אירובית של 150 דקות בשבוע לפחות
"ידוע שפעילות גופנית משפרת תפקוד קוגניטיבי ויכולה להאט הידרדרות מנטלית אצל קשישים", מסבירה ד"ר דליה נבות-מינצר, רופאת האקדמיה למצוינות בספורט בווינגייט, " זאת בנוסף להשפעה מיטיבה על מצבים מנטליים נוספים, כמו דיכאון, שלעיתים מלווים הידרדרות קוגניטיבית.
"הפעילות האירובית המומלצת לאנשים מבוגרים כוללת עיסוק בפעילות דוגמת הליכה, רכיבה על אופניים (גם נייחים), שחייה וכדומה בהיקף של לפחות 150 דקות בשבוע, שמחולקים על פני שלושה ימים לפחות במהלך השבוע. מומלץ להוסיף גם פעילות לחיזוק שרירים ולשיפור שיווי המשקל.
"למי שאינו יכול לבצע פעילות בהיקף שצוין, מוצע לבצע פעילות ככל יכולתו - שיכולה לכלול גם פעילות בישיבה, למשל, בעזרת סטפר או גומייה. את העיסוק בפעילות גופנית יש להתחיל עם פעילות קלה למשך קצר, ולהגבירם בהדרגה כך שתגיעו ליעד היקף הפעילות תוך 3-2 חודשים.
"בכל אימון מומלץ לבצע פעילות קלה למשך מספר דקות בהתחלה ובסיום (חימום ושחרור). יש להפסיק את הפעילות ולפנות לרופא במידה שמופיעים כאבים בחזה, קוצר נשימה, חולשה או כל תחושה חריגה אחרת
בישראל: 1 מכל 5 קשישים סובלים מאלצהיימר
דמנציה (שיטיון בעברית) היא שם כולל לקבוצת מחלות שמתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר.
אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מדמנציה ברמות שונות. כ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, עולה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.
אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת. לעיתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה. בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות
לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.
הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות, אך לא מונעות את המחלה.
צפו: בסן דייגו הקימו עיר ייעודית לחולי אלצהיימר
לפנייה לכתב/ת 
