רק רוצים לשרוד. התחפושת המטעה של משמרות המהפכה האיראניים
על פי הגישה הדומיננטית בישראל, הרפובליקה האיסלאמית מובילה באזור מהלך שנועד להשתלט על המזרח התיכון ולהשמיד את ישראל. אלא שאנשי משמרות המהפכה משקיעים את רוב מאמציהם בביצור מפעליהם הכלכליים בסוריה ובמקומות אחרים ולא בהתבססות צבאית או בהשפעה מדינית
הפרסום של רשת "פוקס" האמריקנית על בסיס איראני שמוקם בקרבת דמשק מעלה שוב לכותרות את איום ההתבססות האיראנית בסוריה. ישראל נאבקת בהתבססות הזו ומציגה אותה כשלב נוסף במהלך איראני גורף שמטרתו השתלטות על המזרח התיכון והשמדתה של ישראל.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
על פי הגישה הדומיננטית בישראל, איראן בונה "מסדרון שיעי" ומקימה מיליציות שיעיות רב-לאומיות לטובת מטרת העל הזו. את המהלך מוביל, על פי הגישה הזו, המנהיג העליון אייתוללה עלי חמינאי. קבלן הביצוע הראשי שלו, ויש אומרים שגם המוח האמיתי מאחורי המהלך, הוא קאסם סולימאני. סולימאני הוא מפקד כוח "קודס" של משמרות המהפכה, הגוף שאחראי על הפעילות של המשמרות (ושל המדינה האיראנית) מחוץ לאיראן.
הנחת היסוד של תפישת "התמנון האיראני" היא שאיראן מונעת מכוחה של אמונה דתית בוערת וחסרת פשרות. האמונה הזו באה לידי ביטוי עליון ב"ייצוא המהפכה". ובמילים אחרות, הרפובליקה האיסלאמית מכשירה תשתיות ופעילי שטח כדי שביום פקודה ישתלטו על מדינות האם שלהם ויקימו בהן רפובליקות איסלאמיות חדשות. אלו, כמובן, תקבלנה הנחיות מטהרן. הגוף שאחראי על "ייצוא המהפכה" הוא אותו גוף שקם כדי להגן באופן פיזי על המהפכה האיסלאמית - משמרות המהפכה. אל מול הגישה הזו, שרואה ברפובליקה האיסלאמית תמנון רב-זרועות וממוקד מטרה, אני מבקש להציע קריאה אחרת של המציאות האיראנית והאזורית.
משמרות המהפכה - ארגון נטול חזון
בקריאה כזו, משמרות המהפכה הם גוף שמאז ומעולם היה נטול חזון או ראיה אסטרטגית. משמרות המהפכה קמו מתוך צורך קיומי של הנהגת הרפובליקה האיסלאמית - להגן על הישות החדשה והשבירה מפני מבקשי רעתה מבית.
צבא איראן היה מעוז של נאמנות לשלטון השאה שקדם למהפכת 1979. הצבא האיראני ראה את עצמו כממשיך מסורת אימפריאלית בת 2,500 שנה. המסורת הזו הייתה מקצועית, לאומנית וחילונית. ברור היה להנהגת הרפובליקה האיסלאמית שעליה לייצר משקל נגד בעל כוח אמיתי שירסן את הצבא. אלו היו משמרות המהפכה. מיד לאחר הקמתם הם הוטלו לתוך אחת המלחמות האכזריות והקטלניות בהיסטוריה, המלחמה בין איראן לבין עיראק. בחזית התגבש ההגיון המנחה של משמרות המהפכה - להבטיח את שרידותה של הרפובליקה האיסלאמית ולהסתמך בכך רק על עצמם.
מלחמת איראן-עיראק חישלה את הפיקוד הבכיר של משמרות המהפכה. המשמעת הצבאית והלכידות הארגונית שלהם סייעו לאנשי המשמרות להגיע למשרות שלטוניות בכירות ברמה האזורית וברמה הלאומית של הרפובליקה האיסלאמית. שיקומה הכלכלי של המדינה תבע מסירות והתגייסות ובצדם הציע גם אפשרויות כלכליות כמעט בלתי מוגבלות.
המטרה העיקרית - להגן על אינטרסים איראניים
הרעיון של "ייצוא המהפכה" התקיים ברפובליקה האיסלאמית לפרק זמן קצר של מספר שנים. הוא אפיין את הלהט האידיאולוגי ואת תחושת הניצחון הממשמש במלחמה של שנות הרפובליקה הראשונות. כשהמלחמה התמשכה ללא הכרעה גווע הרעיון הזה מעצמו לקראת סוף שנות השמונים. הכוחות של משמרות המהפכה במדינות אחרות הגנו על אינטרסים איראניים, אך לא קידמו שום תכנית על לשינוי או להשתלטות. הם עסקו בעיקר בהכשרה ובסיוע טקטיים, כאלו שנועדו להגן על שיעים או להבטיח את הנכסים הכלכליים שלהם. קאסם סולימאני, שלראשו נקשרו כתרים של מדינאי-על ולוחם אידיאולוגי נחוש, מבטא בדיוק את הרוח הזו.
כך גם המצב בסוריה. איראן חשה עצמה מחויבת לסייע למשטרו של בשאר אסד בגלל הברית ההיסטורית בין שתי המדינות ועל מנת לשמור על מוקד השפעה בלב אזור שיש בו נוכחות שיעית מחד ואת המדינה העוינת ביותר את האיראנים (ישראל) מאידך. האיראנים ספגו גם אבדות במהלך המלחמה בסוריה. אך האיראנים הם בכל זאת שחקן משני בעתיד המתהווה של סוריה. הדיבורים על "שיעיזציה" ועל מיליציות שמוכנות לצאת בשם איראן למלחמה עם ישראל הם נטולי בסיס בשטח. אנשי משמרות המהפכה משקיעים את רוב מאמציהם בביצור המפעלים הכלכליים שלהם בסוריה, לא בהתבססות צבאית או בהשפעה מדינית.
לסיכום, משמרות המהפכה שמתוארים כחיל חלוץ המוביל איראן עוינת לקראת עימות בלתי נמנע עם ישראל, הם ארגון בעל ראיה טקטית ומחויבות להישרדות. הנוכחות שלהם בסוריה מושפעת בעיקר מן החזון הטקטי הזה, שמאפשר להם להמשיך ולפעול כפי שהם רגילים לפעול ותו לא, ומן ההידרדרות הכלכלית שמאיימת להתרגש עליהם. במצב עניינים כזה ההכלה והבלימה שלהם הם אתגר חשוב ודחוף, אבל לא אתגר שמהווה איום קיומי.
ד"ר אורי גולדברג הוא מומחה לתיאולוגיה פוליטית בעולם השיעי מן המרכז הבינתחומי בהרצליה ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית
לפנייה לכתב/ת 
