המדינה לבג"ץ: "לדחות הרחבת שטחי המחייה לאסירים ב-9 שנים"
פסק הדין שקבע כי יש להגדיל את תאי המאסר לגודל של 4.5 מ"ר לפחות, אמור היה להיכנס לתוקף תוך שבוע וחצי - אך כעת המדינה מבקשת דחייה וטוענת שכדי לעמוד בתנאי בג"ץ, יש לשחרר שליש מהאסירים
המדינה מבקשת מבג"ץ להאריך את מועד יישום פסק הדין שקבע מרחב מחייה הולם לאסירים עד לשנת 2027. פסק הדין ניתן ביוני 2017 והיה אמור להיכנס לתוקף בתוך שנה וחצי. כעת, כאמור, המדינה מבקשת לדחות את היישום כמעט בעשור.
לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
פסק הדין המקורי, שניתן בידי השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח, קבע כי תאי המאסר בבתי הסוהר בארץ יהיו בגודל של לפחות 4.5 מ"ר (כולל תאי שירותים ומקלחות), או 4 מ"ר (ללא מקלחות ושירותים), כפי שממילא נדרש בחוק. השופט רובינשטיין, שאליו הצטרפו השופטים חנן מלצר ואורי שהם, קיבל את העתירה והורה למדינה לבצע את ההתאמות תוך 18 חודשים.
פסק הדין אמור היה להיכנס חלקית לתוקף כבר בתוך שבוע וחצי כאשר עד לתאריך 13 במרס היו אמורים להיות מוקצים לכל אסיר ועצור 3 מ"ר ועד סוף השנה - 4.5 מ"ר.
בתשובתה ציינה המדינה כי ב"בקשה חריגה ביותר" וכי מדובר על צורך בתקציבים בגובה של כשני מיליארד שקלים בתוך תשע שנים. כמו כן, הודיעה המדינה לבג"ץ כי החליטה על חקיקה מיוחדת להרחבת שחרורים מנהליים מבתי הסוהר. "מטבע הדברים, פעולות אלה ידרשו מן המדינה השקעה משמעותית ומתמשכת של תקציבים", נכתב בתגובת המדינה.
לטענת המדינה, כבר בתוך שנה צפוי שירות בתי הסוהר להשיג כשליש ממספר מקומות הכליאה הנדרשים למלא את התקן הנדרש. עוד נטען, כי כדי להגיע לתקן הראשון - 3 מ"ר - חסרים 3,000 מקומות כליאה; וכדי להגיע לתקן של 4.5 מ"ר - חסרים עוד 6,000 מקומות כליאה. נכון להיום, לפי המדינה, כלואים בישראל כ-18 אלף בני אדם, מתוכם כ-6,000 הם אסירים ביטחוניים. כדי לעמוד בדרישות פסק הדין, לטענת המדינה, היה צורך לשחרר כשליש מהאסירים בישראל.
"נתונים אלו הביאו למסקנה כי שחרור אסירים בהיקף האמור עלול לסכן את שלום הציבור ולפגוע באופן קשה בתכליות הענישה", לשון תשובת המדינה. כמו כן, הממשלה קבעה כי ניתן יהיה להטיל עונש מאסר בצורה של עבודות שירות עד תשעה חודשים ולא חצי שנה כיום - דבר שלטענת המדינה יצמצם עוד את מספר הכלואים.
רובינשטיין בפסק הדין: "שטח המחייה - ליבת כבוד האדם"
בעיית הצפיפות במתקני הכליאה היא סוגיה רבת שנים, והוועדות שטיפלו בנושא בעבר קבעו שהיא נובעת משילוב בין גודל לא מספק של בתי הכלא לבין עלייה בשיעורי המאסרים והמעצרים. חרף שורת ועדות ודו"חות שהוציאו, בממוצע יש בשב"ס 3.16 מ"ר לאסיר, מצב שלפי השופט רובינשטיין לא יכול היה להימשך.
"לא נפריז אם נאמר כי שטח מחיה פיסי של אסיר מהווה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים", כתב השופט רובינשטיין בפסק הדין. "חיוני מכל בחינה כי יתקיים שטח שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות הנובעות ממאסרו. ענייננו בליבת כבוד האדם".
"השלכות הכרעתנו ברורות. כפי שציינה המדינה, הגדלת שטח המחיה באופן מידי, יהא בה כדי להטיל נטל משמעותי על אוצר המדינה. ואכן, אפשרות אחת – 'דרך המלך' – היא כי המדינה תפעל לשיפוץ והרחבה, בלוח הזמנים האמור, של מתקני המאסר והמעצר. ואולם, זו אינה האפשרות הבלעדית העומדת בפני הרשות המבצעת והמחוקקת לפתרון חלק מן הבעיה".
לפנייה לכתב/ת 
