המחיר יוזל? מעבר לביטוח רכב על פי קילומטרז'
בסקירה שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר נטען כי מעבר לתמחור ביטוח הרכב בהתאם למספר הקילומטרים שנסע, עשויה להוזיל את המחיר לרוב הנהגים ולצמצם את מספר התאונות. עם זאת, ישנם גם חסרונות: ייקור הפוליסות לתושבי הפריפריה ופגיעה בפרטיות
"תמחור ביטוח הרכב על פי נסועה (קילומטרז') עשוי להוזיל את מחירי הביטוח לרוב כלי הרכב, לצמצם את מספר תאונות הדרכים, את מספר הנוהגים ללא ביטוח ואת רמת זיהום האוויר, ולהפחית את הגודש בכבישים", כך טוענים באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בסקירה השבועית שפרסמו היום (א') ובחנה את המשמעויות של מעבר לשיטת תמחור זו.
מחיר ביטוח הרכב בישראל הוא מחיר קבוע אשר לוקח בחשבון את סוג הרכב, ופרטים כגון גיל הנהג, שנת הוצאת הרישיון, עבר ביטוחי (מספר תביעות) וכדומה. מחיר הביטוח אינו לוקח בחשבון את מספר הקילומטרים שהמבוטח נוסע או צפוי לנסוע. כלומר, כל מבוטח משלם את אותו המחיר לפי השקלול הטכני המקובל, בין אם הוא נוסע הרבה או מעט.
לתמרץ את הנהגים להפחית בנסיעות ברכבם הפרטי
לטענת הכלכלן הראשי, תמחור שאינו מתייחס לנסועה אינו יעיל ואינו שוויוני, משלוש סיבות. הראשונה היא שאינו מבטא נאמנה את רכיבי הסיכון, שכן כל תוספת של קילומטר נסיעה מגדילה את הסיכון לתאונה.
הסיבה השניה היא סבסוד צולב – התעלמות מהנסועה מובילה למצב שבו קבוצה אחת של נהגים (אשר נוסעים מעט) מסבסדת קבוצה שנייה של נהגים (אשר נוסעים הרבה), כאשר נהגים שנוסעים מעט משלמים בפועל על ביטוח עודֵף שאינם זקוקים לו.
הסיבה השלישית אותה מפרט הכלכלן הראשי, היא שהמחיר הקבוע משפיע שלילית על המשק הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט החברתי, מאחר ואינו מתמרץ את הנהגים המבוטחים להפחית את היקף הנסועה ברכבם הפרטי.
במצב זה הנסועה הכוללת במשק גדלה, ואיתה העלויות הנובעות מגודש (ערך אובדן זמן בפקקים ועלויות הקשורות בהקמת כבישים לצורך התמודדות עם הגודש בכבישים), והעלויות הנובעות מתאונות דרכים. "מכיוון שלנסועה ברכב הפרטי השפעות חיצוניות שליליות, אי-גילומה בעלות הביטוח מביא לתוצאה לא אופטימלית במונחי רווחה חברתית", נכתב בסקירה.
לטענת אגף הכלכלן הראשי, יישום המודל הוא פשוט ויכול להתבצע באמצעות התקנת מערכת ניטור נהיגה ברכב אשר מודדת את סך הנסועה. באמצעות המערכת יוכלו חברות הביטוח לקבל את המידע הנדרש על מנת לבצע חיוב בהתאם. התקנים כאלו קיימים כבר היום, ולכן לא נדרש מאמץ מיוחד מצד הנהגים.
המחיר לתושבי הפרפריה יתייקר
לפי הסקירה, מהלך כזה יביא לירידה של 7-2% בהיקף הנסועה (בין 1.2 ל-4 מיליארד קילומטרים) והוא עשוי להוביל לחיסכון של 0.7 עד 2.4 מיליארד שקל בהוצאות על דלק לכלל המשק. כמו כן, כמות התאונות לכל מיליארד ק"מ נסועה עומדת על כ-210 תאונות. לכן, בהנחה שמספר התאונות לקילומטר הוא ליניארי, הפחתת הנסועה ב-1.2 עד 4 מיליארד ק"מ עשויה, לטענת הכלכלן הראשי, להפחית את כמות התאונות ב-250 עד 840 תאונות לשנה.
"הפחתה בהיקף הנסועה השנתית תתרום גם לסביבה, בכך שתוביל לחיסכון בפליטת CO2 לאוויר כתוצאה משריפת דלק", נכתב (כיום, עומדת כמות פליטת ה-CO2, הנובעת מתחבורה ומגורמים אחרים, על כ-63 מיליארד טונות) .
נקודה נוספת שעולה בסקירה היא צמצום מספר הנהגים הנוסעים ברכב לא מבוטח. כיום, נהגים שנוסעים מעט ברכבם נאלצים לשלם על הביטוח סכום שנתי משמעותי, שעה שהסיכון שלהם לתאונה הוא נמוך יחסית מכיוון שאינם נוסעים הרבה. במצב זה, חלק מהנהגים מעדיפים להימנע מתשלום הביטוח תוך לקיחת סיכון התאונה על עצמם. על פי הנתונים של רשות שוק ההון לשנת 2014, כ-15.3% מהנהגים נמנעים מלבטח את רכבם (נתוני ביטוח חובה).
על פי החישוב המפורט בסקירה, צפוי להרוויח מיישום המודל כל מי שהיקף הנסועה שלו ברכב נמוך מהנסועה הממוצעת לרכב, ויפסיד כל מי שנסועתו גבוהה מהנסועה הממוצעת. קביעה זו קצת יותר מורכבת בפועל, מכיוון שאחוז לא מבוטל מהנהגים מקבלים רכב ממקום עבודתם, ולכן יש להתייחס לשאלה מי בסופו של דבר יישא בהפסדים מיישום המודל (או ייהנה מהרווחים) – המעסיק או המועסק.
על פי המודל שבחנה הסקירה, בהתאם לחלוקת הנהגים לעשירונים על פי כמות הקילומטרים שהם גומעים בשנה, נהג באחוזון ה-9 ישלם כ-2,640 שקל יותר בשנה על ביטוח הרכב. מנגד, באחוזונים נמוכים יותר משקי הבית מרוויחים מיישום המודל המוצע ובכך לא נוצר מצב שבו קבוצה אחת מסבסדת את השנייה. כך, משק בית באחוזון ה-10 (מבחינת נסועה) ישלם כ-1,700 שקל פחות על ביטוח הרכב בשנה. עוד טוענים שם כי רוב משקי הבית (כ-62%) ירוויחו מהמעבר למודל המוצע.
מהנתונים עולה עוד שהנסועה הממוצעת לרכב במשקי הבית בפריפריה גבוהה מזו של משקי הבית במרכז – ועל כן באופן יחסי יותר משקי בית מהפריפריה יפסידו ממעבר למודל ביטוח לפי נסועה.
מלבד ייקור הביטוח לתושבי הפריפריה, הסקירה מעלה בעיות נוספות להן צורת תמחור שכזו עלולה לגרום: בין היתר, חשש מפגיעה בתחרות – יישום המודל עלול לשבור את האחידות הקיימת היום בשוק הביטוח ולגרום לקושי בהשוואת המחירים, וכן פגיעה בפרטיות – התקנת מערכת ניטור נהיגה עלולה לפגוע בפרטיות הנהגים בכך שתאפשר איסוף מידע לא רק לגבי סך הנסועה, אלא גם לגבי אופי הנהיגה.
לפנייה לכתב/ת 
