הסוד של ברל'ה: מה עושים החלזונות בקיץ?

כשאנו קמים בבוקר לקול טיפות הגשם הנוקשות על החלון, רבים מאיתנו רוצים רק להישאר מכורבלים מתחת לשמיכה. אולם לאחר שסוף סוף הצלחנו להתגרד מהמיטה ולהתעטף כראוי לקראת יום רטוב, סביר להניח שכשנצא מפתח ביתנו יקדמו את פנינו לא רק הגשם, אלא גם חלזונות רבים, שצצים לפתע אחרי הגשם, ממש כמו פטריות.

(צילום: ארז ארליכמן)

יש ילדים שאוהבים לשחק איתם, אחרים נרתעים מהמראה שלהם או חוששים לדרוך עליהם בטעות. אך צבא החלזונות היוצא כמו משום מקום עם רדת הטיפה הראשונה מעלה גם שאלה מעניינת: איך הם יודעים שיורד גשם ואפשר לצאת החוצה? לאן החלזונות הולכים כשלא יורד גשם ומה הם עושים בחודשי הקיץ?

(צילום: shutterstock)

עיר מקלט

(צילום: ארז ארליכמן)

בכך החלזונות, כמו רכיכות אחרות, זוחלים ופרוקי רגליים, שונים מיצורים בעלי 'דם חם', כמו יונקים ועופות, שמסוגלים לשמור על טמפרטורת גוף קבועה. בהיעדר מערכות לוויסות טמפרטורת הגוף, חילזון הגינה מוגבל. הוא פעיל רק בטמפרטורות של 7 עד 28 מעלות צלזיוס ובאחוזי לחות גבוהים (90-75 אחוז). במזג אוויר חם יותר או יבש הוא עלול למות.

חודשי הקיץ בישראל בדרך כלל חמים מדי ויבשים מדי, כך שחילזון הגינה אינו פעיל בהם. כדי להתמודד עם החום והיובש הוא נשאר במקומות מסתור חשוכים, קרירים ולחים, כמו מתחת סלעים, בבורות קטנים באדמה או בין שיחים, ומתכנס שם בקונכייה שלו.

את פתח הקונכייה החילזון אוטם בעזרת ריר מיוחד שמבודד אותו מהסביבה ומצמיד אותו בחוזקה למשטח שמצא. כך הוא יכול לשהות במקום שהטמפרטורה בו נמוכה יחסית, והוא לא מאבד נוזלים רבים מכיוון שהוא מחופר היטב בתוך הקונכיה במקום המסתור שלו. כמו כן הוא נכנס למעין "שנת קיץ", שבה קצב הלב, הנשימה וחילוף החומרים יורדים למינימום.

(צילום: shutterstock)

שינה היא אומנם דבר נחמד וחשוב, אבל כדי להתקיים החילזון צריך גם לאכול ולהתרבות. את הפעולות האלה חשוב לו לעשות רק כשהתנאים בחוץ מתאימים לכך. המפתח לכך הוא הגשם. כשגשום הטמפרטורה יורדת בדרך כלל לטווח הנחוץ (מתחת ל-28 מעלות), וגם הלחות היחסית גבוהה מ-75 אחוז. במצב הזה, כל מה שהחילזון צריך לעשות זה לצאת לחפש אוכל. הגשם גם ממיס את החותם שעל פתח הקונכייה, וכך החילזון יודע שנעים בחוץ ושהוא יכול לצאת.

סעודה דשנה בגינה

עכשיו, כשמספיק קר ורטוב בחוץ, החילזון יכול להתמקד במה שחשוב: לאכול ולהעמיד צאצאים. חילזון הגינה אוכל כמעט כל צמח ירוק: קיסוס, דשא ואפילו מכרסם את עצי ההדרים. במקומות מסוימים בעולם, כולל ישראל, הוא מוגדר מין פולש ומסב נזקים עצומים לחקלאות. נתונים שנאספו בקליפורניה מראים למשל שבעונות גשומות במיוחד החלזונות עלולים לגרום לאובדן של יותר מ-50 אחוז מהתוצרת בפרדסים. אם כך, מבחינת תזונה נראה שהחילזון די מסודר.

(צילום: shutterstock)

כדי להעמיד צאצאים, חילזון הגינה צריך למצוא שותף. עוזרת לו העובדה שבמקרה שלו אין לו מגדר, מכיוון שכל הפרטים מצוידים באברי מין זכריים ונקביים גם יחד. במהלך הזיווג, שמתרחש בין פעמיים לשש פעמים בעונה, כל פרט תורם זרע להפרת הביציות של השני. כשבועיים לאחר ההפריה החילזון מטיל כמה עשרות ביצים בגומחות שהוא חופר בעומק של כחמישה ס"מ. הביצים בוקעות במהלך הקיץ, ונדרשות לחילזון שנתיים עד שלוש שנים כדי להגיע למצב בוגר. לגשם יש חשיבות גדולה גם בהטלת הביצים: אם האדמה אינה לחה מספיק, החילזון לא יצליח לחפור בור להטלת הביצים.

ברל'ה, שוב הביתה

כדי לענות על השאלה אסף דייב הודג'סון (Hodgson) מאוניברסיטת אקסטר באנגליה 65 חלזונות מארבע פינות של גינה בהרדפורדשייר. כדי להבדיל ביניהם הוא צבע את הקונכיות שלהם בארבעה צבעים, בהתאם למקום שממנו נאספו. קבוצה חמישית, שהובאה מגינה אחרת, נצבעה בצבע אחר ושימשה קבוצת ביקורת.

(צילום: ארז ארליכמן)

הודג'סון הניח את כל החלזונות במרכז הגינה ועקב אחריהם במצלמות כדי לראות מה יעשו. "באופן מעניין, קבוצת הביקורת התקדמה מערבה, שזה הכיוון של המקום שממנו היא הגיעה. בפינה הכחולה כמעט כל החלזונות היו כחולים, בפינה האדומה כמעט כל החלזונות היו אדומים, בפינה הוורודה כמעט כל החלזונות היו ורודים, ובפינה הכתומה כמעט כל החלזונות היו כתומים", סיפר בראיון. "עדיין צריך לנתח את הנתונים, אבל כבר יש בידינו עדות מרשימה לכך שלחלזונות הגינה יש אינסטינקט של חזרה הביתה. זה הרבה יותר ממה שהייתי יכול לצפות".

לביא ביגמן, דוקטורנט במכון ויצמן וכתב באתר מכון דוידסון