הנסיך הקטן / פרק מ"ספר המונדיאל"
מה שמדהים בסיפור על אנטואן גריזמן הוא הדרך הלא שגרתית שעשה עד שנהפך לכוכב הצרפתי הכי גדול כיום. כמעט כולם מסכימים שמבחינת פוטנציאל, נבחרת צרפת הנוכחית לא נופלת מצרפת של 1998, זו שזכתה במונדיאל. ואם גריזמן יוליך את הטריקולור לתהילה במוסקבה, ההשוואות עם זידאן לא יאחרו להגיע
27 בנובמבר 2005. ריאל סוסיאדד מארחת את ריאל מדריד במסגרת המחזור ה־13 בליגה הספרדית. זינדין זידאן, בעונתו האחרונה בקריירה, מציל את הבלאנקוס מהפסד כשהוא משווה ל־2:2 בדקה ה־88. כשזידאן יורד מהמגרש בסיום המשחק ונכנס למנהרה, ניגש אליו נער בן 14, אחד ממחזירי הכדורים של סוסיאדד, שחקן נערים במועדון. מאחר ש"זיזו" כבר החליף את החולצה, הילד מבקש ממנו – בצרפתית - את המכנסיים. זידאן המופתע נעצר לרגע, מהסס, ואז פושט את מכנסיו ומוסר אותם לנער הנרגש. לחדר ההלבשה הוא נכנס בתחתונים.
עשר שנים לאחר מכן אותו ילד הוא כבר האליל החדש של הכדורגל הצרפתי. אנטואן גריזמן אמנם לא הצליח לזכות עם נבחרת צרפת ביורו 2016, אבל היה מלך השערים של אליפות אירופה – עם שישה כיבושים ושני בישולים – וגם נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. אחד הבישולים של גריזמן היה לדימיטרי פאייט, שהרעיף מחמאות על החלוץ של אתלטיקו מדריד. "הכדור שהוא מסר לי היה מתנה. פשוט תענוג לשתף פעולה עם שחקן באיכות של גריזו".
גריזו? אכן כן. בזמן האחרון זכה גריזמן לכינוי חדש. חלק מהאוהדים וגם כמה מחבריו לנבחרת, כמו פאייט, קוראים לו גריזו. כן, זה קיצור נחמד לגריזמן, אבל לכולם ברור מהיכן הגיעה ההשראה. מזיזו. חלק מהתקשורת הצרפתית מתקשה לקבל את הכינוי הזה. עם כל הכבוד, נראה מעט מוגזם להשוות את גריזמן לזינדין זידאן, מי שנחשב לגדול שחקני צרפת בכל הזמנים. מי שכבש צמד בניצחון על ברזיל בגמר מונדיאל 1998, הזכייה היחידה של צרפת בגביע העולם.
אז שיהיה ברור: אין מה להשוות בין זידאן לגריזמן. הם לא דומים בסגנון המשחק, לא במראה החיצוני ולא בתפקיד על המגרש. זידאן היה קשר התקפי אלגנטי, גבה קומה, עם סטייל מלכותי ומסירות אמנותיות. עם זאת, הוא לא היה מהיר במיוחד ולא הבקיע שערים רבים. גריזמן הוא כספית רועמת. הוא נמוך קומה, זריז כשד, לא מפסיק לרוץ כדי לנסות לאיים על השער, והוא סקורר מלידה.
אז כן, מבחינה מקצועית זידאן וגריזמן שונים מאוד. אבל מבחינת התרומה שלהם לנבחרת והחשיבות שלהם, אפשר להבין את ההשוואה. וזה בא לידי ביטוי גם מבחינת אהדת הקהל. בסקרים שנעשו התברר כי גריזמן הוא כרגע השחקן האהוב ביותר על אוהדי הנבחרת. כמו זידאן בשעתו.
מה שמדהים בסיפור על גריזמן הוא הדרך הלא שגרתית שעשה עד שנהפך לכוכב הצרפתי הכי גדול כיום. כי בעצם הוא כלל לא גדל ככדורגלן בצרפת – אלא בספרד. הוא עזב את צרפת כשהיה בן 13, כאשר אף קבוצה צרפתית לא חשבה שייצא ממנו משהו. למעשה, מרבית חייו התגורר בספרד והוא מרגיש יותר ספרדי מאשר צרפתי. כשכבש את שער השוויון מול אירלנד ביורו, מאות מיליוני צופי טלוויזיה בכל העולם ראו אותו צועק "ואמוס!"
אנטואן גריזמן נולד בעיירה מאקון, כ־40 קילומטר מליון. אביו הגיע מחבל אלזס, ולכן שם המשפחה ה"גרמני". אמו באה ממשפחה של מהגרים מפורטוגל. הוא התחיל לשחק כדורגל בגיל צעיר ועל אף שהפגין כישרון מרשים, אף אחת מאקדמיות הנוער לא הייתה מוכנה לקבל אותו. "קטן מדי וצנום מדי", אמרו לו ולהוריו ראשי האקדמיות של ליון, סושו, אוקזר וסנט אטיין. כשהיה בן 13 הוא השתתף במשחק מבחן במדי קבוצת הילדים של מונפלייה בפריז וניסה שוב, בפעם המי יודע כמה, להתקבל למועדון מקצועני. בסיום המשחק ניגש אליו אדם שלא הכיר ונתן לו פיסת נייר מקופלת. "אל תפתח עד שתגיע הביתה", אמר לו האיש. אנטואן הקטן ציית. רק אחרי שהגיע לביתו הציץ בפתק. הוא הרים טלפון להוריו, אלן ואיזבל, שהיו אז בחופשה בטוניסיה, וסיפר להם: "קיבלתי הזמנה להצטרף לאקדמיה של ריאל סוסיאדד בספרד. אני נוסע".
האדם שזימן אותו היה אריק אולאטס, סקאוט צרפתי של המועדון הבאסקי מסן סבסטיאן. בעוד שבמועדונים הצרפתיים חיפשו שחקנים גדולים וחזקים מבחינה פיזית, בספרד חיפשו דווקא את הקטנים והזריזים, כמו צ'אבי ואינייסטה. אולאטס זימן את גריזמן לשבוע של התרשמות. אנטואן, שכבר כמעט התייאש, קפץ על המציאה. אבל זה לא היה פשוט. בכל זאת, היה מדובר במועדון בספרד. אולאטס הציע לגריזמן לגור אצלו בבית, בעיירה באיון, בקצה הדרום־מערבי של צרפת, ממש מעבר לגבול הספרדי ובמרחק של כ־ 50 קילומטר מסן סבסטיאן. כך הוא יוכל ללמוד בצרפת ולהתאמן בספרד. "היו לילות שלא הפסקתי לבכות", הוא נזכר שנים לאחר מכן. "לא הצלחתי להירדם. בגיל הזה אתה לא באמת מבין מה זה לעזוב את הבית".
מאחר שגריזמן מעולם לא שיחק בקבוצה צרפתית, אף אחד בצרפת בעצם לא הכיר אותו, עד שעלה לקבוצת הבוגרים של סוסיאדד. זה קרה בספטמבר 2009, כשהקבוצה הייתה בליגה השנייה. החלוץ הצרפתי הצעיר התחיל להצטיין ולהבקיע ורק אז "גילו" אותו ראשי נבחרת הנוער של צרפת. זו הסיבה שהוא מעולם לא שיחק בנבחרות צרפת עד גיל 15, 16 ו־17. חמש שנים שיחק גריזמן בקבוצה הבוגרת של ריאל סוסיאדד וכבש 52 שערים ב־201 משחקים. ב־2014 שילמה אתלטיקו מדריד 30 מיליון אירו – סכום שהיום נראה מגוחך – וצירפה אותו לשורותיה. דייגו סימאונה האמין שגריזמן יהיה שחקן מפתח בקבוצה שלו. אבל אפילו הוא לא האמין עד כמה.
כמו לאורך כל הקריירה, גם כאן ההתחלה לא הייתה פשוטה. החודשים הראשונים היו קשים וגריזמן ישב הרבה על הספסל. ב־15 המחזורים הראשונים הוא הבקיע רק שלושה שערים. לפני משחק החוץ הקשה מול אתלטיק בילבאו, שממנו נעדרו מריו מנדז'וקיץ' וקוקה המורחקים, אמר סימאונה: "הגיע הזמן שגריזמן ייהפך מנער לגבר:. המסר עבר מצוין. אף על פי שבילבאו הובילה במחצית 0:1, גריזמן פשוט התפוצץ במחצית השנייה וכבש שלושער – ראשון בקריירה – בניצחון 1:4.
זה היה הרגע שבו הקריירה של הצרפתי קיבלה תפנית. זה היה הרגע שבו הוא נהפך לשחקן שאנחנו רואים היום: בטוח בעצמו, ממוקד מטרה. זה הרגע שבו הוא נעשה מנער לגבר. בחצי השני של העונה הוא כבש לא פחות מ־19 שערים. מאותו רגע הוא נהיה הכוכב הגדול של אתלטיקו. בעונת 2015/16 הוא נבחר לכדורגלן העונה בספרד, אחרי שכבש 32 שערים. אבל אלו לא היו רק המספרים, אלא גם האופי הנחוש והיכולת להתעלות במשחקים החשובים. בפברואר הוא הנחיל לאלילו הגדול זידאן את הפסדו הראשון כמאמן ריאל מדריד, כשכבש בברנבאו בניצחון 0:1 של אתלטיקו בליגה. באפריל הוא הבקיע את הצמד
של הקולצ'ונרוס בניצחון הגדול 0:2 על ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות. ובתחילת מאי כבש את שער החוץ המכריע מול באיירן מינכן בחצי גמר הצ'מפיונס.
סיפור הסינדרלה הזה היה אמור להסתיים עם זכייה בליגת האלופות. אבל דווקא במשחק החשוב מכול – ושוב מול זידאן – גריזמן החמיץ מהנקודה הלבנה במחצית השנייה כשבעט למשקוף. אתלטיקו הפסידה בדו־קרב הפנדלים. למרות האכזבה הגדולה ולמרות אינסוף ספקולציות לגבי מעבר שלו לקבוצות גדולות ועשירות יותר, גריזמן נשאר נאמן לאתלטיקו והאריך את החוזה שלו עד 2021.
המונדיאל ברוסיה יהיה השני של אנטואן גריזמן. בברזיל 2014 הוא היה עדיין שחקן צעיר וחסר ניסיון, ושיחק רק בגלל שפרנק ריברי נפצע ופרש בסמוך לתחילת הטורניר. כשקארים בנזמה הסתבך בפרשת "הקלטת הלוהטת" ונופה מסגל הנבחרת, היה חשש גדול בצרפת של יהיה מי שימלא את מקומו כמוציא לפועל העיקרי. גם אם לא יודה בכך, ההיעדרות של בנזמה רק סייעה לגריזמן. ביורו 2016 הוא תפס את משבצת הכוכב הגדול, הבקיע שישה שערים והוסיף עוד שני בישולים והוליך את הנבחרת לגמר. נכון, בגמר עצמו הוא היה רחוק משיאו, כמו יתר חבריו, מה שהוביל להפסד הסנסציוני לפורטוגל. אולם גריזמן ביסס את מעמדו כשחקן החשוב ביותר של צרפת. אגב, רק שחקן אחד בהיסטוריה כבש יותר ממנו באליפות אירופה: מישל פלאטיני, שהבקיע לא פחות מתשעה שערים בזכייה של צרפת ביורו 1984.
כעת "גריזו" הוא לא רק הכוכב הגדול של נבחרת הטריקולור, אלא גם המבוגר האחראי, ליד שני הצעירים המבטיחים, קיליאן אמבאפה ואוסמאן דמבלה. כמעט כולם מסכימים שמבחינת פוטנציאל, נבחרת צרפת הנוכחית לא נופלת מצרפת של 1998, זו שזכתה במונדיאל. ואם גריזמן יוליך את הטריקולור לתהילה במוסקבה, ההשוואות עם זידאן לא יאחרו להגיע.
הפרק על אנטואן גריזמן מופיע ב"ספר המונדיאל" של נדב יעקבי, שיצא בגרסה חדשה בהוצאת ״ידיעות ספרים״ לקראת הטורניר ברוסיה 2018.
לפנייה לכתב/ת 
