קונטרה לאיראן? המדינה הגרעינית שמהדקת יחסים עם סעודיה
פקיסטן הודיע שתשלח לסעודיה חטיבת צבא בנוסף לכוח שכבר נמצא בממלכה בתפקיד "ייעוץ והדרכה". ייתכן שהצעד קשור לאיום האיראני על ריאד או שבכלל נועד להתמודד עם איומים פנימיים אפשריים ליציבות הסעודית
צבא פקיסטן הודיע בחודש שעבר שהוא מתכוון לשלוח כוח בסדר גודל של חטיבה לסעודיה, להצטרף לכוחות הפקיסטניים הנמצאים דרך קבע בממלכה ושתפקידם הרשמי הוא "ייעוץ והדרכה". משלהי שנות השבעים של המאה הקודמת מסתייעת סעודיה בכוחות צבא פקיסטניים בעתות משבר, והיא עושה זאת כנראה שוב כעת.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הפגנת מחויבות זו מצד פקיסטן לביטחונה ויציבותה של סעודיה מסיימת, כך נראה, תקופה צוננת ביחסי שתי המדינות, שנרשמה מאז שממשלת פקיסטן, בגיבוי הפרלמנט, התנגדה להצטרפות כוחות צבא פקיסטניים למלחמה בתימן ואף נותרה ניטרלית בסכסוך בין סעודיה לבין קטאר.
ברית היסטורית
פקיסטן - בעלת הצבא המוסלמי הגדול ביותר והמדינה המוסלמית היחידה בעלת נשק גרעיני - הראתה נכונות להעניק סיוע ביטחוני-צבאי לסעודיה. זכור בהקשר זה הסיוע בשחרור המסגד הגדול במכה ב-1979 והצבת כוחות צבא בשטח הממלכה לאורך מלחמת איראן-עיראק, לבקשת המלך פהד. חלק מהכוחות הפקיסטניים הוצבו בטאבוק, סמוך לגבול עם ישראל, אולם מרביתם חנו במחוז המזרחי שבו נמצאים מרבית שדות הנפט של הממלכה, כמו גם המיעוט השיעי הנתפש כמזוהה עם איראן.
שני הצבאות עורכים אימונים ותמרונים משותפים כדבר שבשגרה והמדינות גם שיתפו פעולה בתמיכה בלחימת המוג'אהדין האפגנים בשנות הכיבוש הסובייטי. ההערכה היא שבכוחות הביטחון הסעודיים, בדומה למדינות נוספות במפרץ, משרתים שכירי חרב פקיסטנים רבים בתפקידי לחימה שונים.
ב-2015 גם הצטרפה פקיסטן רשמית ל"ברית האיסלאמית למלחמה בטרור" שיזם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן-סלמן, שמפקדתה בריאד. אולם מאוחר יותר הבהירה שלא תשתתף באופן פעיל בלחימה, אלא תעניק ייעוץ צבאי-מודיעיני ותמיכה לוגיסטית לחברות הקואליציה. על הכוח שגודלו וייעודו לא ברורים הופקד הרמטכ"ל הפקיסטני לשעבר, רחל שריף. רמז לייעוד הכוח ניתן ללמוד מהעובדה כי איראן, עיראק וסוריה לא שותפו בו.
מעבר להיבט הביטחוני, סעודיה, שבשטחה המקומות הקדושים לאיסלאם, נהנית מהשפעה דתית לא מבוטלת בפקיסטן. הסעודים הצליחו לאורך שנים לקדם את השפעתם באמצעות תרומות נדיבות למסגדים ולמדרסות בפקיסטן, שבה האוכלוסייה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם. גם אינטרסים כלכליים מחברים בין המדינות. ריאד היא ספקית הנפט החשובה ביותר של איסלמאבאד ומקור הכנסה חשוב של כסף המגיע מהעובדים הפקיסטנים בממלכה שמספרם עומד על כמיליון וחצי.
מעל הכול היה זה הפיתוח הגרעיני בפקיסטן שהביא להידוק ביחסי המדינות, כשסעודיה העניקה, על פי הערכות, סיוע כספי לפקיסטן לשם פיתוח "פצצה איסלאמית". הקהילה הבינלאומית הטילה על פקיסטן סנקציות בעקבות הניסויים הגרעיניים שביצעה, אך לעזרתה של פקיסטן הגיעה גם הפעם סעודיה, שסייעה לה להתגבר על הסקציות, בין השאר על ידי אספקה שוטפת של נפט ומוצריו. התמיכה הסעודית בתוכנית הגרעין הפקיסטנית הייתה בסיס להערכה רווחת, כי אם סעודיה תבקש להיעזר ביכולותיה הגרעיניות של פקיסטן, זו תיענה בחיוב.
המשלש איראן-פקיסטן-סעודיה
הסעודים רואים בפקיסטן, החולקת גבול ארוך עם איראן, נכס חשוב בריסון ההשפעה האיראנית. אולם, פקיסטן מבקשת לשמור על יחסים תקינים עם איראן. איסלמאבאד חוששת מהגברת המתח העדתי בפקיסטן, שבה האוכלוסייה השיעית הגדולה ביותר מחוץ לאיראן ושלאיראן השפעת מה עליה. ולראיה, האחרונה אף הצליחה לגייס שיעים פקיסטנים לא מעטים לטובת קידום יעדיה בסוריה.
איסלמאבאד מעוניינת בשמירה על יחסי שכנות טובה עם איראן גם בשל אינטרסים כלכליים כבדי משקל, הקשורים למצוקתה האנרגטית הגוברת. פקיסטן מעוניינת לסיים הנחת צינור שיזרים לתחומה גז איראני - פרויקט שסין הסכימה לממן.
בנוסף, צבא פקיסטן עסוק במשימות לאורך הגבול הפקיסטני-הודי והפקיסטני-אפגני, ואינו מעוניין לפתוח חזית נוספת. לפקיסטן ולאיראן יש עניין משותף גם בדיכוי התנועה הבדלנית הבלוצ'ית, הפועלת בשתיהן, ובשיתוף פעולה באפגניסטן, שבה לשתיהן השקעות הולכות וגדלות.
הרצון לשמור על יחסים תקינים עם איראן ולהימנע ממעורבות בעימות האיראני-סעודי הוא שהנחה את פקיסטן שלא להצטרף באופן ישיר ללחימה בתימן. לכך יש להוסיף רתיעה מהצטרפות למהלכים האזוריים שיזם מוחמד בן סלמאן, ייתכן לאור ספקות לגבי מידת שיקול הדעת בבסיס המדיניות הנוכחית של הממלכה.
סעודיה ופקיסטן יישארו בעלות ברית קרובות ויילכו כברת דרך כדי להישאר ערבות זו לביטחונה של זו - ולראיה, שתיהן מעניקות משקל רב להכלת המשברים ביניהן ומניעה מאי הסכמות לפגוע באופן מהותי בברית האסטרטגית ביניהן.
אולם פקיסטן תעשה כל שביכולתה כדי שלא תיאלץ לבחור בין איראן לבין סעודיה. כך למשל, מיד לאחר ההודעה על שליחת הכוחות הפקיסטניים לממלכה הכריז שר ההגנה הפקיסטני כי כוחות אלה לא מכוונים נגד איראן והדגיש שכל ייעודם הוא "אימון והדרכה" של הכוחות הסעודיים.
ההיבט האסטרטגי
בעבר הועלתה האפשרות כי בתרחיש של פריצה איראנית לעבר נשק גרעיני, ההתחייבות הפקיסטנית לשמירה על ביטחון סעודיה תתבטא בהצבה של נשק גרעיני פקיסטני ו/או בסיוע בהעברת טכנולוגיה כדי להתניע תוכנית גרעין בממלכה הסונית.
לפקיסטן, כידוע, עבר בעייתי בתחום הפצתה של טכנולוגיה גרעינית ולא ניתן לפסול אפשרות של "עצימת עין" מצדה, למשל, אם וכאשר יינתן סיוע של מדענים פקיסטנים בהקמת תשתית גרעינית בממלכה.
אפשרות נוספת היא הענקת "מטריה גרעינית" מוצהרת, קרי מחויבות להגיב כלפי כוח זר שיציב איום קיומי בפני בית המלוכה והמקומות הקדושים לאיסלאם. הענקת "מטריה גרעינית" לסעודים יכולה להיות פשוטה יותר לפקיסטניים, במיוחד אם היא תתפרש כהרחבת הערובה הביטחונית הקיימת ממילא. אולם, היעילות של צעד זה מוגבלת.
יתכן שריאד מעריכה שבעת פריצה איראנית לעבר נשק גרעיני, פקיסטן תבוא לעזרתה באופן כזה או אחר, אולם ייתכן שאם ישנן הבנות בנושא הן מפורשות באופן שונה על ידי כל צד. אם וכאשר פקיסטן תבקש לממש את "העסקה", יהיה עליה להביא בחשבון את מארג האינטרסים האזוריים הכולל שלה, בכלל זה יחסיה עם איראן, ואת המחיר הכלכלי והפוליטי הכבד שהיא תצטרך לשלם בשל סיוע זה לממלכה הסעודית.
אם יתגלה שפקיסטן העבירה נשק/טכנולוגיה גרעינית לסעודיה היא תזכה לגינוי חריף מצד ארצות הברית והקהילה הבינלאומית ולסנקציות חמורות עליה. מלבד הצורך להתמודד עם פגיעה כלכלית ופוליטית משמעותית, פקיסטן תהפוך באחת את איראן ליריב מר.
יש סיכוי רב יותר שהמשטר הסעודי, הניצב בפני אתגרים משמעותיים לפתחו מבית, יתערער בשל ריבוי לחצים פנימיים ולא עקב מעורבות חיצונית איראנית ישירה. סכנה מוחשית מאיראן גרעינית היא שימוש בכוח הסחיטה הגרעיני, כדי להגביר את השפעתה באזור בכלל ובקרב השיעים בסעודיה ובפקיסטן בפרט.
ריאד ואיסלמאבאד סירבו להעניק פרטים נוספים לגבי מספר החיילים המדויק וייעודו הספציפי של הכוח שיוצב מעתה בממלכה. אולם, עיתוי שליחת הכוחות, כמו גם הצהרת צבא פקיסטן ש"הכוח לא יוצב מחוץ לגבולות הממלכה", מעלה את הסבירות שהוא מיועד להתמודד עם איומים פנימיים אפשריים ליציבות הסעודית, ייתכן על רקע ההכנות להכרזה על מוחמד בן סלמאן כמלך.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ' ת"א וחוקר אורח במכון הובר, אונ' סטנפורד. הוא משמש גם כעמית מכון ישראל וכעמית פולברייט
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
