טיפול בילדים באמצעות אומנויות לחימה
יש ילדים שלא מתחברים לטיפול פסיכולוגי או רגשי ומעדיפים אווירה אנרגטית יותר. באמצעות אומנויות לחימה אפשר לעבוד על דברים שמפריעים לילד ולהגיע לתוצאות. איך זה בדיוק מתבצע ולמי זה מתאים?
יש ילדים שלא מתחברים לטיפול פסיכולוגי או רגשי ומסרבים להגיע למישהי שנקראת "פסיכולוגית" או "מטפלת בתנועה/באומנות", להרגיש מטופלים, ליצור, לדבר ולשחק. הם טוענים שמשעמם להם בפגישות ולא כיף ופשוט מסרבים להתמיד.
במהלך השנים עסקתי בנושא המוטיבציה של ילדים לקבל טיפול ונוכחתי שכאשר ילד באמת לא רוצה להגיע לטיפול, ויהיו סיבותיו אשר יהיו, קשה לעזור לו. טיפול רגשי מחייב שיתוף פעולה והתגייסות של הילד, ומסובך לעשות זאת ללא חיבור אמיתי של הילד ורצון שלו להגיע ולעבוד.
באמצעות הטיפול באומנויות לחימה, שאליו נחשפתי בשנים האחרונות, שמחתי לגלות אפשרות מרתקת שהביאה ילדים רבים כאלה לטיפול ואפשרה להם לעבוד על דברים רגשיים - באווירה אנרגטית של חוג ובלי להרגיש "מטופלים" מדי (אף שידעו כמובן שזה טיפול).
הכנה לניתוח מורכב
המפגש הראשון שלי עם התחום היה כשהגיע למרכז הטיפולי שלנו סטודנט צעיר לטיפול באמצעות אומנויות לחימה, אייל שמו, וביקש לעבוד אצלינו כמטפל. הרמתי גבה כי לא הכרתי את אומנויות הלחימה כתחום טיפולי, ומבחינתי זה היה עד אז חוג ותו לא. הסקרנות גרמה לי להזמין אותו לשיחה ואחר כך להציע לו להצטרף לטיפול שלי בילד מקסים ואמיץ בן תשע שהתכונן לניתוח מורכב ובאופן טבעי היה לחוץ מאוד.
שילבנו בהכנה לניתוח עבודה פסיכולוגית (אני) וגופנית (אייל). אייל והילד דימו את תהליך הניתוח ל"מסע הגיבור" ותרגלו דרך אומנויות לחימה את התהליך הפיזי שעובר הגוף בניתוח ואיך לסייע להתאוששות ולהחלמה. ההמשגה של הניתוח הייתה במונחים של שליטה של הילד על הגוף שלו, ביכולתו להתגבר על כאב ומוגבלות פיזית.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הם תרגלו איך עושים אומנויות לחימה כשמרותקים למיטה, ואייל שילב בעבודתו עם הילד גם הרפיה ונשימות. צפיתי בעניין בעבודתם והתרגשתי. בעבודה הגופנית שלהם ביחד היו הרבה כוח, ריכוז, שמחת חיים ואנרגיה. משהו בעבודה הזאת מיגנט את הילד ועזר לו להתמקד בכוחותיו - ולא בפחדים המציפים שעלו סביב הניתוח.
בסופו של דבר עבר הניתוח בהצלחה. הילד התאושש מהר, בעיקר בזכות אומץ ליבו וכוחותיו הרגשיים, אך גם כיוון שהיה מצויד בכלים טובים להתמודדות הרגשית והגופנית המורכבת שעמדה לפניו.
אווירה של ספורט ומשחק
ילדים רבים נרשמים לחוגים באומנויות לחימה ונהנים מספורט מאתגר ומפתח פיזית ורגשית. בשנים האחרונות הפכו אומנויות הלחימה גם לכלי להשגת מטרות טיפוליות ומוטוריות בעבודה עם ילדים, כיוון שהן מערבות עבודה אינטנסיבית על יכולות כמו ויסות חושי, סרבול מוטורי, שליטה עצמית, דחיית סיפוקים, יצירת קשר עם האחר ופיתוח דימוי עצמי חיובי.
לא פעם פונים לטיפול רגשי הורים לילדים אקטיביים, אנרגטיים, שמשתעממים בקלות וזקוקים למרחב פיזי ולפעילות אינטנסיבית כדי לפרוק אנרגיות. לילדים כאלה מתאימה מאוד שיטת עבודה המתבססת על אימון גופני, שכוללת תרגול מובנה או חצי מובנה של מיומנויות, נעשית באווירה של ספורט ומשחק ומזכירה "חוג" כיפי יותר מטיפול. פנייה לילדים ב"שפה" שלהם ודרך תחומי העניין שלהם מעלה משמעותית את הסיכוי שישתפו פעולה בטיפול, והיא מעוררת מוטיבציה לביצוע שינויים בחייהם.
השיטה הזאת מתאימה לילדים עם קשיי קשב וריכוז, קשיי ויסות, סרבול מוטורי, ביישנות, קשיים חברתיים ובעיות התנהגות. מחקרים שבדקו את השפעתן של אומנויות הלחימה על ילדים מאשרים את ההשפעה החיובית של אימון סדיר על היכולות הפיזיות, ההתנהגותיות-רגשיות והשכליות אצל ילדים.
אימון סדיר באומנויות לחימה עשוי לשפר את הקואורדינציה, היציבות, הלמידה המוטורית, תחושת השליטה העצמית, ניהול הכעסים, התקשורת עם הסביבה ויכולת דחיית הסיפוקים.
לומדים לשלוט בכעס
הטיפול נעשה על ידי מי שמוסמך לטיפול באמצעות אומנויות לחימה ונערך בחדר מרווח ומאובזר המצויד באביזרים מתחום הלחימה והספורט. הפגישה היא שעה פרטנית שבה מתאמנים, משחקים משחקים מוטורים ואחרים, משוחחים על חייו של הילד ומציבים מטרות ביחד עם ההורים והילד.החוויה של הילדים שעובדים בטיפול באמצעות אומנויות לחימה מאתגרת ומעצימה, מעלה את הדופק והאדרנלין ומקנה כלים רגשיים וגופניים להתמודדות עם אתגרים בחייו של הילד. המטפל והילד מתרגלים אגרוף עם כפפות ושק אגרוף, קליעת חיצים למטרה, תנועות של התקפה והגנה, תרגילים מתחום הקרטה או הג'ודו ומשחקי ספורט כמו תופסת, כדורסל וכדורגל, שנועדו לעבוד על אסרטיביות, על היכולת להתגמש ולוותר, על תכנון מראש, שליטה בכעס ועוד.
קראו עוד:
כשהילד מתעצבן ומחליט לחפש בית אחר
מחקר: כיצד האח הצעיר תורם למשפחה
איך להוציא מטיפול רגשי בילד את המקסימום
המטפל בונה את השעה הטיפולית בהתאמה אישית לכל ילד. הוא כוללה בה תרגילים ומשחקים שהילד מעדיף ואוהב, מאתגר בעדינות ובהדרגה את הילד סביב הנושאים שקשה לו יותר להתמודד עימם ומנסה לעשות חיבורים עדינים (אם הילד מאפשר זאת) בין החיים האמיתיים והאימון בחדר. בניגוד לדמויות אחרות בחייו של הילד (חברים, הורים), למטפל יש את התנאים להכיל התנהגות פראית ולפעמים תוקפנית של הילד. מתוך הכלה ללא ענישה או כעס על הילד הוא עשוי להוביל אותו להתמודדות טובה יותר עם קונפליקטים.
למשל, חלק מהילדים שנלחמים בחרבות עם המטפל פוגעים בו בניגוד לחוקי הקרב כדי לנצח ומכאיבים לו. המטפל משקף את הפגיעה בו ומגלה הבנה ואמפתיה לחשיבות הניצחון עבור הילד. לזמן מה הוא מאפשר לילד להיות תוקפני כלפיו, בלי לפחד שהתוקפנות תקצין או בלי לפחד שהילד יהרוס את החדר או יפגע בו. כשהכלת התוקפנות של הילד והליווי הרגשי שלו נעשים נכון ומתוך חשיבה טיפולית והצבת גבולות הדרגתית, נוכל לראות כי לרוב חל שיפור ביכולתו של הילד לעצור את עצמו ולהיות יותר מווסת. השינויים בחדר בדרך כלל נראים בהדרגה גם מחוץ לחדר - בבית ועם חברים.
תוך כדי העבודה בספורט, ועם העמקת ההיכרות בין הילד והמטפל, מרגישים חלק מהילדים יותר בנוח לספר למטפל על חוויות עם חברים, דברים הקשורים למשפחתם ודברים שמטרידים אותם. המטפל עובד בחדר שמצויד גם במשחקים, חומרי יצירה ופינת ישיבה עם פופים, כך שניתן לעשות גם דברים נוספים מלבד ספורט ואומנות לחימה אם הילד רוצה זאת.
איך בוחרים מטפל מוסמך?
חשוב לבחור מטפל בעל הכשרה טיפולית מלאה וניסיון טיפולי עם ילדים והורים (ולא רק מומחיות בתחום הספורט). כשילד נמצא בטיפול עולים לעיתים מצבים בחדר הטיפולים שלהם נדרש מטפל מיומן ומנוסה שקיבל את ההכשרה המתאימה ויש לו כלים טיפוליים וידע רחב מספיק כדי להתמודד עם אמירות של הילד, שאלות שלו וסיטואציות שונות שעולות בקשר בין הילד והמטפל.
למשל, יש ילדים שקשה להם מאוד להפסיד במשחקים ומביעים כעס על המטפל כשמפסידים, יש ילדים שלא רוצים להיפרד מההורה בעת הטיפול ולהיות לבד עם המטפל, יש ילדים שבפגישות מסוימות באים ללא מצב רוח ולא רוצים להיכנס לחדר. ילדים אחרים מספרים למטפל "סודות" ומבקשים ממנו לא לגלות לאיש וכו'.
איש טיפול מיומן שקיבל את ההכשרה המתאימה יוכל להתמודד עם מצבים כאלה באופן מכיל וטיפולי ואף להשתמש בהם כדי לקדם את הטיפול בילד.
חלק מהמטפלים באומנויות לחימה באים מתחום הספורט ועוברים הכשרה ספציפית בטיפול באומנויות לחימה ללא תואר טיפולי או ניסיון טיפולי קודם. חלקם בעלי תואר טיפולי וניסיון טיפולי עם ילדים, ובנוסף יש להם רקע בתחום הספורט והכשרה בתחום הטיפול באמצעות אומנויות הלחימה. יש לבדוק את ההכשרה של המטפל וניסיונו, ולהחליט מה מתאים לכל קושי רגשי שבגינו פונים לטיפול. אם ההורים זקוקים להכוונה והדרכה לגבי הילד, חשוב לבדוק אם המטפל בעל ניסיון גם בעבודה עם ההורים, ואם לא - להשלים זאת במקום אחר.
במצבים כמו חרדות שפוגעות משמעותית בתפקוד של הילד, מחשבות אובדניות ודיכאון מומלץ לשלב בעבודה הטיפולית באומנויות לחימה הערכה של פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, או שילוב של עבודה קבועה עם פסיכולוג לצד העבודה באומנויות לחימה, עם תקשורת שוטפת בין שני המטפלים.
ניתן לחבר את העבודה בטיפול לעבודה עם הילד שההורים יכולים ליישם בבית. לפעמים המטפל מכניס את אחד ההורים לחדר ומלמד אותו ואת הילד תרגילים שניתן לעשות ביחד בבית לחיזוק הכושר והקשר. בפגישותיו עם ההורים מעודד אותם המטפל לעשות פעילויות ספורט עם הילד בבית לחיזוק הקשר ועוזר להם למצוא את הפעילויות המתאימות ולהתאים את דרגת הקושי ליכולות של הילד.
המטפל מנחה את ההורים כיצד להתמודד עם הקושי של הילד להפסיד, עם עלבון ורגישות סביב ספורט ועם תחרותיות שהילד מגלה כשהוא עוסק בספורט. הוא מנחה את איך לוותר לילד ואיך לאתגרו, במה להתערב - ומה להשאיר להתמודדותו העצמאית של הילד.
הכותבת
היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה
לפנייה לכתב/ת 
