"מתחילים להסתכל עלינו אחרת היום"
ההישג ההיסטורי של נבחרת הנשים בכדורמים הוא תוצאה של עבודה קשה ומלחמה על כל שקל כדי להעמיד תקציב ראוי. יו"ר האיגוד, רויטל כהן גלוסקא, אופטימית: "אני מסמנת מטרות ודואגת להגיע אליהן". וגם: הפרישה והקאמבק של הקפטנית והזוגיות שלה עם מאמן נבחרת הגברים
בזמן שנבחרת הכדורגל של ישראל יכולה רק לחלום על אליפות אירופה ונבחרת הכדורסל לא ממש הצליחה בקיץ האחרון באליפות שנערכה כאן בארץ, יש נבחרת כדור אחת שעשתה השבוע היסטוריה – והעפילה לראשונה בתולדותיה לאירוע הגדול של היבשת.
קבלו את נבחרת היא נבחרת הנשים בכדורמים - שהחלה בפרויקט שהחל אי שם ב-2011 בתקציב זעום של 200 אלף שקל לשנה, סכום ששווה היום שחקן בינוני בליגת העל. מאז צמח הסכום עד שהגיע למיליון שקל בשנה האחרונה והספיק כדי לעשות קסמים.
מעל כל זה גובשה נבחרת של 12 לוחמות צעירות, שהגיעו בעיקר מארבעת המועדונים היחידים לנשים בליגה הבכירה בארץ: הפועל יקנעם, הפועל פתח תקווה, אס"א תל אביב והפועל קריית טבעון. אליהן צורפו שתי שחקניות חיזוק: מריה דסיוס ומקנזי מון.
מון היא עולה חדשה מארצות הברית וזכתה עם הנבחרת שלה במדליית זהב במכביה של 2013. בעבר היא שיחקה בניו יורק אתלטיק מהליגה האמריקנית. אלא שלא הכול עבר חלק - נכון לעכשיו, מון, שמתאמנת עם הנבחרת וכבר הייתה מוכנה לשחק, מנהלת מאבק עיקש כדי לקבל את האזרחות ובקמפיין האחרון לא יכלה לעזור לחברותיה במשימתן.
למרות הכל ועל אף הקשיים, כל השחקניות מחייכות בסופו של דבר. הבנות עברו בהצלחה את שלב הבתים, אותו סיימו במקום השלישי, ולמרות ההגרלה הקשה בשלב הפלייאוף, מול נבחרתה המנוסה של פורטוגל, הן ניצחו במפגש הכפול ועלו לאליפות אירופה.
"אני מסמנת מטרות ודואגת להגיע אליהן – אני ממוקדת ויודעת לאן אני רוצה להגיע", אומרת כהן גלוסקא. "אני מנסה להביא לענף את מה שהייתי רוצה שיעשו בשבילי ולא הצליחו. הרי הייתי בכל השלבים של הכדורמים בארץ. כדורמים נשים זה ספורט מדהים, עם השנים האמונה של משרד הספורט, הוועד האולימפי ופרויקט אתנה צמח, ההשקעה בנו הולכת וגדלה, מתחילים להסתכל עלינו אחרת היום".
"אנחנו באות לחזק ולהראות שנשים מסוגלות להגיע להישגים מאוד גבוהים", סיפרה מנהלת הנבחרת, יעל אברמסון. "עצם זה שרויטל היא האישה היחידה בספורט בתפקיד היו"ר כבר נותן לי להרגיש במקום מאוד נוח. אני לא מרגישה שאנחנו כל הזמן צריכות להוכיח שאנחנו הכי טובות. אנחנו שוות בין גברים לחלוטין. לעשות היסטוריה זאת תחושה מדהימה. אני חושבת שכל אישה שמאמינה בעצמה וביכולות שלה יכולה להגיע הכי רחוק שאפשר. צריך רק להאמין ולא לתת לכל הזמזומים מסביב להפריע".
הקפטנית שפרשה וחזרה
מי שמובילה את כולן בתוך המים היא שונית סטרוגו (31), קפטנית הנבחרת, שהייתה על סף סיום הקריירה שלה אבל החליטה להישאר בעקבות בקשה של גלוסקא, ועזרה לנבחרת לעשות היסטוריה.
סטרוגו סיפרה על ההרגשה בימים האחרונים: "עדיין מרגישים את ההתלהבות, אבל כבר מתחילים לחשוב הלאה על הטורניר בברצלונה. הגענו להישג הזה ביחד. אני הרבה מאוד שנים בענף וזה היה יעד מבחינתי. בשנה האחרונה הרגשתי שנתתי מעצמי הרבה יותר. הפסקתי לשחק כשהייתי בת 20 בעקבות הסגירה של נבחרת ישראל, לפני שש שנים הקימו אותה מחדש וחזרתי להתאמן, כל זה כדי להגיע להישג האחרון. בשבילי, בשביל הנבחרת ובשביל המדינה".
"את חלק מהבנות אני מכירה מהרגע שהן התחילו לשחק, אימנתי אותן ביקנעם", אמרה סטרוגו, הוותיקה מבין השחקניות. "היום אנחנו באותה נבחרת וחברות, אבל עדיין יש הפרש גילאים משמעותי, כיף לי לראות אותן מגיעות להישג הזה".
הקפטנית מתחזקת בשנים האחרונות מערכת יחסים עם מאמן נבחרת הגברים, הסרבי מילוש ברדיץ': "מילוש הגיע לארץ לפני שנה כדי לגור איתי. הוא היה איתנו בכל התהליך האחרון כי הוא גם עוזר מאמן נבחרת הנשים. אנחנו מאוד חזק בתוך הענף, אז יש לזה צדדים חיוביים ופחות חיוביים, אבל אני מאוד שמחה שהוא הצטרף גם לפרויקט הזה של הנשים. גם הבנות טוענות שהוא היה מאוד חשוב בתהליך הזה. הדגש ששמתי על עצמי כשחקנית השנה היה בזכותו. אנחנו ביחד בסיפור הזה".
פורסם לראשונה 07/03/2018 17:07
נבחרת הנשים בכדורמים
צילום: אורן אהרוני
מומלצים