נשיא פולין התנצל על גירוש היהודים ב-1968
בשיא המלחמה הקרה, כשברית המועצות שלטה בוורשה וסטודנטים התקוממו נגד הצנזורה והדיכוי, ניצלה המפלגה הקומוניסטית את המחאה כדי לגרש מפולין 13,000 יהודים. בצל חוק השואה שיצר משבר עם ישראל הצהיר היום הנשיא דודה: "פולין מבקשת סליחה. ההפסד כולו שלנו"
נשיא פולין אנדז'יי דודה התנצל היום (ה') בפני 13,000 היהודים הפולנים שגורשו מפולין לפני 50 שנה, והביע צער על ההפסד הגדול שספגה לדבריו ארצו בכך שהם אולצו לעזוב אותה.
"אני רוצה לבקש סליחה ממי שגורשו", אמר היום דודה. "באמצעות שפתיי פולין מבקשת סליחה, מבקשת מהם שיסכימו לשכוח, שיסכימו לקבל את העובדה שפולין מצטערת מאוד שהם אינם תושביה כיום".
דודה נשא את הדברים באוניברסיטת ורשה, המקום שבו החלו ההפגנות ב-1968. במהלך האירוע היום הפגינו פעילי אופוזיציה, ורבים מהם החזיקו שושנים לבנות כסמל מחאה וקראו "ביזיון", "צביעות" ו"תסתלק מהקמפוס".
דודה הוא בעל בריתה של מפלגת "החוק והצדק", מפלגת השלטון. היא מואשמת במדיניות לאומנית שעודדה לדברי מתנגדיה גל של שנאת זרים ויצרה משבר דיפלומטי חריף עם ישראל בשל חוק השואה הפולני. החוק החדש קובע כי מי שיטיל על פולין או על הפולנים את האחריות לפשעי השואה בארצם יוכל להישלח לשלוש שנות מאסר.
המחאה העממית במרץ 1968 החלה כשסטודנטים הפגינו נגד הצנזורה ובעד חופש אקדמי. הם דוכאו בכוח. המפגינים מחו על האיסור להציג מחזה של המשורר הפולני אדם מיקייביץ' שנתפש כמחזה הנושא מסרים נגד רוסיה. שני סטודנטים סולקו אז מאוניברסיטת ורשה, וסטודנטים אחרים קיימו ב-8 במרץ הפגנות מחאה על כך – וההפגנות התפשטו ברחבי פולין.
באותם ימים ניצלו סיעות יריבות במפלגה הקומוניסטית את ההפגנות כדי להשיג שליטה במפלגה. בשיאו של המשבר הודחו יהודים מהמפלגה ופוטרו מעבודותיהם. רבים איבדו את הקריירה שלהם ונאלצו לוותר על אזרחותם הפולנית ולעזוב את המדינה. כל זה קרה פחות משנה אחרי מלחמת ששת הימים בין ישראל למדינות ערב, מלחמה שבעקבותיה ניתקה ברית המועצות את יחסיה עם ישראל.
היום הניח דודה פרחים בתחנת רכבת בוורשה שבה אולצו היהודים לעלות על רכבת במסגרת גירושם לפני 50 שנה.
אתמול גינה ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי את האנטישמיות. הוא ציין את מורשתם של הסטודנטים שהפגינו למען פולין החופשית, אך גם ביקש להטיל את האשמה לטיהור האנטישמי על מוסקבה, ששלטה בפולין בעשרות השנים שבהן נמשכה המלחמה הקרה. "כיום אנחנו שומעים לעתים קרובות שאירועי מרץ 68' הם סיבה לבושה עבורנו", אמר, "אבל אני סבור שהם צריכים להיות סיבה לגאווה". כוונתו הייתה להתקוממות נגד המשטר הסובייטי.
לפנייה לכתב/ת 
