המאהבות של פיקאסו, הצנזורה של פייסבוק: חדשות האומנות
התערוכה שעוררה את זעם המבקרים, מה מסתתר מאחורי הנערה עם העגיל, למה פייסבוק מצנזר יצירות אומנות וגם המלצה על תערוכה אחת טעימה במיוחד. חדשות האומנות בסימן נשי
בשבוע שעבר חגגנו את הנשיות עם יום האישה הבינלאומי. עשינו דרך ארוכה, ולמרות שיש עוד הרבה מקום לשיפור, שדה האומנות הישראלי ושדה התרבות בכלל משופע בנשים בעמדות מפתח. החל מהשרה, דרך מנהלות מוסדות חשובים - די להזכיר את מנהלות המוזיאונים סוזן לנדאו, איה לוריא ודרורית גור-אריה, וגם את הרוב הנשי בתחום האוצרות, גלריסטיות, עיתונות תרבות וגם באקדמיה. השבוע, קבלו זרקור על נשים בחדשות האמנות.
אובמה בג'ונגל, וגם טריק העירום
השינויים שמטלטלים את עולם האומנות
הנערה עם עגיל הפנינה
פניה האנגמטיות של הנערה עם עגיל הפנינה, המכונה גם "המונה ליזה של הצפון" מעוררות סקרנות כבר מאות שנים. הציור של יוהן ורמיר הוא המפורסם ביותר בין 34 הציורים של האמן ששרדו מאז המאה ה-17. הוא תלוי במוזיאון המאוריצהאוס שבהאג מאז 1881 ובהיותו גולת הכותרת של המוזיאון, כמעט אף פעם אינו מוסר מהקיר. בניגוד לליאונרדו דה וינצ׳י ומיכלאנג׳לו, לא נותרו סקיצות ורישומים של ורמיר שיכולים לשפוך אור על תהליך עבודתו: כיצד הכין את הסקיצות ועיבד אותן לציור המוגמר.
בימים אלה ממש הציור שוכב באחד האולמות של המוזיאון, מוקף במכשירים משוכללים ובקבוצה של חוקרים מאירופה ומארצות הברית, המבצעים במהלך שבועיים בדיקות מקיפות שמטרתן לאסוף נתונים מהציור המפורסם. לאחר שישוב למקומו, יחלו החוקרים לנתח את ממצאי הבדיקות כדי לנסות לפענח מה קורה מתחת לפני השטח של הציור.
זו אינה הפעם הראשונה שהציור הזה עובר בדיקות. הפעם האחרונה הייתה ב-1994, אלא שאז הבדיקות לא היו ממוחשבות. מאז הטכנולוגיה התפתחה מאוד והחוקרים מקווים למידע חדש. אפשר יהיה לצפות לסיור במעמקי שכבות הצבע והגלזורה בסגנון Google earth - כשעושים "זום אין" ונכנסים לפרטי פרטים.
מארי תרז וולטר
אולי השם לא מצלצל מוכר, אבל את הדימויים שלה כולנו מכירים. וולטר הייתה אחת המוזות הגדולות של פיקאסו, מאהבת הצעירה ממנו בשלושים שנה שילדה לו בת אך הוא מעולם לא נישא לה. היא גם הכוכבת של תערוכה חדשה במוזיאון הטייט מודרן בלונדון, שנפתחה בשבוע שעבר. התערוכה מתמקדת בשנה דרמטית אחת בחייו של פיקאסו, 1932, בה היה מאוהב במארי תרז אך עדיין נשוי לאשתו הראשונה אולגה חוחלובה. פיקאסו בן החמישים כבר נהנה מפרסום רב, מכר בשנה זו את היצירה היקרה ביותר שלו ואצר לעצמו תערוכה רטרוספקטיבית בפאריז. הציורים של מארי תרז שופעים מיניות ותשוקה, תמיד בצבעים מלאי אור ורכות עגלגלה של גוף נשי. עם פתיחת התערוכה התפרסמה עליה ביקורת חריפה שכינתה אותה מיזוגנית, והתרעמה על כך שהיא נפתחה דווקא ביום האישה הבינלאומי.
פיקאסו אכן היה ידוע ביחסו המחפיר לנשים, וגם מערכת היחסים שלו עם מארי תרז הסתיימה בפיצוץ. בשנת 1935 סר חינה של וולטר לטובת המאהבת החדשה של פיקאסו דורה מאר. השתיים נפגשו במקרה בסטודיו שלו, וביקשו ממנו לבחור ביניהן. פיקאסו השיב שהן יצטרכו להכריע ביניהן, ושתי הנשים החלו להיאבק בסטודיו. הוא סיפר פעם שאירוע זה הוא אחד הזיכרונות היפים שלו.
כשפיקאסו נפטר ב-1973 מארי תרז וולטר לא הורשתה להשתתף בהלווייתו. כעבור ארבע שנים שמה קץ לחייה בתלייה. היא הותירה את בתה מאיה פיקאסו ושלושת ילדיה.
על אומנות ופורנוגרפיה
הרגישות לתקינות פוליטית מניבה גם אירועים מביכים. מדיניות הצנזורה של פייסבוק מעוררת לא פעם תמיהה כשחזה נשי חשוף מוגדר כפורנוגרפיה רק עם הופעתה של פטמה (אבל פטמה גברית זה בסדר). יצירות אומנות רבות צונזרו בגלל האלגוריתם שעושה בעיות. כך היה עם "מקור העולם" של קורבה, עם "הנשיקה" של רודן והשבוע גם עם פסל פיריון מתקופת האבן. עתה יצאה עצומה לשנות את האלגוריתם של פייסבוק כך שיצירות אומנות לא יצונזרו.
*המלצה על תערוכה: אמנות, תיאטרון וקולינריה
תערוכה חדשה ומומלצת בשם "נימוסי שולחן" נפתחה בשבוע שעבר בגלריה האוניברסיטאית בתל-אביב. זוהי תערוכה אינטר-דיסיפלינארית, המשלבת יצירות אומנות שעניינן אוכל אבל לא בהקשר של דימוי גוף, כפי שמקובל, אלא על חוסר ועודפות, וגם בהקשרים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים. בתערוכה משולבות גם שתי הצגות של ז׳אנין וורמס, העוסקות אף הן באוכל, ומועלות על ידי סטודנטים לתיאטרון. להצגות יש לרכוש כרטיס מראש.
הכותבת היא הבעלים של גלריה שטרן, חוקרת תרבות, וכותבת על אומנות מדי שבוע
