השיטה שתמיד עובדת: איך להפסיק שיהוק
זה קורה אחרי התקף צחוק, פחד או בליעה לא תקינה, אבל שיהוקים ממושכים יכולים להצביע גם על מחלה קשה. אלו הטיפים והטריקים שיעזרו לכם להתגבר על השיהוק
אין מי מאיתנו שלא סובל משיהוק מפעם לפעם, בדרך כלל אחרי התקף של צחוק, בהלה או בליעה לא נכונה. לרוב זה מפסיק לבד אבל לפעמים השיהוק יכול להימשך שעות ארוכות, ויכול לגרום לא רק למבוכה אלא לסבל רב. אז למה זה קורה, ואיך אפשר להפסיק את זה?
שיהוק (בניגוד לגיהוק או בשפה העממית "גרעפס") היא תופעת כניסת האוויר המהירה שחוזרת על עצמה כל כמה שניות. התופעה הזו יכולה לא רק להביך, אלא לגרום לעצבנות, ואפילו לסכן חיים, למשל כשזה קורה באמצע נהיגה.
האחראית לשיהוק היא הסרעפת, אותו שריר גדול בצורת כיפה המונח מתחת לריאות שלנו, ואחראי על הנשימה. בזמן שיהוק נעה הסרעפת כלפי מטה, הריאות מתנפחות ופרץ אוויר אוויר פתאומי חודר לתוך הריאות. בדרך, עובר אותו זרם אוויר דרך מיתרי הקול שמתכווצים, מה שיוצר את צליל השיהוק הגבוה.
אז למה זה קורה? כשזה מתרחש באופן זמני, הסיבות השכיחות הן צחוק, חרדה, בהלה, בליעה לא נכונה של גוש מזון גדול. אבל לפעמים השיהוקים הללו נמשכים באופן כרוני, והם נגרמים בגלל בעיות פסיכולוגיות, בעיות בקיבה, אלכוהוליזם, אנורקסיה נרבוזה או גירוי של סיבי עצב שונים המשפיעים על הסרעפת.
תיאוריות רבות נסובו סביב הצורך בשיהוק. האחת גורסת כי אותה תנועה מהירה של הסרעפת נועדה לשחרר גוש מזון גדול שנתקע בוושט ואינו נע כלפי מטה לעבר הקיבה. גוש המזון גורם ללחץ על העצב הפרני הגורם לרפלקס השיהוק. כך, נוצר שינוי לחצים בבית החזה הגורם לגוש המזון לרדת כלפי מטה.
בדיקות אולטרסאונד בעוברים הראו כי גם הם משהקים. אחת ההשערות טוענת כי השיהוק נועד לאמן את מערכת הנשימה של העובר לקראת צאתו לאוויר העולם. עם זאת מדובר בהשערות בלבד שכמובן לא הוכחו.
ישנם גורמים רבים המעוררים את רפלקס השיהוק, ובהם: שתיית משקאות קרים מדי, אכילת מזון חם מדי או חריף, צחוק ממושך, הפרעות במלחים בדם, צריכת אלכוהול, שיעול ממושך, מחלות סרטן ומחלות של מערכת העצבים. וגם פגיעה מוחית.
יש גם תרופות שעלולות לגרום לשיהוקים, כולל תרופות הרגעה, וסטרואידים. שיהוקים חוזרים עלולים להופיע גם בעקבות ניתוחים.
מה אפשר לעשות לפני שפונים לעזרה רפואית?
1. עצירת הנשימה.
2. גיבוי החלק העליון של הלוע באמצעות גרגור מים או בליעת כפית סוכר יבש.
3. הגברת גירוי העצב הווגאלי באמצעות לחיצה עדינה וזהירה על העיניים.
4. ביטול גירוי הסרעפת באמצעות משיכת הברכיים לכיוון החזה ותנועה קדימה כדי ללחוץ על החזה.
5. במקרה שהשיהוק נמשך ניתן לנסות במגוון תרופות הכוללות כלורפרומאזין (תרופה אנטי פסיכוטית שנמצאה יעילה להפסקת שיהוקים), מטורלופראמיד (פראמין המגבירה את תנועתיות הקיבה), מקלופן (מרגיע שרירים).
במקרים נדירים ניתן לנסות תרופות רבות אחרות.
הרפואה המשלימה מציעה אף היא שיטות הרגעה להפוגת השיהוקים אותם תוכלו לנסות, ובהם אקופונקטורה שאמנם אין מאחוריה מספיק מחקרים, אך היא יכולה לעזור. במקרים קשים, נשלח המטופל לניתוח כירורגי בו נחסם העצב המשפיע על התכווצות הסרעפת.
לפנייה לכתב/ת 
