שבע השנים הרעות: המלחמה בסוריה - סיפור בלי הפי-אנד
אזרחי סוריה חלמו לסיים 40 שנות עריצות של משפחת אסד, אולם המרד שפרץ במרס 2011 הביא אך ורק מוות, הגירה, הרס וחורבן. במקום שוויון ודמוקרטיה היו צריכים הסורים לבחור בין מדינה איסלאמית לדיקטטורה צבאית - ועכשיו הם מקבלים בלית-ברירה בחזרה את אסד בתוספת כיבוש רוסי-איראני
החודש יחלפו שבע שנים למלחמת האזרחים בסוריה. סופה כבר נראה באופק והוא רחוק מלהיות "הפי-אנד": סוריה הרוסה וכבושה על ידי מדינות זרות וייקח עשרות שנים לשקם אותה. מהי תמונת המצב נכון להיום? מי מנצח ומי מפסיד? כיצד תראה השנה השמינית ואולי האחרונה של המלחמה והאם תגיע לישראל?
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
אזרחי סוריה מיואשים. הם חלמו לסיים 40 שנות עריצות של משפחת אסד. אולם המרד שפרץ לפני שבע שנים הביא איתו אך ורק מוות, הגירה, הרס וחורבן. הם רצו שוויון ודמוקרטיה, אך כבר בשלבים מוקדים של המרד עמדו בפני הבחירה הקשה בין מדינה איסלאמית לבין דיקטטורה צבאית. עכשיו הם מקבלים בלית-ברירה את בשאר אסד בחזרה עם תוספת כיבוש רוסי-איראני.
המהפכה שנכשלה
שבע שנים חלפו מאז רשמו נערים במרס 2011 על קירות בית ספר בדרעא שבדרום סוריה את הסיסמא ששמעו בחדשות אל-ג'זירה "אַ-שַעְבּ יֻרִיד אִסְקַאט א-נִזַאם" (העם דורש להפיל את המשטר). בעקבות המקרה החלה שרשרת האירועים שהובילה למלחמת האזרחים: התגובה האלימה של המוחבראת (המודיעין) הסורי, הירי על האזרחים בהפגנות המחאה, ההלוויות ההמוניות שהתפשטו ברחבי המדינה והפכו להפגנות המוניות. אחרי "האביב הערבי" בא השלב הצבאי כשהעריקים שסירבו לירות באזרחים התארגנו בצפון סוריה ב"צבא סוריה החופשי". אחר כך צצו ארגוני הג'יהאד כמו פטריות - "המדינה האיסלאמית" (דאעש) וג'בהת א-נוסרה גנבו את המהפכה והפכו אותה למאבק דתי איסלאמי עם מתנדבים מכל העולם בסגנון מלחמת אפגניסטן.
המורדים הסורים ראו את הניצחון חומק להם מהידיים פעמיים: בפעם הראשונה, בעקבות ההתקפה הכימית של צבא המשטר בע'וטה (פרברי דמשק), כשנשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה איים להתקיף בסוריה. ובפעם השנייה, בקיץ 2015, כשהמשטר בדמשק עמד להתמוטט מול קואליציה של מורדים.
דאעש השתלט על כל מזרחה של סוריה ורק הכורדים הצליחו לעמוד מולו. הרוסים מנעו כל החלטה של האו"ם נגד סוריה בלא פחות מ-11 החלטות וטו. הם מנעו התקפה אמריקנית אחרי הטבח הכימי ברוטה באמצעות פשרה, שלפיה הם יהיו ערבים להשמדתו של הנשק הכימי. בקיץ 2015 שוב הצילה רוסיה את המשטר על ידי התערבות צבאית ישירה ששינתה לחלוטין את מהלכה של מלחמת האזרחים.
בזכות הכניסה הרוסית למערכה, עברו כוחות המשטר הסורי מנסיגה להתקפה. רוב השטח של דאעש נכבש על ידי צבא אסד מדרום והכורדים מצפון, ונהר הפרת הפך לגבול בין שני הכוחות. בסוף 2017, כשנה לאחר כיבוש מעוז המורדים בחלב והתמוטטות דאעש, הכריזו איראן ורוסיה על ניצחון. אך איזה מין ניצחון השיג הנשיא אסד? הוא מצא את עצמו שליט סמלי בלבד עם צבא שחוק ומוגבל ביכולתו, כשהוא שולט בעיקר על הריסות ובמדינה ענייה. הוא איבד את יכולת ההחלטה לחלוטין ושטחי שליטתו חולקו בין רוסיה ואיראן. מהו המצב בשטח כעת?
חלוקת סוריה
הנתונים העדכניים (מרס 2018) מדברים על השתלטות משטר אסד בסיוע רוסיה, איראן וחיזבאללה על 55 אחוזים משטחה של סוריה. אחריו השטח השני בגודלו הוא בשליטת הכורדים בחסות הקואליציה האמריקנית, על לא פחות מ-25 אחוזים מסוריה. הצבא הטורקי הנלחם להשתלט על עפרין (צפון-מזרח סוריה) יצמצם את שטח הכורדים באחוזים בודדים. אחר כך ישנם שטחים הולכים ומצטמצמים שנמצאים עדיין תחת שליטת המורדים בכיסים אחרונים. אלה מוערכים כעת ב-12 אחוזים. דאעש עדיין שולט על 8 אחוזים מסוריה בצפון-מזרחה והוא מתקיים כעת על זמן שאול. המתקפה הטורקית על הכורדים מעניקה לדאעש אורך נשימה, כי הכורדים מפנים כוחות לעפרין. ומה הלאה?
זירות הקרב האחרונות
המורדים הפנימו בחודשים האחרונים כי המשא ומתן שיזמו הרוסים היה אחיזת עיניים וכי אין סיבה לצבא אסד לשאת ולתת, כשהוא מנצח בשטח. לאחרונה מגביר הצבא הסורי בחסות רוסיה את המאמץ להשתלט על כיסי המורדים האחרונים. הגברת המאמץ פירושו הרג של אזרחים רבים, כמו הזוועות בע'וטה של דמשק המתפרסמים לאחרונה בעיתונות.
עפרין: זירה זו הסתבכה בשל מבצע "ענף הזית" שיזמה טורקיה נגד הכורדים במטרה מוצהרת להילחם בטרור של המחתרת הכורדית (PKK). בפועל, הטורקים מעכבים את חיסול דאעש ומעמידים את ארצות הברית, התומכים בכורדים ובטורקיה גם יחד, במצב מאוד בעייתי. הנזק הנלווה למבצע הוא שהכורדים בעפרין נאלצים כעת לבקש סיוע מרוסיה ומצבא אסד. אלה מנצלים את המשבר על מנת להשתלט על דרום חבל עפרין.
ייאמר לזכותה של ארה"ב כי היא הגבילה את המבצע הטורקי וסירבה לדרישה לפנות את מנביג' ולאפשר למבצע הטורקי לחרוג מעפרין.
אידליב: מחוז זה שנכבש על ידי קואליציה של המורדים בשיא כוחם ב-2015 הוא יעד עיקרי של הצבא הסורי והרוסים בשל קרבתו לאזורים רגישים - מעוז העלווים בלטקיה ובסיסי האוויר (חמיימים) והים (טרטוס) של הרוסים. במבצע שהחל ב-25 בדצמבר, הצליח צבא המשטר לבתר את האזור לשניים, צעד לפני כיבושו. נראה כי הטורקים בגדו במורדים שהיו תחת חסותם, כשוויתרו על הגנה על מחוז זה על מנת לרכז את מאמציהם בעפרין. ייתכן שהרוסים והטורקים אף הסכימו על חלוקת האזור - אידליב לרוסיה, עפרין לטורקיה.
דיר א-זור: ארה"ב השתלטה במהלך המלחמה נגד דאעש על מרכז הנפט של סוריה באמצעות הכורדים. השטח הנמצא בצפון-מזרח סוריה נכבש מיד אחרי נפילת א-רקה, בירת "המדינה האיסלאמית". חלקו הדרומי של המחוז נכבש על ידי צבא אסד בסיוע הרוסים. כעת משמש נהר הפרת גבול החוצץ בין הכוחות. צבא ארה"ב הפגין לאחרונה נחישות כשלא היסס לירות על מיליציות של המשטר הסורי שרצו לחצות את הפרת צפונה לחלק הכורדי.
האינטרס הכלכלי של ארה"ב במחוז העשיר בנפט הוא ערובה להמשך הישרדותה של האוטונומיה הכורדית.
מזרח רוטה: שטח זה סובל ממצור והרעבה ממושכים. כיבושו דחוף למשטר הסורי כי הוא מאיים על הבירה. משטר אסד מבצע במקום טבח נוראי והעולם לא מתערב, כרגיל יש לומר. צבא המשטר משתמש באותה שיטה של אידליב, כלומר פיצול האזור לשניים על מנת להחלישו. היטיב לתאר את המצב פרשן אל-ג'זירה חסין עבד אל-עזיז, באומרו כי לאחר כישלון ועידות אסטנה וסוצ'י, "עברו הרוסים משלב ההבנות עם האופוזיציה לשלב ההשמדה".
המשימה במזרח רוטה תהיה קשה ביותר כי שולטים בה אנשי "ג'יש אל-איסלאם" הסלפים, שקיבלו נשק מסעודיה וקטאר ובנו מערכת מנהרות מסועפת מתחת לבתים. בנוסף, האזור צפוף מאוד באזרחים, מה שמעניק למורדים "מגן אנושי" נרחב. המשטר כבש עד עתה כמעט חצי ממזרח רוטה ונראה כי גורלה עומד להיות כגורל חלב בסוף 2016.
המערכה האחרונה תהיה ליד ישראל
הצבא הסורי ממקד את מאמציו בצפון ובמרכז ומשאיר את הדרום לסוף בשל המורכבות שבמלחמה סמוך לגבול ישראל וירדן. לאחר חיסול האופוזיציה ברוטה ובאידליב יתפנה צבא המשטר למערכה נגד אחרוני המורדים הממוקמים ליד הגולן.
נראה כי בזירה רגישה זו יימנעו הרוסים מלהתערב בשל קשריהם עם ישראל. המערכה הזו תהיה מגובה על ידי כוחות פרו-איראניים וחיזבאללה שמטרתם להשתלט על זירה זו. יש לקוות כי צה"ל וחיל האוויר בפרט מתאמנים בחודשים האחרונים לקראת התרחיש הזה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם ובמחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
