כיפופי ידיים ומאבקי אגו: המרוויחים והמפסידים מהמשבר הקואליציוני
נתניהו אמור היה להיות המרוויח הגדול מבחירות, אך ירד מהעץ כדי לרצות את ליברמן, ששרטט קווים ברורים - והרוויח. ליצמן התעקש לכל אורך הדרך, אך שינה בהדרגה את הטון - ונאלץ להתגמש. כחלון, שלא מצמץ, צפוי לשבור שיא עם העברת התקציב ובנט ושקד, שזיהו שנתניהו בצרה - יצאו לקרב באגרופים חשופים וגרמו לו לחשב מסלול מחדש
בתום שבוע של טלטלה פוליטית שכמוה טרם נראתה בקדנציה הנוכחית, נשמע אמש (ג') בכנסת אקורד הסיום לאחד המשברים הגדולים של הממשלה ה-34 עם אישורו של מתווה הגיוס החדש, שיאפשר לקואליציה הנוכחית מרחב נשימה מסוים. אולם ביציאה מהמשבר הזה, כך נראה, לא הכול יישאר כשהיה ולא מן הנמנע שהדינמיקה בין השחקנים תשתנה.
עם שוך הקרבות, שכללו לא מעט כיפופי ידיים, מאבקי אגו וניסיון לשלוט בסדר היום כדי להשיג תוצאה טובה - כל אחד בקרב קהל הבוחרים שלו - תמונת המנצחים והמפסידים די ברורה. נדמה שהשחקנים המשמעותיים והבולטים במערכה הזאת היו השרים משה כחלון, אביגדור ליברמן ויחד איתם נפתלי בנט ואיילת שקד.
נתניהו גילה ששותפיו לא נאמנים לו
עד הרגע האחרון לא היה ברור לאיש מה באמת רוצה ראש הממשלה; עד כמה הוא מונע משיקוליו האישיים ועד כמה מצבו המשפטי משפיע על קבלת ההחלטות שלו בכל הנוגע לבחירות. מבין השחקנים בזירה, נתניהו אמור היה להיות המרוויח הגדול - לפחות לפי הסקרים - וזו הייתה נקודת הזמן הטובה ביותר עבורו לבחירות. לרגעים היה נדמה שזהו גם הכוח שמניע את המשבר.
אלא שבפועל, נתניהו לא הרוויח דבר. לא זו אף זו, הוא גם גילה ששותפיו לא נשארים נאמנים לו בכל מחיר: ברגע שחשדו בו שהוא מוביל לבחירות למורת רוחם, הם תדרכו נגדו, פעלו כדי לסנדל כל יוזמה שלו ובעיקר חסמו - בחסות האופוזיציה - את התאריך הטוב ביותר עבורו לקיום בחירות. כך יצא שנתניהו , שביקש מהשותפים לרדת מהעצים - טיפס בעצמו לצמרת גבוהה ונאלץ לרדת כל הדרך לריצוי ליברמן.
שלושת הקריטריונים ששיגר כתנאי למניעת בחירות, ובהם התחייבות פומבית של ליברמן והשותפות שלא לפרק את הממשלה, התאיידו. גם הצהרתו מיום ראשון האחרון לפטר בכל מקרה את השרה סופה לנדבר אם תצביע נגד החוק - נגוזה לבסוף.
ליצמן התעקש, שינה בהדרגה את הטון - ונאלץ להתגמש
מאז שוויתרו החרדים על רוב דרישותיהם, עולה שוב השאלה מה השיג סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בהתעקשותו להעביר את חוק הגיוס בטרם יועבר התקציב. קודם הבהיר ליצמן, שלשם הישארותו בממשלה נחוצות כל שלוש הקריאות, ומלבד המתווה המוסכם עליהם - אף מתווה לא בא בחשבון.
עד מהרה, ומשהבינו החרדים כי הפעם איש לא מתכוון להתכופף נוכח דרישתם, החלו לשנות בהדרגה את הטון - וגם האולטימטום הפך גמיש יותר ויותר. גמיש עד כדי כך, שאת נוסח חוק הגיוס של ליצמן יביא לבסוף נציג משרד הביטחון והראשון ייאלץ להסתפק לפי שעה בקריאה טרומית בלבד - דבר רחוק בהרבה ממה ששאף אליו. על הדרך הוא השיג גם אווירה ציבורית שלילית כלפי סיעתו וכמעט שפירק את הממשלה.
ליברמן שרטט קווים ברורים - והשיג את מבוקשו
בתחילת השבוע לא היה ברור עד לאן יגיע שר הביטחון אביגדור ליברמן עם הצהרותיו בנוגע לחוק הפטור מגיוס, ועד כמה רחוק ילך בסירובו להיכנע לחרדים.
ביום שני בצהריים, אחרי כמה יממות של מסרים כלליים ומעורפלים, הוא שרטט שלושה קווים ברורים: חוק גיוס שינוסח על ידי מערכת הביטחון, הצבעה סיעתית נגד החוק שיעלה לקריאה טרומית בנוסחו הלא מעודכן - כולל השרה לנדבר - והתחייבות להתפטר אם האחרונה תפוטר בידי נתניהו.
בתום כמה יממות מורטות עצבים ומטלטלות במערכת הפוליטית, ליברמן השיג את מבוקשו: את החוק לקריאה הסופית יכינו במשרד הביטחון, והוא וכל חברי סיעתו, כולל לנדבר, הורשו להתנגד לחוק שהובא קודם לכן מבלי שיהיו לכך השלכות. בקרב ציבור הבוחרים שלו - ליברמן יצא גדול.
כחלון לא מצמץ - וישבור שיא כשהתקציב החמישי יעבור
שר האוצר משה כחלון נכנס למערכה הזו עם מסר אחד בלבד: הבאת תקציב 2019 לשלוש קריאות עד ליל הסדר - או ליל הסדר בלי שר אוצר. לאורך הדרך, ומשהתברר כי ליברמן והחרדים נחושים בעמדתם וכל צד טוען כי נושא הגיוס הוא ציפור נפשו, התפתחה במערכת הפוליטית ציפייה מכחלון לדחות את התקציב ולהמתין עם אישורו הסופי.
שר האוצר סירב, אבל יותר מכך, הוא היה גם היחיד שלא התרגש מהמהומה שפרצה. הוא התמיד בקו הברור שלפיו אינו מוכן שהתקציב יילקח כבן ערובה - ולא הסכים לכרוך בו כל הצעה אחרת. לאורך הימים וניסיונות פשרה, כחלון לא מצמץ והשבוע הוא ישבור שיא בהעברת תקציב חמישי - שנחשב הפעם טוב וחברתי.
בנט ושקד זיהו את הצרה של נתניהו – ויצאו לקרב
אם נתניהו היה מצליח להגשים את רצונו המקורי - הנפגעים המידיים היו ככל הנראה חברי הבית היהודי. הצמד בנט ושקד, שזיהו את הצרה שראש הממשלה מגלגל לפתחם, החליטו לצאת לקרב.
באגרופים חשופים הם נכנסו לזירה ראש בראש עם נתניהו, ובציר עוקף הכשירו את השטח להמשך עבודה משותפת של סיעות הקואליציה - עם או בלי ראש הממשלה. חלק מהנוסחים שעלו לאוויר היו כאלה שיזמו בכלל בנט ושקד - אולם הם לא עבדו רק בערוץ הזה: הם גיבשו רוב לבחירות במועד הכי לא מתאים לראש הממשלה - חודש אוקטובר - וגרמו לו לחשב מסלול מחדש.
הם הסכימו לכל התחייבות שתידרש, לפתור כל משבר, להישאר נאמנים. הם תקפו את נתניהו בחריפות כשהיה נדמה שהוא הולך לבחירות וגיבו אותו כשהתרשמו שהוא פועל לטובת פתרון. הם שילבו טיפול פרלמנטרי ותקשורתי במשבר והצליחו לדבר עם כל סיעה, מהערבים ועד השותפים – רק כדי לסנדל את נתניהו.
לפנייה לכתב/ת 
