הרופא שטוען שמצא שיטה לעצור את תסמיני האלצהיימר

מה קורה במוח כשמחלת האלצהיימר תוקפת?

בגיל ‭67‬ סאלי (שם בדוי) שקלה להתאבד. בשנתיים שקדמו למחשבה הזאת הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי שלה הלכו והידרדרו. הייתה לה משרה בכירה כאנליסטית בחברה גדולה, ותפקידה כלל הכנת דו"חות ונסיעות מרובות, אך בשלב מסוים היא לא הייתה מסוגלת עוד לנתח נתונים או להכין את הדו"חות, ולכן נאלצה לשקול לעזוב את עבודתה.

היא לא הצליחה לזכור חומרים שקראה לפני דקות, עד כדי כך שכשהגיעה לסוף העמוד נאלצה להתחיל לקרוא את כולו מחדש. בשלב מסוים לא הייתה מסוגלת גם לזכור מספרים והחלה להתקשות בניווט בכביש. למרות שנהגה בכבישים מוכרים היא הייתה מוצאת את עצמה אבודה בדרכים. היא אפילו מצאה את עצמה שוכחת היכן ממוקמים מתגי החשמל בביתה שלה, שבו התגוררה שנים.

סאלי הייתה מודאגת מאוד. מאחר שאמה פיתחה הידרדרות קוגניטיבית בשנות ה-‭60‬ לחייה, שבשלב מסוים הפכה לדמנציה חמורה עד כדי חוסר יכולת לתפקד, היא חששה שתגיע למצב דומה. למרבה חרדתה, הבדיקות הרפואיות אימתו את חששותיה. הרופא המומחה שבדק אותה אמר לה שהיא אכן סובלת מאותה בעיה כמו אמה, ושאין כל טיפול שהוא יכול להציע לה כדי לעצור את ההידרדרות. מאחר שהוא כתב בתיק האישי שלה "בעיות זיכרון", סירבה חברת הביטוח לאשר לה תוכנית סיעודית לטווח ארוך.

סאלי נזכרה בשנים הרבות של ההידרדרות של אמה בבית אבות סיעודי, והידיעה שעדיין אין שום טיפול יעיל ושהיא תאבד בסופו של דבר אפילו את היכולת לרכוש טיפול הייתה עבורה יותר מדי. היא התקשרה לחברים שלה כדי לשפוך את לבה והם ביקשו שתגיע אליהם. לגמרי במקרה הם שמעו על פרוטוקול טיפול חדש שפיתח ד"ר דייל ברדסן, רופא שחקר את מחלת האלצהיימר במשך עשרות שנים, וכבר עזר לאנשים רבים הסובלים מאלצהיימר ומפגיעה קוגניטיבית להשיג שיפור ניכר במצבם בתוך כמה חודשים.

פגיעה בזיכרון עד כדי הידרדרות קוגניטיבית חמורה(צילום: shutterstock)

לסאלי לא היה מה להפסיד. היא הגיעה להתייעצות עם ד"ר ברדסן והוא צייד אותה ברשימת בדיקות ארוכה שלאחריה התאים לה תוכנית טיפול אישית. התוכנית הייתה מורכבת ולא פשוטה, והיא הצליחה ליישם אותה ולדבוק בה חלקית, לא בכל המרכיבים. אף על פי כן, כעבור שלושה חודשים היא גילתה שכל התסמינים שלה נבלמו לחלוטין: כעת היא הייתה מסוגלת לנווט בכביש בקלות, לזכור מספרי טלפון, להכין דו"חות, לקרוא ולשמור מידע ולעשות את עבודתה ללא כל קושי, ובאופן כללי הפכה ללא סימפטומטית.

הזיכרון שלה, היא אמרה לד"ר ברדסן, היה כעת טוב יותר משהיה זה שנים רבות. בשלב מסוים, כשחלתה במחלה ויראלית, היא הפסיקה לכמה ימים את התוכנית והבחינה בירידה קוגניטיבית מחודשת, אך הירידה התהפכה שוב כשהיא חזרה לתוכנית. שנתיים וחצי לאחר מכן, בגיל‭,70 ‬ היא נשארה לא סימפטומטית, והמשיכה לעבוד במשרה מלאה.

סאלי היא אחת ממאות חולים עם פגיעה קוגניטיבית קלה עד בינונית שחוו שיפור חסר תקדים תודות לטיפול של ד"ר ברדסן. סיפור המקרה שלה מתואר במחקר שהוא פרסם ב-‭2014‬ בכתב העת ‭,Aging‬ שבו יישם את התוכנית פורצת הדרך שלו שהצליחה להשיג את הבלתי ייאמן - לגרום לנסיגה באלצהיימר. תשעה מתוך עשרה חולים שטופלו באמצעות הפרוטוקול חוו שיפור של ממש בתוך ‭6-3‬ חודשים.

החולה היחיד שהטיפול בו נכשל היה בשלב מאוחר מאוד של המחלה כשהחל בטיפול בפרוטוקול. שישה מהחולים, שבעקבות הופעת המחלה נאלצו להפסיק לעבוד או נאבקו עם עבודתם, חזרו חודשים ספורים לאחר תחילת הטיפול לעבודה או המשיכו לעבוד וחוו שיפור ניכר במצבם וביכולתם לעבוד. השיפור הזה נרשם לכל אורך תקופת המעקב שנמשכה שנתיים וחצי.

בשלוש השנים שחלפו מאז הפרסום הניב הפרוטוקול תוצאות דומות במאות חולים נוספים, וד"ר ברדסן החליט לפרסם אותו בספר שיצא לפני כמה חודשים לאור בארצות הברית.

הספר ‭The End of Alzheimer's: ‬‭The First Program to Prevent and Reverse Cognitive Decline‬ - (קץ האלצהיימר - התוכנית למניעה ולהסגת הידרדרות קוגניטיבית", בתרגום חופשי), הפך במהירות לרב מכר והוא מככב ברשימות רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" וה"וול סטריט ג'ורנל".

לא ממש מפתיע לאור העובדה שהוא מציע למעשה לראשונה תקווה אמיתית לחולים למניעת הידרדרות המחלה ואפילו להסגתה, לפחות בשלבים הראשונים שלה. הרעיון מאחורי הפרוטוקול של ד"ר ברדסן נחשב למהפכני, שכן הוא משנה לחלוטין לא רק את הטיפול באלצהיימר אלא אפילו את הדרך שבה אנו חושבים על המחלה האכזרית הזאת.

אלצהיימר. פירוק התקשורת בין התאים ואובדן זיכרון(צילום: shutterstock)

גג עם 36 חורים

אלצהיימר נחשבת על ידי מומחים רבים למגפה של המאה ה-‭.21‬ ככל שאוכלוסיית העולם מזדקנת, כך גדל הן שיעור החולים והן המספר המוחלט שלהם. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, כשמעל גיל ‭65‬ היא עומדת על כ-%‭10‬ מהאוכלוסייה, ובכל עשור היא גדלה בכ-%‭ ,10‬כך שבגיל ‭85‬ ומעלה %‭30%-20‬ מהאנשים יחלו באלצהיימר.

עם זאת, כ-%‭8%-5‬ מהחולים מפתחים את המחלה עוד לפני גיל ‭,65‬ חלקם אפילו בגילאי‭.40-30 ‬ התפיסה השלטת בעשורים האחרונים בתחום הייתה שהצטברות משקעים דביקים של החלבון עמילואיד בטא ושל חלבון בשם טאו הם הגורמים למותם של תאי העצב במוחם של החולים, לפירוק התקשורת בין התאים ולאובדן הזיכרון.

על בסיס התפיסה הזאת הושקעו מיליארדי דולרים במחקר, בניסיון קדחתני למצוא תרופה למחלה. התוצאה עד כה: כישלון מהדהד. בעוד שבמחלות אחרות (מחלות זיהומיות אקוטיות או מחלות כרוניות כמו אוסטיאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם, איידס ואפילו סרטן) אפשרויות הטיפול הולכות ומשתפרות, הרי שבמה שנוגע לאלצהיימר לא נמצא עד כה שום טיפול שיעילותו עולה על משהו שהוא מעבר לגבולי ולאפקט סימפטומטי בלבד, שגם הוא זמני ויש לו מעט מאוד השפעה, אם בכלל, על התקדמות המחלה.

הכישלון הזה, כותב ד"ר ברדסן בספרו, הוביל לשאלה אם הגישה שמובילה את החוקרים בתחום היא אכן הגישה האופטימלית, שכן אף על פי שעמילואיד בטא וטאו אכן ממלאים תפקיד מרכזי במחלת האלצהיימר ומשמשים כסמנים לאבחנה שלה, הרי שמחקרים רבים בשנים האחרונות מצביעים על כך שאלצהיימר היא למעשה מחלה רבת גורמים - ולא תוצאה של גורם יחיד כלשהו.

לכן, הוא טוען, אין שום סיכוי שטיפול יחיד יצליח להביא לשיפור ניכר במצבם של החולים, ומדמה את הטיפול באלצהיימר לניסיון לתקן גג שיש בו ‭36‬ חורים על ידי סתימת חור אחד בלבד. "איננו יכולים לטפל בחור אחד ולצפות שהבעיה תיפתר", הוא כותב.

המטאפורה מתייחסת ל-‭36‬ מנגנונים שהוא מונה, אשר זוהו במחקרים כממלאים תפקיד באלצהיימר ובפגיעה במבנים קוגניטיביים במוח. בנוסף לחלבוני העמילואיד בטא והטאו, מנגנונים אלה כוללים מתווכי דלקת שונים, מתווכים הורמונליים והקולטנים שלהם, אפוליפופרוטאינים (חלבונים קושרי ליפידים), גורמים האחראים למטבוליזם של השומנים, מסלולי ויסות סידן, מתווכים עצביים והקולטנים שלהם ועוד. כל אלה מושפעים ממגוון גורמים ועלולים להיפגע מהם, בהם חסרים תזונתיים שונים, חשיפה לרעלים, מצבי דלקת, בעיות בבריאות המעי, סטרס מתמשך, חוסר שינה, תרופות שונות ועוד.

36 הגורמים האלה הם למעשה המטרות של הפרוטוקול שבנה ד"ר ברדסן. הפרוטוקול אינדיבידואלי ומתמקד באבחון וזיהוי של הליקויים והחסרים הספציפיים אצל כל מטופל שגורמים לירידה הקוגניטיבית, ובהתאם לכך בתיקונם.

"מדובר בתוכנית לא פשוטה", אומר ד"ר דן קרת, רופא כללי ונטורופת, המטפל כיום בחולי אלצהיימר על פי פרוטוקול הטיפול של ד"ר ברדסן. "מכיוון שהגורמים למחלה רבים, הפתרון מורכב וצריך להתייחס לכמה שיותר מהם, כך שהתוכנית איננה קלה לביצוע ומצריכה הרבה מאוד תמיכה מהמשפחה. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שההטבה במצב אינה מיידית אלא לוקחת כ-‭9-3‬ חודשים.

עם זאת, הבשורה הטובה שעולה ממה שאנחנו רואים בשטח היא שלא מדובר ב'הכל או לא כלום' - גם חולים שיישמו רק חלק מהמרכיבים בתוכנית חוו הטבה במצבם, כך שבהחלט כדאי מאוד לנסות אותה".

בדיקות מעבדה שונות ותשאול של החולים. צעד ראשון בטיפול(צילום: shutterstock)

הצעד הראשון: קוגנוסקופיה

הצעד הראשון בתוכנית הוא האבחון, או כפי שמכנה אותו ד"ר ברדסן - קוגנוסקופיה. למעשה, הוא סבור שבדיוק כשם שמומלץ לכל האוכלוסייה לעבור קולונוסקופיה בגיל ‭,50‬ כולנו צריכים לבצע גם קוגנוסקופיה בסביבות הגיל הזה, כדי לברר מהם הליקויים והחסרים האישיים הייחודיים לנו, שעלולים להוביל לא רק לאלצהיימר אלא למחלות רבות נוספות.

"הקוגנוסקופיה מבוססת על תשאול ועל בדיקות מעבדה שונות", מסביר ד"ר קרת, "כולל בדיקות דם שנועדו להעריך את מצב הדלקת, רמות של הורמונים שונים ושל ויטמינים ומינרלים שונים בדם, רמות סוכר, בדיקות לשלילת חשיפה לרעלים ועוד". ד"ר ברדסן ממליץ לבדוק את רמות הרעלים שיש להם השפעה נוירוטוקסית, בהם מתכות שונות כמו עופרת, כספית, אלומיניום, ארסן, קדמיום; חומרי הדברה; וכן לשלול חשיפה לעובשים.

עוד הוא ממליץ לבצע בדיקה מקיפה של רגישויות למזון, וכן בדיקה מקיפה של תרופות הניטלות בדרך קבע ועלולות כשלעצמן לגרום לפגיעה קוגניטיבית, כמו סטטינים, מעכבי הפרשת חומצה, תרופות להורדת לחץ דם, נוגדי דיכאון ועוד. אם נוטלים תרופות שונות יש צורך לבחון אותן באופן מקיף יחד עם רופא מומחה ולשקול להפסיק את השימוש בהן או לפחות להפחית מינונים.

נושא נוסף שיש לבדוק הוא דום נשימה בשינה. בעיות שינה כרוניות תורמות בתורן להתפתחות האלצהיימר, שכן הן מקשות על סילוק משקעי העמילואיד בטא מרקמת המוח, ובכך מובילות להצטברותם. במחקרים נמצא שככל שישנים פחות והשינה פחות איכותית, כך כמות העמילואיד בטא המצטברת במוח גבוהה יותר.

הצעד השני: תוכנית הטיפול

אחרי האבחון האישי נבנית תוכנית הטיפול המבוססת על התשאול ועל הבדיקות, וכוללת התייחסות לתזונה, ובמידת הצורך תוספי תזונה, תנועה, שינה, ניהול לחצים, תרגול מוחי ויצירת רשת חברתית.

תזונה

"התזונה היא אולי החלק הקשה ביותר ליישום בתוכנית. בראש ובראשונה, משום שמדובר בתזונה קטוגנית כמעט, שבה אוכלים בעיקר שומנים וכמות מתונה של חלבונים, מפסיקים לחלוטין לאכול סוכר, וגם פחמימות אחרות צורכים בכמות קטנה מאוד", מסביר ד"ר קרת.

"הרעיון הוא לשמור על רמות אינסולין נמוכות ככל האפשר. בנוסף התזונה הדלה בפחמימות ועשירה בשומן גורמת לייצור גופי קטו, שהם תוצרי פירוק של שומנים, שנמצא כי הם מועילים מאוד למוח, שבנוי מאחוז גבוה מאוד של שומן וכולסטרול. למשל, אחד מגופי הקטו האלה, בטא הידרוקסי בוטיראז, מעודד ייצור של חומרים שגורמים לשגשוג תאי עצב במוח.

"מה שמוסיף עוד יותר לקושי הוא שיש להפסיק לאכול שלוש שעות לפני השינה, ולמעשה לא לאכול במשך ‭18-12‬ שעות בין ארוחת הערב לארוחה ביום הבא. הצום עוזר לייצר מצב של קטוזיס קל, שהוא חשוב מאוד, אבל זה משאיר למעשה שתי ארוחות בלבד ביום".

תזונה מיוחדת שתקל על המצב(צילום: יח"צ )

תנועה

גם למרכיב התנועתי יש חלק מרכזי מאוד בתוכנית. מומלץ לבצע פעילות גופנית ‭60-30‬ דקות ביום, ‭6-4‬ ימים בשבוע. חשוב להקפיד לבצע הן פעילות אירובית (הליכה, רכיבה, שחייה) והן פעילות אנאירובית (אימוני התנגדות) שתעלה את מסת השריר ותגרום לשחרור חומרים הנחוצים לבניית הסינפסות בין תאי העצב במוח.

שינה

כאמור, לשינה תפקיד מפתח בתפקוד הקוגניטיבי, ולכן אם יש בעיות פיזיות המפריעות לשינה, כמו דום נשימה בשינה או הפרעת שינה על רקע גיל המעבר, חשוב לטפל בהן. לדברי ד"ר ברדסן, חשוב לתעדף את השינה מעל הכל ולעשות כל מאמץ כדי להשיג שינה איכותית של שמונה שעות בלילה ללא כדורי שינה (ניתן ליטול מלטונין) על ידי שמירה על היגיינת שינה שכוללת: סביבה חשוכה, שקטה ונטולת מסכים בחדר השינה, הימנעות מפעילות גופנית וארוחות כבדות שלוש שעות לפני השינה, הפסקת צריכת הקפאין מהשעה ‭,16:00‬ הימנעות משתייה מרובה לפני השינה כדי למנוע קימה לשירותים במהלך הלילה ופרישה למיטה לא יאוחר מהשעה ‭12‬ בלילה.

סטרס

מתח ולחץ נפשי גורמים להפרשת הורמון הדחק קורטיזול, שמעלה את רמות הסוכר וגם מגביר את התשוקה לפחמימות, הסיכון למעי דליף, מצבי דלקת והחדירות של מחסום הדם-מוח. למעשה, הוא נחשב לנוירוטוקסי למוח ופוגע בצמיחה של תאי העצב. לכן לדברי ד"ר ברדסן, חשוב לעשות כל מה שאפשר כדי להפחית מתח באמצעות תרגול יוגה, מדיטציה, הרפיה, דמיון מודרך, טיפולי מגע (עיסוי הוליסטי, רפלקסולוגיה, שיאצו), דיקור סיני, האזנה למוזיקה או כל פעילות מרגיעה אחרת.

להפחיץ לחץ. פוגע בצמיחה של תאי העצב(צילום: shutterstock)

תרגול מוחי

תרגול מוחי הוא עוד מרכיב מרכזי בתוכנית. הרעיון הוא לאתגר את המוח באופן אקטיבי. זאת, בשונה מצפייה בטלוויזיה למשל, שהיא פעילות פסיבית ולא תובענית מבחינה אינטלקטואלית. אפשר לעשות זאת באמצעות תוכניות ייעודיות שיש כיום ברשת, אבל למעשה כל פעילות קוגנטיבית שמאמצת את המוח, כמו משחקי זיכרון, תשבצים, פאזלים, קריאה, לימוד שפה חדשה (פעולה שנמצא כי היא מגרה את כל חלקי המוח) ועוד, יכולה להועיל בשמירה על תפקוד מוחי תקין ועל הקשרים הנוירולוגיים, וגם ליצור חיבור קשרים נוירולוגיים חדשים.

רשת חברתית

חשוב גם להשתדל להתרועע כמה שיותר עם אנשים אחרים - להיפגש עם בני משפחה וחברים ולפתח רשת חברתית. ולא, אין הכוונה לפייסבוק, אלא למפגשים חברתיים פיזיים. מחקרים מראים שאנו מגיבים להבעות פנים, ולכן חשוב לא רק לשוחח בטלפון או באמצעים הדיגיטליים אלא לראות פנים אנושיות, לגעת באדם שלידנו, להריח אותו, להיות איתו.

"מחלת האלצהיימר איננה עוד מיסתורין", כותב ד"ר ברדסן בספרו. "איננו צריכים עוד לומר לחולה: 'אנחנו לא יודעים מדוע חלית בה. איננו יודעים מה לעשות לגבי זה. אנחנו כן יודעים למה אתה חולה בה. אנחנו כן יודעים מה לעשות לגביה, ואנחנו יודעים איך למנוע אותה".

ירקות הצומחים מעל לאדמה אפשר לצרוך ללא הגבלה(צילום: shutterstock)

התוכנית התזונתית

ירקות

ירקות הצומחים מעל לאדמה אפשר לצרוך ללא הגבלה. לעומת זאת, יש להמעיט או אפילו להפסיק לחלוטין צריכת ירקות שורש כמו תפוחי אדמה, בטטה וגזר.

שומנים בריאים מהצומח

השומנים הבריאים צריכים להוות את רוב הקלוריות היומיות, וחשוב להקפיד לאכול מהם בכל ארוחה. למשל, גם אם אוכלים פרי כארוחת ביניים, יש לשלב אותו עם אגוזים. שומנים מומלצים הם: שקדים, אגוזים גרעיני חמנייה ודלעת, זרעי שומשום ופשתן, צנוברים, אבוקדו, זיתים, שמן זית ושמן קוקוס. לבישול מומלץ להשתמש בשמן אבוקדו, שמן קוקוס, חמאה וגהי. לעומת זאת, יש להמעיט ככל האפשר בשמנים מסוג אומגה 6 ובשמנים מוקשים.

פירות

אך ורק כאלה שהמדד הגליקמי שלהם נמוך, כמו פירות יער, וגם הם בכמות מעטה.

מוצרי חלב

אם צורכים, מומלץ להעדיף מוצרי חלב עתירי שומן בלבד.

ביצים

מותר לצרוך ללא הגבלה.

בשר ועוף

מותר לצרוך בשר איכותי, אך בכמויות זעירות בלבד. עד 1 גרם חלבון לכל ק"ג ממשקל הגוף, ורצוי גם פחות.

דגנים וקטניות

רצוי שלא לצרוך. אם ממש אי אפשר בלי, אז בכמות קטנה מאוד.

חיידקי מעי

לדברי ד"ר ברדסן, חשוב לשקם גם את אוכלוסיית חיידקי המעי. לצורך זה הוא ממליץ: 

לאכול מרק עצמות. הקולגן שנמצא בעצמות מתפרק לג'לטין במהלך הבישול ומסייע לרפא את מערכת העיכול.

לאכול ירקות כבושים ביתיים. הם מכילים כמויות גדולות של פרוביוטיקה ופרה־ ביוטיקה. מומלץ גם לשתות את המים שלהם.

ליטול תוסף פרוביוטיקה. ד"ר ברדסן ממליץ על כמות גבוהה של חיידקים ידידותיים. לדברי ד"ר קרת, כדאי להעלות בהדרגה את הכמויות כדי לא לגרום הלם למערכת העיכול.

ליטול תוסף L גלוטמין.

חומצת אמינו זו שומרת על תקינות רירית הקיבה והמעיים ומסייעת אף היא לשיקום מערכת העיכול.

דגים

מומלץ לצרוך בעיקר דגים העשירים באומגה‭,3‬ אך להעדיף את הקטנים שאינם מכילים כספית, כמו סרדינים, מקרל, הרינג, שפרוטים ואנשובי.

הכותבת היא בעלת דוקטורט (‭Phd.‬) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה