האם שינוי תזונתי עשוי לשפר תסמיני אוטיזם?

הילד אובחן על הספקטרום - מאיפה מתחילים?

לפני כשנה, כשיעל פרל הבינה שייתכן שבנה בן השנתיים וחצי נמצא היכן שהוא "על הספקטרום", היא פתחה בהליך המקובל של התייעצויות עם נוירולוגים

ומטפלים באוטיזם. "הלכתי לאבחונים במכון להתפתחות הילד ונרשמתי בהמתנה בתור לקלינאית תקשורת ולגן תקשורת, כמו גם לטיפולים פרטניים", היא מספרת. זה מה שהיא עשתה בימים. בלילות החיים נראו אחרת.

"הייתי מתעוררת לקול הבכי של הילד האהוב הקטן שלי", היא משחזרת. "וזה לא היה רק בכי. הוא היה צווח, משתולל, מטיח את גופו ברהיטים. לא מצאתי שום דרך לעצור את זה. חשבתי שאצטרך להשלים עם זה, אבל רציתי לקבל תמיכה מהורים אחרים בקבוצת התמיכה לילדים על הספקטרום בפייסבוק שאליה הצטרפתי".

לצד תמיכה והבנה בקבוצה היא קיבלה גם רעיון שהוביל אותה לדרך חדשה. "אחת האמהות כתבה לי: אולי לא צריך להשלים עם זה. אולי צריך לברר מה הסיבות לכך. אולי יש לילד תולעים? טפילים? קנדידה? כדאי לבדוק. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה התוודעתי לרעיון של שימוש בטיפול תזונתי בילדים אוטיסטים. זו הייתה תחילת הדרך".

בררנות קיצונית באוכל. ילדים על הספקטרום(צילום: shutterstock)

תסכול מאוזלת היד של הרפואה בטיפול באוטיזם וחוסר רצון להשלים עם "הגורל" היו גם אלה שהובילו את טלי אנגור, רוקחת ובעלת מאסטר בכימיה, לחשוב על הכיוון של טיפול בתזונה עבור בתה. "זה התחיל לפני כשנתיים וחצי", היא מספרת. "פתאום הילדה שלי בת השנה ושבעה חודשים התחילה להידרדר. קודם לכן היא דיברה כמה מילים, אבל אז פתאום היא הפסיקה לדבר. מיום ליום היא נסוגה - הפכה מילדה שמחה וחייכנית לילדה מתוסכלת ולא מתקשרת. הייתי קוראת לה והיא לא הגיבה. פניתי לנוירולוגית לצורך אבחון והיא אובחנה כאוטיסטית. בעקבות זאת התחלתי טיפול התנהגותי, אבל לא זו בלבד שהוא לא עזר אלא שהמצב רק הלך והידרדר.

מאחר שבמקביל הילדה התחילה להיות בררנית מאוד באוכל ואכלה במקרה הטוב פסטה, ובמקרה הרע - נייר טואלט, החלטתי לעשות לה בדיקה מקיפה של חסרים תזונתיים כדי לנסות לשפר לפחות את מצבה התזונתי. מכיוון שאני רוקחת ובמסגרת זו מדריכה רוקחים ונטורופתים, היה לי ידע רב על הבדיקות האפשריות והחלטתי לעשות לה מיפוי כולל של חסרים תזונתיים, פטריות במערכת העיכול ועוד. כשהגיעו התוצאות ראיתי עד כמה המצב חמור - היה לה חוסר באבץ ובוויטמין ‭,D‬ עודף של חומצות אורגניות וכמות גבוהה ברמה פתולוגית של פטריות שמר (קנדידה) בצואה. בעקבות ממצאי הבדיקה החלטתי לנסות להכין לה תוכנית תזונה על סמך הידע שלי".

קיראו עוד:

לאבחן אוטיזם בגיל צעיר

עיכוב התפתחותי: מתי באמת יש בעיה?

מיומנויות שהילד צריך כדי לעלות לכיתה א'

פרל ואנגור הן רק חלק מקהילה גדולה של הורים, תזונאים ומטפלים בילדים אוטיסטים שמנסים כיום דרך חדשה לטיפול באוטיזם: תזונה. הם מאמינים ששינוי התפריט ושימוש בתוספי תזונה יכולים לשפר את יכולת התקשורת והתסמינים הנוירולוגיים האחרים שמלווים אוטיזם. הרשת מלאה כיום בדיווחים על דיאטות ועל שינויים תזונתיים שעזרו לילדים אוטיסטים. אפילו ‭,Pediatrics‬ כתב העת היוקרתי לרפואת ילדים, נדרש לסוגיה, ובמאי האחרון פרסם מאמר בנושא שסקר מחקרים על השפעת ארבעה טיפולים תזונתיים לטיפול באוטיזם, ביניהם דיאטת הגלוטן, והקזאין וטיפולים באמצעות תוספים.

שניים מהתוספים התגלו כהבטחה (מתיל ‭B12‬ ו-‭,(Levocarnitine‬ אך המחקר לא הוכיח באופן חד משמעי שיש שיטה יעילה. לדברי החוקרים, מסקנה זו נבעה בין היתר מכך שלא נערכו די מחקרים. בינתיים, עד שהחומר המדעי ייאסף, הורים (וילדים) מתנסים בדיאטות שונות, ובהן: הדיאטה הקטוגנית, דיאטת הגלוטן והקזאין (נטולת גלוטן וחלב) ודיאטת ‭,(Gut and Psychology Syndrome) GAPS‬ המבוססת על הימנעות מסוכרים ודגנים וצריכה מוגברת של יוגורט, ירקות כבושים ומרקי בשר. נוסף על אלה יש טיפולים תזונתיים שמדגישים הוספת מזונות או תוספי תזונה לתפריט. בין אלה מעוררים תקווה גדולה העשרת התפריט בחלב נאקות, שימוש בוויטמין D, ‬שימוש בפרוביוטיקה והעשרת התפריט בתוסף המצוי בנבטי ברוקולי.

החוסרים שניתן להשלים באמצעות תוספי תזונה(צילום: shutterstock)

פתאום יש תחושה שהילד כאן

פרל, שלאחר כמה ניסיונות הגיעה לשיטת ‭GAPS ‬ מספרת שמאז תחילת הדיאטה המצב של בנה השתפר. "פתאום הייתה תחושה שהילד נמצא כאן. שהוא כבר לא בבועה שלו. שהוא נוכח. שהוא אוהב. הוא מחבק. הוא מתקשר", היא מספרת. ומה בנוגע ליקיצות הליליות שהובילו אותה לחפש את הפתרון? ובכן, אלה לא נעלמו לדבריה, אבל הן נעשו הרבה פחות דרמטיות וקשות.

גם אביבה אברון, נטורופתית שהתמחתה בשיטת ‭GAPS‬ אצל הרופאה שפיתחה אותה (ד"ר נטשה קמפבל), ובעלת קבוצת הפייסבוק "תזונה וטיפול טבעי לאוטיזם", מספרת על ילדים שהשיטה הביאה להקלה במצבם. "לא פעם כשאני מביאה לשיפור בבעיות העיכול זה מביא אחריו שיפור בשלל תחומים", היא מסבירה. "ילדים מתחילים להתנהג טוב יותר, ישנים טוב יותר, אוכלים טוב יותר, ואפילו משחקים עם האחים שלהם".

אנגור, שכאמור טיפלה בבתה באמצעות מגוון של תוספים לאחר שמיפתה את החסרים התזונתיים שלה, מדווחת גם היא על הצלחה. תחילה הייתה זו הבת שלה. "חודשיים-שלושה אחרי שהיא התחילה לקחת את התוספים שהתאמתי לה התחלתי לראות שיפור", היא מספרת. "לאט-לאט היא חזרה ליצור קשר עין, נעשתה יותר חיונית, התחילה לסובב את הראש כשקראתי בשמה. התחלתי להרגיש שהילדה חוזרת אלי". בעקבות הניסיון שצלח עם בתה עברה אנגור לטפל גם בילדים אחרים ופיתחה לאחרונה שיטה בשם ‭,Customized Autism Treatment‬ המבוססת על התאמה אישית של תוספי תזונה. מכתבי תודה ועדויות של הורים שמדווחים שהטיפולים הצילו להם את הילד גודשים את אתר האינטרנט שלה.

יתרה מזו, יש הורים שמאמינים שהתזונה אינה רק כלי להקלת התסמינים שחווים הילדים, אלא היא טיפול יעיל ומבטיח יותר מכל הטיפולים שהוצעו להם עד כה. כך לדוגמה, פרל, שמאז ימי החיפוש הראשונים כבר הפכה למתכונאית מדופלמת בהתאם לדיאטת ‭GAPS‬ ובימים אלה עמלה על ספר מתכונים בהתאם לשיטה, מציגה בבלוג המתכונים שלה את הדיאטה כשיטה היחידה שלא רק מספקת עצות "איך לחיות עם המגבלות", אלא מנסה להתמודד עם המקור לבעיות ולהביא לשיפור של ממש בתסמינים.

פתרון קשה לעיכול

אנשי המקצוע, לעומת זאת, קצת יותר ספקנים. אחת מהם היא יעל שמעיה, דיאטנית במרכז הרפואי העמק וחברת עתיד (עמותת הדיאטנים בישראל), שהתמחתה בטיפול בבעיות תזונה של אוטיסטים בעקבות מחקרים שערכה על החסרים התזונתיים שלהם. "אני אישית לא נתקלתי באף מקרה שבו דיאטה כלשהי הביאה לשיפור בתסמינים הנוירולוגיים של האוטיזם", היא מעידה. "כן נתקלתי, לעומת זאת, במקרים שבהם דיאטה כזאת או אחרת גרמה לחסרים תזונתיים מסוכנים בילד".

גם נריה לברן, דיאטנית חברת עמותת עתיד, מסתייגת מהכתרת התזונה כמפתח לטיפול באוטיזם ומצביעהעל כך שלשיטות התזונה שנמנו כאן אין הוכחות מדעיות. לדבריה, "אין כיום מחקר גדול ומבוסס שמצביע על כך שיש דיאטה מסוימת שיש ביכולתה לשפר את מצבם של האוטיסטים".

אל השתיים מצטרפת ד"ר לידיה גביס, נוירולוגית ילדים התפתחותית ומנהלת מרכז קש"ת לאוטיזם והמכון להתפתחות הילד בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. "הלוואי שהיה אפשר לשפר אוטיזם באמצעות תזונה, אבל לצערי זה לא המצב", היא אומרת. "אם היה אפשר לאכול קצת חיידקים פרוביוטיים ובכך לשפר מאפיינים של אוטיזם, זה היה קורה מזמן".

אז איך בכל זאת צץ הרעיון לטפל באוטיזם באמצעות תזונה? ובכן, למרות הסתייגויות אנשי המקצוע שפורטו כאן, חלק מההשראה לחפש את הפתרון לבעיה דווקא בתזונה הגיע מאוסף מחקרים הולך וגדל שמלמד על כך שאוטיזם מלווה לא פעם בבעיות עיכול. בשנים האחרונות הולכת ומופנית יותר תשומת לב לעובדה שילדים עם אוטיזם סובלים מעצירות, שלשול, בחילות, כאבי בטן ועוד. בכל אחד מהמחקרים מצטיירת שכיחות שונה של הבעיה, אבל ככלל ברור שילדים אוטיסטים סובלים מבעיות עיכול יותר מילדים אחרים.

מחקרים שנערכו במרכז קש"ת בארץ על ידי יעל שמעיה בהנחיית ד"ר גביס מראים שילדים אוטיסטים נוטים לסבול גם משתי בעיות נוספות הקשורות לתזונה וזו לזו - בררנות קיצונית וחסכים תזונתיים, לעתים קשים.

היו גם מחקרים שבדקו והוכיחו קשר בין בעיות עיכול לתסמינים שמאפיינים לעתים אוטיזם, כמו רגישות תחושתית, חרדה ואפילו אגרסיה. למעשה, גם נוירולוגים מהממסד שאינם תולים תקוות גדולות ביכולותיה של דיאטה כזאת או אחרת להביא לשינוי אצל ילדים אוטיסטים, מסכימים שעבור ילדים שסובלים מבעיות עיכול פתרון הבעיות האלה עשוי להביא להטבה במצבם ולשיפור בעיות ההתנהגות.

"חשוב לטפל בהשמנת יתר ובחסרים תזונתיים ולדאוג שיסופקו לילד כל אבות המזון והוויטמינים", אומרת ד"ר גביס. "שיפור מצבם התזונתי של ילדים אוטיסטים עם חסרים תזונתיים משמעותיים חשוב מאוד למניעת מצבים מסכני חיים ולשיפור מצבם הנוירולוגי ובעיות ההתנהגות והתקשורת. בו זמנית יש להדגיש שגם עודף ויטמינים או מרכיבי תזונה שונים עלול להביא לתוצאות בריאותיות מזיקות ומסכנות חיים".

על ציר המוח והמעי

אלה שמאמינים שיש ביכולת השינוי התזונתי להביא להטבה לא רק של בעיות העיכול אלא גם של הבעיות הנוירולוגיות גם אינם קירחים מגיבוי מדעי. הם מגייסים לטובתם את הידע ההולך ומצטבר על חשיבותה של אוכלוסיית החיידקים שבמעי (מיקרוביום) לשלל תהליכים המתרחשים בגוף, כולל אלה המתרחשים הרחק מהמעי - בתוככי הגולגולת שלנו.

"מחקר המיקרוביום חשף קשרים שונים הקיימים בין מערכת העיכול למוח ואף נתן להם את השם: 'ציר מוח-מערכת העיכול'", מסביר ד"ר עמרי קורן, חוקר מיקרוביום מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בבר אילן. "הקשרים בין מערכת העיכול למוח מתקיימים בכמה אופנים. ראשית, יש עצב שמחבר בין מערכת העיכול למוח ומעביר תשדורות מהמעי אליו. שנית, מערכת החיסון נמצאת בקשרים הן עם המעי והן עם המוח. בנוסף, חיידקי המעי מפרישים כל מיני חומרים שכפי הנראה מגיעים למוח ומשפיעים עליו. המוליך העצבי סרוטונין, למשל, מיוצר במערכת העיכול ומשפיע על המוח".

למשל, אנשים שנוהגים לרוץ לשירותים לפני בחינה, הצעת נישואים או הרצאה מול קהל גדול הם דוגמה מובהקת לממשותו של ציר המעי-מוח, ולכך שלא פעם מצבים נוירולוגיים כמו לחץ ניכרים מיד במערכת העיכול. אבל מובן שאין במחקרים כלליים על הקשר בין המעי למוח כדי לתמוך ברעיון התזונה לריפוי אוטיזם. לצורך כך נדרשים מחקרים הבודקים את הקשר הספציפי בין השניים. החוקרים כאמור אינם טומנים את ידם בצלחת, אך נכון להיום הממצאים מעורבים. לדברי ד"ר קורן, מחקרים שבדקו את פרופיל אוכלוסיית החיידקים במעי האוטיסטים לא העלו תקוות גדולות.

קשר בין בעיות עיכול לתסמינים שמאפיינים לעתים אוטיזם(צילום: shutterstock)

"לא נמצא מיקרוביום ייחודי לאוטיסטים", הוא מסביר. "עם זאת, מאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי החשוב ‭Cell‬ הראה שעכברים 'דמויי אוטיסטים' שנוצרו באמצעות הדבקת האם העכברה בזיהום הפסיקו לנהוג באובססיביות (להחביא שוב ושוב את הגולות שלהם - א"ב) ולבטא סימני חרדה לאחר שקיבלו תוסף פרוביוטיקה ששינה את הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי שלהם". מובן שעכברים אינם אנשים, ועוד יותר מזה - עכברים "דמויי אוטיסטים" אינם דומים לאנשים ולילדים אוטיסטים, ובכל זאת, לדברי ד"ר קורן, "היכולת של הפרוביוטיקה לדכא חרדה ואובססיה בהחלט מעוררת תקווה".

מחקר אחר שהתפרסם ב-‭2017‬ בכתב העת ‭Microbiome‬ ומעורר גם הוא תקווה נעשה באריזונה בילדים. במקרה הזה הדרך לשינוי המיקרוביום של הילדים האוטיסטים שהשתתפו במחקר נעשתה באמצעות השתלת צואה. שיטה זו כבר נוסתה בהצלחה באנשים שלקו בזיהום עיקש של חיידק עמיד בשם קלוסטרידיום דיפיציל ולא הגיבו לטיפול אנטיביוטי, ויש שתולים בה תקווה גם כנגד אולקוס, השמנה וסוכרת. השתלת הצואה בילדים שהשתתפו במחקר גרמה כצפוי לשינוי במיקרוביום, והממצאים הראו שבעקבות זאת חל שיפור ניכר בתסמינים של העיכול ושיפור של ‭25%‬ בתסמינים התנהגותיים כמו שינה וכישורים חברתיים.

הממצאים האלה מחזקים את תאוריית הקשר בין תזונה לאוטיזם, אך ד"ר גביס סבורה שהם אינם מספיקים. "החוקרים במאמרים אלה אינם נוירולוגים", היא מסבירה,"ולכן כשהם מדברים על שיפור בתסמינים נוירולוגיים או התנהגותיים, קשה מאוד לסמוך על האבחון שלהם".

כדי לענות על הביקורת הזאת בעניין המחקרים שהתבצעו עד כה מתארגן בימים אלה בבית החולים אסף הרופא מחקר על אוטיזם ומיקרוביום שיבוצע על ידי צוות מגוון של חוקרים ברשות נוירולוגים (פרופ' דיצה צחור), גסטרואנטרולוגים (ד"ר אילן יונגסטר) וחוקרי מיקרוביום (ד"ר עומרי קורן). בשלב הראשון יבחן המחקר את אוכלוסיות החיידקים בילדים שאובחנו כאוטיסטים, וכביקורת ייבדקו אחים החיים באותו הבית. אם יימצאו שינויים במיקרוביום, יחל שלב ב' של המחקר - טיפול בפרוביוטיקה.

ייקח כמובן עוד זמן לפני שיהיה אפשר להסיק מסקנות מהמחקר הזה, אבל יוזמת המחקר כשלעצמה מראה שגם מומחים מהממסד לא פוסלים על הסף את הרעיון שטיפול תזונתי עשוי להקל על תסמיני אוטיזם. לעת עתה, כלומר עד שייאספו די מחקרים וממצאים, צריך להביא בחשבון שיש מקום לזהירות. או כפי שמנסחות זאת לברן ושמעיה: "אם אתם רוצים לעשות לילד איזו דיאטה, תעשו את זה רק בליווי של דיאטנית כדי שלא ייגרמו לו חסרים תזונתיים שעלולים לגרום לנזק".

הסטטוס: דרוש מחקר

שתי השיטות שמוזכרות בכתבה עדיין לא נבדקו במחקרים מבוקרים. לפניכם העקרונות המנחים של כל אחת מהן.

‭Customized Autism Treatment) C.A.T‬)

שיטת טיפול מותאמת אישית המבוססת על ההנחה שהמקור לבעיות של כל ילד המאובחן על הספקטרום שונה ויכול לנוע בין בעיות מטבוליות (ייצור ופירוק מוליכים עצביים שונים), נוכחות רעלים כמו מתכות בדם, חוסר איזון של חיידקים במערכת העיכול או עקה חמצונית. בשיטה זו המטופל נשלח תחילה לבדיקות מקיפות שנועדו לאתר את הבעיות הספציפיות שלו, ועל פי התוצאות מספקים לו תוספים מתאימים (ביניהם מתיל ‭,B12‬ ויטמין ‭,E ‬ סלניום ועוד) שחלקם הוכחו על ידי הספרות המדעית כמבטיחים.

‭GAPS ‬

דיאטה הכרוכה בהימנעות מדגנים, ירקות עמילניים, חלב, סויה ומזונות מעובדים, ומבוססת על עוף, בקר, דג, ביצים, מגוון ירקות ופירות, אגוזים, זרעים ומוצרי חלב מסוימים. לכל אלה מוסיפים תוספים על פי הצורך ומשלבים בניקוי רעלים. מטרת התוכנית לשקם את מערכת העיכול, לנקות את הגוף ולשפר את המצב התזונתי. כאמור, הדיאטה לא נחקרה אבל ניתן לראות במחקרים על הקשר בין אוכלוסיית חיידקי המעי לאוטיזם תמיכה עקיפה בה.

שלב ההוכחות

הדיאטות, התוספים והמזונות שנבדקו במחקרים:

פרוביוטיקה

על רקע ההשערה שהולכת וזוכה לתימוכים שאצל אוטיסטים יש חוסר איזון של המיקרוביום, נתפסים תוספים פרוביוטיים או יוגורטים פרוביוטיים כפתרון אפשרי. המחקר החזק ביותר על השפעת הפרוביוטיקה על תסמינים התנהגותיים דמויי אוטיזם התפרסם בכתב העת היוקרתי ‭Cell‬ ב־‭,2016‬ אבל הוא נעשה על עכברים. מחקרים על ילדים לא מראים תוצאות חד משמעיות, ייתכן שזה מכיוון שלא ידוע איזה סוג של פרוביוטיקה עשוי להשפיע. נכון להיום, הטיפול לא הוכח מדעית.

נבטי ברוקולי

הם מכילים חומר ייחודי הקרוי סולפורפיין שמיוחסת לו יכולת להפחית דלקתיות ועקה חמצונית בכל תאי הגוף, ובכללם במוח. מחקר קטן שהתפרסם ב־2014 בכתב העת ‭,PNAS‬ הוכיח שמתן תוסף של סולפורפיין עשוי להשפיע לטובה על תסמינים התנהגותיים של אוטיזם. עם זאת, מדובר במחקר קטן והתוסף ניתן במחקר במינונים גבוהים, כאלה שלא ניתן לקבל מאכילת נבטי ברוקולי.

נבטי ברוקולי. עשוי להשפיע לטובה על תסמינים התנהגותיים של אוטיזם(צילום: shutterstock)

ויטמין D

יש מחקרים שהוכיחו כי נטילת כמויות גדולות של ויטמין D יעילה לטיפול בתסמינים התנהגותיים של אוטיזם. אחד מהם, שהתפרסם ב־‭Pediatrics‬ ב־‭,2014 ‬נעשה בסין על ילד אחד, מה שמחליש מאוד את התוקף, אבל הראה שתיסוף של הוויטמין הביא להטבה משמעותית במצבו. מחקר גדול יותר התפרסם ב־‭2016‬ ב־‭Journal of Child Psychology ‬‭and Psychiatry‬ והראה שאצל ילדים שנטלו כמויות גבוהות של ויטמין D במשך ארבעה חודשים חל שיפור באבחונים.

הדיאטה הקטוגנית

דיאטה דלה מאוד בפחמימות, עם כמות מבוקרת של חלבונים ועשירה מאוד בשומן (למעשה זו גרסה קיצונית של דיאטת אטקינס, שבה יש יחס של ‭4:1‬ בין שומן ליתר הרכיבים). היא הוכחה כיעילה בכמה מחקרים, לרוב קטנים. אחד מהם התפרסם ב־‭2017‬ בכתב העת ‭Metabolic Brain ‬‭Disease‬ והראה שהתמדה של חצי שנה בדיאטה מביאה לשיפור במבחני הערכה נוירולוגיים של אוטיזם.

דיאטת הגלוטן והקזאין (נטולת גלוטן וחלב)

דיאטה שבה נמנעים מחיטה, שיפון, כוסמת וכו', כמו גם מחלב פרה ומוצריו. הטענה היא שגלוטן וקזאין גורמים לכך שחומרים דמויי אופיואידים דולפים לגוף מהמעי ומגיעים גם למוח. הדיאטה נחקרה, ומאמרים עליה התפרסמו בכתבי עת שונים (‭,Pediatrics ‬‭,Neuroscience ,Frontiers in Human ‬‭Metabolic Brain Diseases‬ ועוד). חלק מהממצאים הראו שביכולתה להשפיע על תסמיני אוטיזם, אך מהצד השני חלק מהמחקרים היו בעייתיים ואחרים לא הוכיחו שינוי. ככלל - שנוי במחלוקת.

חלב נאקות

חלב נאקות הוא הקרוב ביותר לחלב אם, וככלל אינו מכיל הרבה סוכר וכולסטרול ועשיר במינרלים ובוויטמין ‭.C‬ נערכו כמה מחקרים על ההשפעה שלו על אוטיזם. אחד מהם, שהתפרסם ב־‭2015‬ בכתב עת קטן בשם ‭Journal of the College of ‬‭,Physicians and Surgeons Pakistan ‬ הראה שיפור בתסמינים התנהגותיים של אוטיסטים ששתו חלב נאקות במשך שבועיים.

‭Levocarnitine ‬ (נגזרת של חומצה פולית)

יש מחקרים שתומכים בקשר שלה להטבת תסמיני אוטיזם. לדוגמה, ב־2016 ‬ התפרסם ב־‭Molecular Psychaitry ‬מאמר שהראה השפעה חיובית של מתן ‭Levocarnitine‬ על בעיות תקשורת ושפה של ילדים אוטיסטים.

מתיל ‭B12 ‬

גם לתוסף זה, שהוא למעשה סוג של נוגד חמצון, יש תימוכים מדעיים. מחקר, גם הפעם קטן, שהתפרסם בכתב העת ‭Journal of Child and Adolescent ‬‭Psychopharmacology‬ ב־‭,2016‬ הוכיח שמתן תוסף זה בהזרקה עשוי לשפר תסמינים התנהגותיים, בעיקר בילדים עם תמונת דם מסוימת.

אומגה 3

נערכו מחקרים על אוטיזם ואומגה ‭,3‬ אך לא הוכח שיפור במצבם של המשתתפים בעקבות מתן תוסף זה.

ייעוץ מקצועי: נריה לברן, דיאטנית, המרכז הרפואי שיבא (תל השומר)