הכנסת אישרה את תקציב המדינה לשנת 2019
62 חברי כנסת הצביעו בעד התקציב ו-54 התנגדו. שר האוצר התייחס לפני ההצבעה למשבר שהסתיים: "שמח שבמקום בחירות מביאים הערב בשורות"
יממה אחרי שהוסר האיום לבחירות מוקדמות, ורגע לפני היציאה לפגרת החגים, מליאת הכנסת אישרה הלילה (ה') בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה לשנת 2019, שעמד במוקד המשבר הפוליטי. 62 חברי כנסת הצביעו בעד התקציב, 54 התנגדו.
תקציב המדינה לשנת 2019 עומד על 479.6 מיליארד שקל והוא כולל תקציבים גדולים ביותר לביטחון (כ-73 מיליארד שקל), לחינוך (כ-64 מיליארד שקל), לבריאות (כ-42 מיליארד שקל) ולביטוח הלאומי (46 מיליארד שקל).
לפני ההצבעה נאם במליאה שר האוצר משה כחלון: "לפני שבוע אמרתי שאם תקציב המדינה לא יעבור עד ליל הסדר, אני איאלץ לעזוב את תפקידי. הערב אני שמח שאפשר לומר שנשב לליל הסדר, וגם אמשיך לשרת את עם ישראל בתפקידי. אני חושב שגם באופוזיציה וגם בקואליציה מבינים שזהו התקציב הטוב ביותר שאפשר היה להעביר. זהו תקציב שיש בו תוספות מדהימות. הבטחתי שהתקציב יעבור בזמן שנקבע מראש. בלי איומים ובלי סחיטות".
עוד אמר: "התקציב הזה שייך לכל אזרחי מדינת ישראל, לא לקואליציה ולא לאופוזיציה. לא שייך למי שנולד עם כסף, ולא שייך למי שעולה חדש או ותיק. התקציב משקף ערכים חברתיים וסדרי עדיפויות לאומיים. זו המדיניות שלי ושל משרד האוצר מהתקציב הראשון בסוף 2015 ועד התקציב לשנת 2019.
"עמדתי על כך שתקציב המדינה יעבור, כי מי שפוגע בתקציב המדינה פוגע באזרחי מדינת ישראל. מדוע היה חשוב לי לעמוד על זה שהוא יעבור? משום שהעברנו כספים לטובת 2018 כדי לאפשר הגדלה בקצבאות הנכים ורפורמות נוספות. אם לא היינו מצביעים הלילה, לא היינו יכולים לתת תוספות לנכים. השבוע קיבלנו עשרות אם לא מאות טלפונים מאזרחים שכל אחד שאל מה יקרה עם הדברים שהוא מחכה להם. צעירים שמחכים לדירות בדיור למשתכן, יבואנים שצריכים לקבל הקלות במכסים, משפחות עם חופשות וצהרונים. ואני שמח שבמקום בחירות, הערב מביאים בשורות".
היוזמה להצבעה על התקציב התגבשה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו ואצל השר כחלון על מנת להעניק תחושת יציבות לקואליציה בתקופה הקרובה, וזאת אף שבאופן רשמי ניתן לאשר אותו עד מרס 2019.
לטענת כחלון, לתקציב 2019 יש השלכות בעלות משקל גם השנה הנוכחית, בין השאר בשל ההתחייבויות למתווה הקצבאות לנכים, תוכנית החופשות של שר החינוך נפתלי בנט והרפורמה בסיעוד של שר הבריאות יעקב ליצמן.
לאחרונה חזר השר כחלון יותר מפעם אחת על העיקרון שהתקציב "לא יילקח כבן ערובה" על ידי אף מהמפלגות, אף שבעצמו איים בשבוע האחרון לפרוש מהממשלה אם זה לא יאושר לפני היציאה לפגרה. כחלק מהסיכומים שהושגו אתמול בניסיון לפתור את המשבר הקואליציוני, הוסכם שהמפלגות החרדיות יתמכו בתקציב עוד קודם לאישור סופי של חוק הפטור מגיוס.
מההצבעות הערב נעדר ראש הממשלה נתניהו, שלא חש בטוב ובהוראת רופא לא הגיע למליאה.
73 מיליארד לביטחון, 64 מיליארד לחינוך
תקציב המדינה לשנת 2019 עומד על 479.6 מיליארד שקל. סכום זה כולל תוספת החזרי החוב, שאינם חלק מהתקציב בפועל. הסכום של התקציב ללא תוספת החזרי החוב הוא 397.4 מיליארד שקל. בשנת 2019 יעמוד הגירעון על 2.9% מהתוצר.
התקציב כולל את התקציבים הגדולים ביותר לביטחון (כ- 73 מיליארד שקל), חינוך (כ-64 מיליארד שקל), בריאות (כ-42 מיליארד שקל) והביטוח הלאומי (46 מיליארד שקל).
עוד כולל התקציב 20 מיליארד שקל למשרד התחבורה, 19 מיליארד למשרד לביטחון פנים, 11 מיליארד להשכלה הגבוהה, 11 מיליארד למשרד הרווחה, 6 מיליארד לרשויות המקומיות, ו-5.3 מיליארד למשרד השיכון.
בהודעה ששלח משרד האוצר נטען שהתקציב כולל בין השאר תוכנית לקיצור החופשות בבתי הספר, סבסוד צהרונים, הרחבת מענק עבודה להורים, קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי ל-42 שעות. כמו כן יוסרו חסמים המקשים על מעבר לקוחות בין בנקים ותיושם הקלה על ייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר המחיה.
עוד טוען משרד האוצר שהתקציב פועל לייעול המגזר הציבורי, צמצום מספר משרדי הממשלה, הגדלת היצע הדיור והקלה בירוקרטית בהוצאת היתרי בנייה לתשתיות לאומיות. במסגרת מלחמה בהון השחור תוגבל התקרה לתשלום במזומן.
התוכנית הכלכלית כוללת בין היתר הסרת חסמים ביבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר המחיה. הוסר הנטל הרגולטורי על שיווק מוצרי תקשורת, מחשבים ניידים, טאבלטים, ראוטרים ועוד באופן שאמור להפחית את מחירם לצרכן. גם תוכנית הסיעוד הלאומית זכתה לתקצוב במטרה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד הניתנים לקשישים. שעות הסיעוד גדלו וטיפולי השיניים לקשישים הוכנסו לסל הבריאות. כמו כן הוגדל מענק העבודה להורים המשתכרים ברמות השכר הנמוכות כדי לצמצם את העוני.
במסגרת תוכנית "נטו תעשייה" לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית הוקצו 1.15 מיליארד שקלים להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית בדגש על התעשייה הקטנה והבינונית, העלאת רמת פריון העבודה במשק והפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי. המשאבים יוקצו בין היתר לקידום הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה, עידוד מחקר ופיתוח, קידום הכשרת כוח אדם מיומן וכן הגברת היצוא.
עוד כולל התקציב את הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית, עידוד המעבר לאנרגיות מתחדשות, עידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנתיבי תחבורה ציבורית וצמצום שימוש ברכב פרטי וקידום מסילת רכבת נוספת באיילון שתתמודד עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
