לא רק שרה: הכוח הנשי של משרד המשפטים

בראש ובראשונה מתגאים במשרד במינוי ראשון של אישה חרדית, חוי טוקר, ושל שתי נשים ממוצא אתיופי, אדנקו סבחת-חיימוביץ' ואסתר טפטה-גרדי, כשופטות בבית משפט השלום. אם נוסיף לכך את העובדה שנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, היא אישה, וכך גם כל צמרת משרד המשפטים - מהשרה איילת שקד, דרך המנכ“לית אמי פלמור ועד היועצת המשפטית של המשרד לאה רקובר - הרי שבהחלט אפשר לומר שמשרד המשפטים בולט בשירות הציבורי בכל הקשור להעסקת נשים.

מנכ"לית המשרד אמי פלמור(צילום: יאיר שגיא)

השופטת החרדית הראשונה חוי טוקר

במשרד המשפטים מכהנות כיום שלל נשים בתפקידים בכירים: שמונה פרקליטות מחוז ומנהלות מחלקות בפרקליטות, שתי משנות לסניגור הציבורי הארצי, ארבע סניגוריות מחוזיות, מנהלת מחלקת חנינות, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מנהלת המחלקה לבדיקת תלונות שוטרים (מח"ש) , מבקרת פנים, סמנכ״לית שירות לקוחות, ראשת בתי הדין לעררים, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע ועוד.

ב-2017 מונתה לראשונה בתולדות המדינה קאדית לבית הדין השרעי וכן מונתה לראשונה אפוטרופסה כללית וכונסת רשמית. בבתי המשפט השונים מכהנות כיום 371 שופטות ורשמות, המהוות כ-51% מכלל נושאי המשרות השיפוטית במערכת. מאז שנת 2006 ועד היום אף מונו שלוש נשים לכהן כנשיאות של בית המשפט העליון - נתון שקשה למצוא לו אח ורע בעולם. כמו כן, קיים רוב נשי מובהק (כ-68%) בקרב כלל העובדים, לרבות בדרג הניהולי הבכיר.

במשרד המשפטים כבר לא מדברים על תקרת זכוכית, והפסגה האחרונה שאותה הן מקוות לכבוש היא מינוי יועצת משפטית ראשונה לממשלה.

שרת המשפטים איילת שקד(צילום: אוהד צויגנברג)

לרגל יום האישה הבינלאומי שצוין בשבוע שעבר פירסם משרד המשפטים דו"ח שנתי בנושא העסקה שוויונית ורבגונית. על פי הדוח, פערי השכר בין נשים לגברים במשרד המשפטים נמוכים בהשוואה לכלל המשק וכן בהשוואה למדינות ה-OECD.

״יש פער בלתי מוסבר בין הישגי המשפטניות במגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי“, אומרת המנכ“לית פלמור. ”המגזר הציבורי כבר מזמן אינו מקום עבודה ’נוח', וגם כאן מושקעות שעות עבודה רבות והאחריות המוטלת עלינו מלווה אותנו 24/7. אני שמחה שבשנים האחרונות משתלבות כאן יותר ויותר משפטניות ערביות, חרדיות ויוצאות אתיופיה, שהבינו שמשרד המשפטים הוא מקום שבכל תקופה יוצר תנאים לשבירה של עוד ועוד תקרות זכוכית״.

לא רק בהעצמת נשים מתגאים במשרד: מתוך 4,323 העובדים במשרד, 11% הם ערבים, דרוזים וצ‘רקסים (לעומת 10.3% ב-2016), 2.3% הם יוצאי אתיופיה (לעומת 1.6% ב-2016), 1.5% הם אנשים עם מוגבלות, 3.2% הם חרדים (לעומת 3% ב-2016).

"משרד המשפטים מפרסם את הדו"ח זו השנה שלישית ברציפות, והנתונים המוצגים בו משקפים את הפעולות הרבות שמבוצעות בו לאורך השנה כחלק מבניית האסטרטגיה להמשך השגת המטרות והיעדים בנושא גיוון ההון האנושי במשרד".