רפורמת לקויות הלמידה מתרחבת: 24 רשויות יצטרפו
ל-ynet נודע כי התוכנית, שכוללת איתור של תלמידים לקויי למידה כבר בכיתות ז' והכשרת צוותים שיסייעו להם, צפויה להגיע ליישובים נוספים. מנכ"ל משרד החינוך: "הדבר יאפשר זיהוי מוקדם ומתן מענה נכון". יש גם מי שמתנגד: "ילדים שלא אובחנו מוקדם יותר ייפלו בין הכיסאות"
התוכנית שהשיק משרד החינוך, "מלקויות ללמידה", צפויה להתרחב כבר בשנת הלימודים הבאה ל-24 יישובים: ל-ynet נודע כי תלמידים בחטיבות הביניים יצטרפו לתוכנית, שכוללת איתור של תלמידים עם לקויות למידה כבר בכיתה ז', הכשרת צוותים חינוכיים להתמודדות עמן, ליווי פדגוגי ורגשי של התלמידים ומימון חלקי או מלא של אבחונים שיקבעו את זכאותם של מי שיימצא לקוי למידה להתאמות בבחינות הבגרות. המשרד תקצב את התוכנית ב-75 מיליון שקלים - והיא מתוכננת לצאת לפועל תוך חמש עד שבע שנים.
בפיילוט משתתפים כעת תלמידי כיתה ז' מ-15 רשויות מקומיות: מודיעין, בית שמש, שדרות, אילת, רהט, הוד השרון, אור עקיבא, נתניה, קריית מוצקין, קריית ביאליק, מעלות תרשיחא, ירכא, כפר קרע, נצרת ורעננה. בשנה הבאה יצטרפו הרשויות המקומיות הבאות: טמרה, כרמיאל, בועינה-נוג'ידאת, קריית אתא, פרדס חנה כרכור, קריית טבעון, אום אל פאחם, טירת הכרמל, רחובות, אלקנה, אריאל, כפר קאסם, אור יהודה, בת ים, הרצליה, אבו גוש, מבשרת ציון, מטה בנימין, מעלה אדומים, באר שבע, נתיבות, אשקלון, חורה וירוחם.
במשרד אומרים כי המגמה היא להימנע ככל שניתן מהתאמות לתלמידים לקויי למידה, ובהן הארכת זמן, הקראת מבחנים, הכתבה, בחינה באמצעות מחשב ובמקרים מסוימים אף המרת בחינת הבגרות במתמטיקה למקצוע מדעי אחר - זאת על רקע הגידול במספר מקבלי ההתאמות במתן האבחונים ללקויי למידה, שהגיע לשיא של 41% בשנים 2013 ו- 2014 בכיתות י"ב.
משרד החינוך: "אין כל סיבה שהורים ישקיעו בנושא כספים מיותרים"
במסמך פנימי של משרד החינוך בנושא, נכתב כי "בתי ספר ממהרים להיענות לדרישות ההורים מתוך רצון בסיסי להקל על התלמידים אך גם כדי להימנע מעימות עם ההורים. הנזק בהגנת היתר של שני הצדדים (הורים ומערכת החינוך – א.י) רב מהתועלת". עוד נכתב במסמך כי "הגנת יתר מחלישה את התלמיד, מחזקת בו את החשד שהוא חסר יכולת ופוגעת בתחושת המסוגלות הכללית שלו, וזאת בנוסף לנזקים נוספים שגישה זו עלולה לגרום".
"אין כל סיבה שתלמידים יבצעו אבחונים מיותרים, ואין כל סיבה שהורים ישקיעו בנושא הזה כספים מיותרים", אמר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. "המודל החדש, שיורחב בשנת הלימודים הבאה, מאפשר זיהוי מוקדם של צרכים, ומתן מענה נכון ופרטני".
"הרחבת התוכנית בהיקף משמעותי היא בשורה מצוינת להורים ומענה נכון לכל תלמיד ותלמידה", ציין שר החינוך נפתלי בנט. "ההרחבה מאפשרת להורים נוספים להצטרף לתוכנית, ולהקל עליהם את העול הכלכלי בחיסכון של בין 1,000 ל-3,000 ש"ח לכל משפחה, ומסייעת לתלמידים ברשויות החדשות לקבל את הסיוע לו הם זקוקים יחד עם ליווי מקצועי צמוד. הרחבת התוכנית היא יישום אחד היעדים המרכזיים שהצבתי לעצמי כשר חינוך ומצטרפת לפעולות שלנו לצמצום פערים, לסיוע ההורים, ולדאגה לכל תלמיד ותלמיד".
מנכ"לית "ניצן": "חוששים שילדים ייפלו בין הכיסאות"
ואולם, לא כולם מסכימים עם הרפורמה החדשה. "אנחנו מברכים על הרפורמה מההיבט של האיתור, הטיפול והמענה שניתן לילדים המתקשים", אומרת ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן המטפלת בלקויות למידה והפרעות קשב.
"עם זאת", אומרת ד"ר דנינו, "אנחנו חוששים שכתוצאה מהרפורמה יהיו ילדים שפשוט ייפלו בין הכיסאות משום שלא יופנו לאבחון בשלב מוקדם יותר. האבחון חשוב לא רק לצורך התאמות, אלא גם לצורך גילוי כישורי למידה. אנחנו רוצים להבין איפה הקשיים ובאיזה אופן נכון יותר ללמד את הילד, כדי לדרוש ממנו את מה שהוא מסוגל.
"בנוסף, השאלה היא אם ההכשרה שניתנת למורים תהיה מספקת ותיתן להם את הכלים לסייע לתלמידים. בנוסף, זו שאלה האם הוקצו משאבים של זמן ותגמול למורים כדי שהם יסייעו לתלמידים המתקשים. ילד שלא אובחן והןריו לא מודעים למצבו, יכול להגיע למצב של פערים מתקדמים ותסכול גדל. לכן, הטיפול עלול להיות יקר יותר בעתיד. להחליט באופן גורף שלא מאבחנים בחטיבת הביניים זו אמירה בעייתית".
לפנייה לכתב/ת 
