לטייל באינקובטור של צמחים

בשיתוף רשות הטבע והגנים

ממש ברגע זה הקלידו בשורת החיפוש ברשת את צירוף המילים "נימפאה תכולה". כעת לחצו על הלשונית "תמונות". הנה, אנחנו שומעים את ה"וואו" שלכם עד כאן  - הצמח שגדל בביצות ובנחלים נוטה להיות שקוע במים, בעוד פרחיו התכולים-לבנים צפים ומפגינים את יופיים. אבל כל היופי הזה לא היה מוצג לנגד עיניכם בארץ, אלמלא קומץ אוהבי טבע מסורים, שהצילו את הצמח היפהפה מהכחדה כמעט ודאית - וטיפחו אותו באהבה. זה קורה בין השאר בשמורת הטבע עין אפק, שנחשבה בעבר הלא רחוק כבית הגידול הטבעי האחרון שבו נותרו הנימפאות התכולות.

גידול שתילים בחממה בגן מקלט(צילום: מרגרטה וולצ'אק)

בשיתוף פעולה עם בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל שבמכון וולקני, בנתה רשות הטבע והגנים תכנית אסטרטגית לשימור מינים בסכנת הכחדה. התכנית מתבססת על ביצוע סקרים בשטח לאיתורם, איסוף הזרעים ושמירתם בבנק הגנים, וכן הקמת גני מקלט בוטניים ברחבי ישראל. זאת בכדי למנוע כככל האפשר אבדן של המגוון הביולוגי בארץ ובעולם. בגני המקלט מנביטים ומגדלים אותם, ומייצרים עוד זרעים, כאשר המטרה היא בסופו של דבר להשיבם אל הטבע. מדובר בפעולות שמצריכות ניסיון רב, כמו גם כוח אדם מיומן. הרשות פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם גנים בוטניים ברחבי הארץ, שמגדלים שתילים הן לגני המקלט והן להשבה לטבע, בהם הגן בהר הצופים, בגבעת רם, הגן הבוטני בתל אביב ובכפר הירוק.

גן מקלט בציפורי(צילום: מרגרטה וולצ'אק)

במספר שמורות טבע וגנים לאומיים ברחבי הארץ פזורים גני מקלט. הם אמנם נחבאים אל הכלים ואינם מתהדרים ביחסי ציבור, אך ניתן ומומלץ מאוד לבקר בהם במהלך ביקור באתרים עצמם.

שמורת טבע עין אפק

קשה שלא להתקנא במי שמגיעים בפעם הראשונה לשמורת טבע זו, ומגלים את הפנינה החבויה שבאזור עמק עכו, שנועדה לשמר את נופי הביצה ומקורות הנחל שרובם כבר אבדו מן הארץ. טיול בה הוא כמו שיטוט במנהרת זמן אקולוגית, והיא מציעה "שביל ביצה" חוויתי שבו תטיילו מעל ביצה שעטופה בצמחייה עשירה, עם עופות מים, דגה עשירה ואפילו עדר תאואים.

גן המקלט בשמורה מאכלס צמחים שהובאו מאזורים שעמדו לפני עבודות פיתוח ותשתית לאורכו של נחל נעמן, ונשתלו בחלקות המדמות את בתי הגידול הטבעיים שלהם. כך למשל, תוכלו לבקר באזור המדמה שקע חולי חופי, מלחה, כורכר ובית גידול לח. תגלו כאן חברים בדמות בן מלח, אסתר הביצות, לוטוס קרח, עץ השמן המכסיף, לחך הודי, נעצוצית סבוכה ועוד. וכמובן, נימפאה תכולה ושאר צמחי מים. מעניין לדעת כי בעבר כיסתה הנימפאה התכולה שטחים נרחבים מביצות עין אפק, אך אוכלוסייתה הדלדלה עד שבשמורה נותרו שלושה פרטים בלבד ובמצב ירוד. צוות השמורה העתיק קני שורש מהצמחים שנותרו לבריכות שנבנו במיוחד לריבוי הצמחים. הצמחים שהתפתחו כאן הושבו גם לגנים בוטניים ברחבי הארץ, כדי לשמש "גיבוי" לצמחים בטבע.

בריכת הנמפאות בעין אפק(צילום: מרב לבל)

גן לאומי ציפורי

מתי בפעם האחרונה שמעתם על דבקה זנובה, לוענית יריחו, ערבז דק פרחים, קיקסית הקנוקנות, אספסת החבית או עוקץ עקרב ארם צבואי? את החברים הנדירים הללו תמצאו בגן המקלט שהוקם בעיר פסיפסים בינלאומית זו.

סיור היכרות בגן מקלט(צילום: מרגרטה וולצ'אק)

בקית יזרעאל(צילום: מרגרטה וולצ'אק)

במבואת הגן הלאומי הוקם ב-2014 גן המקלט לצמחי בקעת בית נטופה ואדמות כבדות, ובו מספר בתי גידול אופיינים לאזור: בית גידול לח, אזורי הצפה, בוסתן ואפילו גן סחלבים.

בית גידול לצומח ביצות

שמורת טבע החולה

להיות שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה במדינת ישראל – זהו בהחלט תואר מחייב. במקרה של שמורת החולה, אף מדובר באתר בעל חשיבות עולמית לעופות מים ובית גידול לח בעל חשיבות ניכרת במזרח התיכון. כאן תטיילו לצד אגם משוחזר, שריד מאגם החולה הההיסטורי, ובו גשר צף ונקודות מסתור לתצפית. יש פה גם מגדל תצפית נהדר, ביצה מרשימה ומרכז המבקרים "עופוריה" המציע חוויות אינטראקטיביות.

גמא פפירוס בשמורת החולה(צילום: אורי פרגמן ספיר)

בשמורה תועדו 340 מיני צמחי בר, 57 מהם מינים נדירים, ו-8 מהם בסכנת הכחדה בישראל. בין השאר, מתגוררים כאן נציגים נדירים של סרפד החולה, אירוס ענף ונימפאה לבנה. באזור הכניסה לשמורה נמצא גן מקלט לצמחיית מים, בדגש על מינים הייחודיים למערכת הירדן ועמק החולה.

גן לאומי נבי סמואל

על פי האמונה, במקום זה – המקודש ליהדות, לנצרות ולאיסלאם – שוכן קברו של שמואל הנביא. אתר העתיקות הקדום, השוכן בצפון ירושלים, מתהדר בנופי טרסות חקלאיות, בוסתנים יפים וגם מעיין קטן ואינטימי. מכאן גם ישנה תצפית בלתי נשכחת על הרי ירושלים, אחת היפות מסוגה בישראל.

גן המקלט מאכלס צמחים בסכנת הכחדה של הרי ירושלים, יהודה ושומרון, ובו עשרות מינים, בהם אירוס הסרגל, אקינוס ריחני, דו-פרית מכרבלת, שום לבן-קליפות, שקד ערבי, אנדרוסקי גדולה וכן חלקה ייעודית שבה צמחי מרפא ותבלין ריחניים להפליא.

גן מקלט

שמורת טבע נחל תנינים

אחד מנחלי החוף הקסומים, האיתנים וגם הנקיים בארץ, מציע למבקריו שביל טיול קליל שמשלב בהרמוניה עולם טבע עשיר וגם מסורת הנדסית מפוארת, בדמות סכר רומי קדום, טחנות קמח וגם אמות מים שניתן לצעוד בהן. במים כמובן. מימיו הצלולים של הנחל הם ביתם של נופר צהוב, צמח מים מרהיב הנותן שואו יפהפה בקיץ, אך מעבר לכך, יש פה עולם חי וצומח עשיר.

בשנת 2015 הוחלט להקים ערוגת מקלט לצמחי בתי גידול לחים. כידוע בתי גידול מסוג זה מאוימים במיוחד, ולכן היתה חשיבות רבה לשימור הצמחים הנמצאים בהם. גן המקלט, בדמות בריכת מים, מאגד צמחים האופייניים לבתי הגידול הלחים שבמישור החוף: אסתר הביצות, מכבד הביצות ואחרים.

(צילום: ארכיון רשות הטבע והגנים)

גן לאומי ממשית

לא הרחק מאתר מורשת עולמית זה, חבוי המקום היחיד בעולם שבו צומחת לשון שור נגבית. בזכות נדירותה, הוקם בגן הלאומי גן מקלט לצמח. וכך, בסיוע של צוות מבנק הגנים שבמכון וולקני, נקלטו כאן בהצלחה שתילים של צמח זה ולמעשה נוצר לו "גיבוי", כמו גם מקור לייצור זרעים ולהפצתם.

(צילום: מרגרטה וולצ'אק)

ואחרי ההרפתקה הבוטנית הבלתי שגרתית הזו, הגיע הזמן ליהנות ממה שמציעה ממשית: שרידים מפוארים של עיר נבטית מהתקופות הרומית והביזנטית. זוהי אדריכלות נבטית במלוא תפארתה, המצויה על רקע הסצנה המדברית של הרי צפון הנגב.

לשון שור נגבית(צילום: אודי קולומבוס)

הגנים הלאומיים תל ערד ותל באר שבע

הכירו את האירוס השחום, מין אנדמי לישראל ולדרום ירדן הגדל בחגורת ספר המדבר ומצוי בסכנת הכחדה בשל עבודות תשתית, פיתוח כבישים ורעיית יתר. בכדי לשמור עליו, הוקמו בשני הגנים הלאומיים גני מקלט ייעודיים עבורו.

כדאי לדעת כי בתל ערד, אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל, נחשפו שרידי עיר כנענית מבוצרת ומצודות מתקופת מלכי יהודה. אל תחמיצו ביקור בשרידי המקדש היהודאי והיחודי ובמפעל המים הקדום. בתל באר שבע, תל מקראי חשוב שנכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית, תיחשפו לנופים ולמרחב שבהם פעלו אברהם, יצחק ויעקב. וזו בהחלט לא קלישאה. במקום שרידי עיר מנהל קדומה מימי הבית הראשון, שבה רחובות, מבנים וגם מפעל מים מרשים שניתן לרדת אל קרביו.

אירוס שחום בתל ערד (צילום: אורי פרגמן ספיר)

שמורת טבע עין גדי

כמה מבין המוני המטיילים הפוקדים את שמורת הטבע הפופולרית הזו, על פלגי המים שלה, מפליה, בריכותיה ושבילי הטיול הנהדרים שלה, מודעים לפרויקט השבת נוף הסוואנה שנערכת כאן? מסתבר שעד שנות ה-50 של המאה הקודמת, שלט במדרון עין גדי נוף צומח עשיר דמוי סוואנה, הכולל עצים ושיחים נדירים שחלקם נכחדו מן הארץ.

תפוח סדום פתילת המדבר בעין גדי(צילום: באדיבות רשות הטבע והדנים)

רשות הטבע והגנים, בהובלת האקולוג מיכאל בלכר, קידמה תכנית לשמירה ושיקום נוף ייחודי זה, בלבו של נווה המדבר שוקק החיים, כמו גם השבת מינים שנכחדו. בשנת 2009 נשתלו בשטח השמורה כ-490 עצים ושיחים מ-13 מינים שונים, בהם צלף רותמי, מעלה עשן מדברי, מורינגה רותמית, גופנן המדבר, גרויה שעירה ומרואה עבת עלים.

(צילום: דורון ניסים)

חי רמון

חי רמון, גן זואולוגי ייחודי הפועל לצד מרכז מבקרים מכתש רמון (תחנת עצירה וביקור מומלץ בפני עצמו), מציע סיורים משפחתיים בדגש על שמירת הטבע. לחוויה זו נוסף גם גן המשמר צמחייה האופניית למכתש רמון ולהר הנגב בכלל. זהו לא גן מקלט "קלאסי", והוא אינו מאכלס רק צמחים בסכנת הכחדה, אך הוא מאפשר הכרות קרובה ומעמיקה עם הצומח המדברי הייחודי לאזור: מאזובית רמון, דרך ריבס המדבר ועד בן-חרצית נגבי.

נבט של צלף הרמון(צילום: מרגרטה וולצ'אק)

הגן מחולק לשבעה בתי גידול מדבריים שונים, בהם דיונות, מסלע, מעיין, מצוק, משטחי לס ועוד. לאחרונה נוסף לחי רמון שילוט מאיר עיניים המספר על הצומח והחי בכל בית גידול, והגן נראה כעת במיטבו.

גן מקלט בחי רמון(צילום: מרב לבל)

"לגני המקלט חשיבות גדולה בחשיפת הציבור לנושא הצמחים בסכנת הכחדה", אומרת מרב לבל, רכזת פרויקט צמחים בסכנת הכחדה ברשות הטבע והגנים. "בנוסף, בגני מקלט מגודלים צמחים במטרה להשיבם לטבע. כך למשל, גני המקלט בשמורות הטבע עין אפק והחולה מאפשרים להשיב צמחים ישירות אל השמורה הצמודה להם. בגני מקלט אחרים, כמו בגן לאומי ציפורי, ישנה חממה שבה מגדלים שתילים של מינים, כמו בקית יזרעאל למשל, בכדי להשיבם לאתרים שונים בעמק יזרעאל."

בשיתוף רשות הטבע והגנים