הטיפשות ממכרת: ביוויס ובאטהד חוגגים 25
הם הואשמו בהסתה והשחתת הנוער, כיכבו על השער של הרולינג סטון והסרט שלהם הרוויח 60 מיליון דולר; על מועדון המעריצים שלהם נמנים מרלון ברנדו וג'וני דפ והם ההשראה ל"סאות'פארק". הסדרה "ביוויס ובאטהד" שהצילה את MTV והגדירה את הניינטיז עם פה מלוכלך ואהבה למטאל רך חוגגת יום הולדת. 25 עובדות על הצמד הטיפש ביותר בתולדות הטלוויזיה
2. מייק ג'אדג' היה סטודנט לתואר שני במתמטיקה באוניברסיטת טקסס, כשהחל באמצע שנות השמונים להתנסות עם אנימציה ביתית. הוא לימד את עצמו ליצור סרטים מצוירים באמצעות ספרים שקרא בנושא ולא למד אנימציה באופן פורמלי. במקום זאת התמקד בלימודים ריאלים כמו פיזיקה וגם התנסה במוזיקה. הוא גדל באלבקרקי ועבד בחברת סטארטאפ וחברת פיתוח תוכנות למטוסי F-18. ניסיון החיים הזה אומנם לא היה ממש שימושי עבור "ביוויס ובאטהד", אבל התברר כבעל ערך כשהפיק את הסדרה המצליחה של רשת HBO "עמק הסיליקון".
3. שביוויס ובאטהד היו צמד די מאותגר אינטלקטואלית עם יכולות שכליות לא מפותחות בעליל, אבל האמת היא שהם היו בני 15, כלומר בכיתה ט'.
4. החיבה שלהם לרוק כבד לא הייתה מקרית. אהבתם הגדולה להרכבים כמו AC/DC, אנתרקס, מגהדת', מטאליקה ופריימוס – כלומר להקות מטאל ותיקות לצד חדשות, ייצגה את האזורים התרבותיים שביוויס ובאטהד מצויים בהם. מצד אחד הם לא יכלו לקחת ברצינות להקות הייר-מטאל כמו בון ג'ובי ואהבו את רוק הגיטרות שלהם אגרסיבי יותר. מצד שני הם לא אהבו אותו מתוחכם מדי או כזה שמיטיבי הלכת בז'אנר היו פונים אליו. במילים אחרות – BnB אהבו מטאל מיינסטרימי למדי.
5. את ההשראה ללסת התחתונה הבולטת של ביוויס ונסיגת החניכיים של באטהד קיבל ג'אדג' ממכרים, שכנים וחברים לספסל הלימודים שגדלו איתו באלבקרקי. את ההשראה לדמויות עצמן הוא קיבל כשחבר סיפר לו על ילדים שחובטים בדו חיים (למשל צפרדעים, קרפדות וסלמנדרות) באמצעות מחבטי בייסבול. הוא תהה לעצמו מי יכול לבצע מעשה כל כך אכזרי ואידיוטי. את התשובה הוא אייר לבד.
7. הדעות לגביה היו חלוקות. מול אנשים כמו הקומיקאי והמגיש דיוויד לטרמן, למשל, שראו בה ביקורת חברתית-פוליטית נוקבת (גם אם כזו שמוגשת על מצע טמטום חריף), היו גם פוליטיקאים ומבקרי תרבות שחשו שהיא מדרדרת את הנוער האמריקני ומאדירה טיפשות, בורות, מיזוגיניה וגזענות. ויכוח שממשיך עד היום עם תוכניות כמו "האח הגדול" שנתפסות הן כביזיון טלוויזיוני מתמשך והן כ"ניסוי חברתי".
8. את שתי הדמויות הראשיות דיבב ג'אדג' בעצמו. ממש כמו שטריי פארקר ומאט סטון, יוצרי "סאות'פארק" וסת' מק'פרלן, האיש מאחורי "פמילי גאי" מדובבים דמויות בסדרות שיצרו. הם גם מציינים כי "ביוויס ובאטהד" הייתה השראה ישירה לסדרות שיצרו והפכו ללהיטי ענק אפילו יותר מהמקורית.
10. אנדרסון היל הוא לא הדמות היחידה בסדרה המקורית שזכתה לסדרת-בת. דריה, הילדה הממושקפת שביוויס ובאטהד נהגו ללעוג לה (ולקרוא לה "דייריה". כן, שלשול. צ'ה צ'ה צ'ה) קיבלה ספין אוף משלה ב-1997. דריה הייתה אולי הדמות התבונית היחידה בעולם המטומטם למדי של ביוויס ובאטהד, ובשנת ירידתם של השניים מן המרקע היא קיבלה קיום משל עצמה וחיים חדשים. בפרק הראשון בסדרה היא עוברת עם משפחתה מהיילנד (היכן שגרו גם ביוויס ובאטהד) ללונדייל. הקשר בין שתי הסדרות היה ברור, אך צמד האידיוטים שמיררו את חייה לא השתתף או אפילו הוזכר ב"דריה" – אולי רק בעקיפין כשדריה מציינת באותו הפרק כי לונדייל לא יכולה להיות דומה מדי להיילנד – "אלא אם גם שם יש אורניום במי השתייה".
11. בשנת עלייתם לשידור ונוכח העובדה שהפכו כה פופולרים בקרב צעירים ומתבגרים, הוציאה חברת התקליטים "גפן" אלבום בשם The Beavis and Butthead Experience (על משקל The Jimi Hendrix's Experience). לצד קטעי דיבור שונים, כלל האלבום בעיקר שירים שייצגו את ההעדפות המוזיקליות השונות של הצמד המאויר. היו שם נירוונה, אירוסמית', פריימוס, וויט זומבי, ראן DMC, רד הוט צ'ילי פפרז, אנתרקס ואחרים. אבל השיר הזכור ביותר מהאסופה (לצד Come to Butthead הסליזי משהו) היה שיתוף הפעולה בין השניים ובין הזמרת שר, שחידשה איתם את השיר שפרץ את הדרך להצלחה שלה ושל בעלה סוני באמצע שנות השישים, I Got You Babe. כמו כל דבר שביוויס ובאטהד נגעו בו, גם האלבום היה להצלחה ענקית ומכר למעלה ממיליון וחצי עותקים.
12. מוצר נלווה נוסף לסדרה היה הסרט "ביוויס ובאטהד עושים את אמריקה" שיצא ב-1996, והכיל הופעות אורח מדובבות של ברוס וויליס, דמי מור, גרג קיניר ודיוויד לטרמן. כמו בסדרה, גם הסרט נגע בצד הפחות פוטוגני של ארצות הברית, כשהצמד יצא לתור את הארץ במסע להשיב את הבסיס למערכת היחסים ביניהם והסיבה היחדה לקיומם – מקלט טלוויזיה חבוט שנגנב מהם. כצפוי הסרט הצליח מאוד וגרף רווחים של 60 מיליון דולר, לעומת 12 המיליון שהושקעו בו.
13. כמו כל מוצר חתרני ואופנתי, גם ביוויס ובאטהד עמדו בפני האשמות בגין השפעה שלילית על הנוער. באוקטובר 1993 התקשורת בארצות הברית האשימה את הסדרה בכך שהביאה למותה של ילדה בת שנתיים מאוהיו, לאחר שאחיה הגדול בן ה-5 הצית את ביתם הנייד באמצעות מצית. ביוויס ובאטהד היו חובבי אש ולקו בפירומניה קלה, וזה הספיק עבור מגיש החדשות של רשת CBS דן ראת'ר, לקבוע קשר ישיר בין הסדרה ובין האקט המחריד. "איך הגענו מ-'Leave It to Beaver' (סדרה קומית שמרנית למדי - ע.פ) ל-'ביוויס ובאטהד'?" אמר ראת'ר חמור הסבר, וכמו תמיד גרם לכלי תקשורת אחרים לנוע בעקבותיו ולתקוף את הסדרה.
14. הפרשה נגמרה כששכנים של המשפחה העידו כי לאם וילדיה לא היה חיבור כבלים בביתם הנע – כלומר, לא יתכן שהבן שאב השראה למעשה השריפה מפרק של "ביוויס ובאטהד". הגילוי הסיט את האש (סליחה, מתבקש) מהסדרה דווקא אל האם המזניחה, ואל העובדה שהשאירה מצית ללא השגחה במקום בו נמצאים ילדים.
15. מייק ג'אדג' הגיב על כך בפרק בסדרה בו נראים ביוויס ובאטהד מטיסים עפיפון במהלך סערת ברקים ומאשימים את בנג'מין פרנקלין (או כמו שבאטהד מגדיר אותו "איזה איש זקן אחד עם שיער ארוך ומשקפיים") שהופיע בסרט דוקומנטרי בו צפו כמי שהשפיע עליהם לעשות זאת.
16. הסרת האשמה אגב, לא הפריעה ל-MTV להחליט להוריד כל אזכור לאש או לאקט השריפה שהופיע בפרקים של הסדרה, כולל אלה ששודרו כבר. בנוסף חרף העובדה שלביוויס ובאטהד לא הייתה השפעה ישירה על המקרה, החליטו קברניטי הרשת להעביר אותה לשידור מאוחר, החל מהשעה 10 וחצי בלילה.
הסנטור ארנסט פריץ הולינגס נואם נגד הסדרה בסנאט
17. לאחר המקרה הסנטור הדמוקרטי מדרום קרולינה, ארנסט פריץ הולינגס, נאם בסנאט האמריקני בגנות שידורים מעוררי מחלוקת בטלוויזיה. הוא טען כי רשתות השידור בארצות הברית צריכות למתן את נטייתן לשדר תכנים פוגעניים, והזכיר בשמה (או כך הוא חשב) תוכנית אחת ספציפית שעוברת את גבול הטעם הטוב. העניין הוא שבמקום לקרוא לה בשמה, התבלבל הסנטור וקרא לה "באפקוט וביבר".
18. יוצרי הסדרה לא יכלו להתעלם מהמקרה המשעשע, והפכו את העניין לבדיחה חוזרת בתוכנית. במסגרת הראנינג גאג, מבוגרים ובעלי סמכות התבלבלו באופן עקבי בשמותיהם של השניים. בין שלל השמות שהוענקו להם לאורך התכנית, כמחווה לשגיאה הסנאטורית במציאות, ניתן למנות שיבושים כמו "טראוויס ובובהד", "קראוויס ובאנגהד", "פינס ובאטמאנץ'" והחביב ביותר על כותב שורות אלה – "ביבר ובאטפלאג".
19. לצד ילדי דור איקס פוחזים ומתבגרים, לסדרה היו גם מעריצים לא צפויים. ג'אדג' טוען כי השחקן ג'וני דפ הודה בפניו שהוא מחבב את הסדרה, וכי במהלך צילומי הסרט "דון חואן דה מרקו" והוא והשחקן שלצידו, מרלון ברנדו, נהגו לחקות את ביוויס ובאטהד בהפסקות בין הצילומים. דפ למקרה שתהיתם, גילם את ביוויס וברנדו את באטהד. עוד חובב היה מאט גרונינג, יוצר "משפחת סימפסון", שהיה צופה נלהב של הסדרה וטען כי הוא אוהב אותה משום שהיא "הסיטה את האש מבארט סימפסון כאחראי על קריסתה של התרבות המערבית".
20. במהלך התוכנית ביוויס ובאטהד נהגו לצפות בקליפים שונים ולדרג אותם מ"זה מגניב" ל"זה גרוע". ביקורת וורבלית יותר הייתה מגיעה מדי פעם בדמות תגובה למילות השיר, או התלהבות נוכח כל אזכור של מין, אש או אלימות בקליפ. על פי האגדה, קטעי ביקורת הקליפים היו מאולתרים ומוקלטים במקום, ללא תסריט מוכן.
ביוויס ובאטהד צופים בקליפ של נירוונה
21. בשנות השיא של התכנית, כיכב הצמד המצויר על שער מגזין הרולינג סטון לא פחות משלוש פעמים. בפעם הראשונה שאיורם הונצח על גבי שער מגזין התרבות הנחשב ב-1993, הוא הפך לגיליון הנמכר ביותר באותה שנה.
22. ב-1997 החליטו יוצרי הסדרה לפרוש בשיא ולהביא לסופה, כתוצאה מעייפות החומר. "הייתי שחוק לחלוטין", הסביר ג'אדג' את ההחלטה בראיון. "אתה עובד על זה מהר ככל שאתה יכול, מעלה את זה לשידור מהר ככל שאתה יכול ואף פעם אין הפסקה. חשבתי לעצמי, למה לא לעצור לפני שזה מאבד את הקסם ונהיה עבש?".
23. ב-27 באוקטובר 2011, כמעט עשור וחצי אחרי שירדה משידור, שבו ביוויס ובאטהד לחיים עם פרקים חדשים. לא הרבה השתנה, פרט לכך שלצד קליפים הפכו השניים גם למבקרי תוכניות ריאליטי טראש כמו "ג'רזי שור" וקרבות UFC. ההשראה לחזרתם של השניים נבעה בין היתר מההבנה של נשיא MTV באותם ימים, ואן טופלר, כי קיים דור שלם חדש של אומנים שעדיין לא זכה לטיפול של ביוויס ובאטהד, וטרם טעם את חוות הדעת הביקורתית הייחודית שלהם. הוא הגיע למסקנה הזו אחרי שצפה בקליפ של ליידי גאגא.
24. קניה ווסט רצה שהשניים יצחקו על קליפ שלו במסגרת הסדרה המחודשת. אבל בניגוד לעבר, הפעם היה על יוצרי הסדרה לקבל אישור מלא מיוצרי הקליפים להשתמש בהם בתוכניתם (וללעוג להם). ווסט היה בעניין, אבל אחד מכותבי שיריו לא גילה כל סוג של הומור עצמי וסירב לכך.
25. על אף נתוני פתיחה מוצלחים, הסדרה ששבה לחיים לא יצרה את כמויות הבאזז שהייתה רגילה להן בשנות התשעים. זה הגיוני, כשז'אנר סדרות האנימציה למבוגרים התפתח כל כך מאז, והיום כולל גם מתחרים מתוחכמים ומושחזים יותר - מבוג'אק הורסמן ועד ריק ומורטי. בנוסף, חלק גדול מהאלמנטים שהפכו את הסדרה לחתרנית ופורצת דרך היה היעדר מוחלט של תקינות פוליטית בתכניה. ובימים בהם עול ה-PC נכפה עלינו מכל פינה ודור שלם של מילניאלים מתייחס לכל בדיחה מטופשת ברצינות תהומית מביכה, קשה לדמיין דמויות כ"קורנהוליו הגדול", האלטר אגו של ביוויס, הופכות לאייקון תרבות כמו פעם. בכל זאת, היספאנים רבים יכולים להיעלב מזה!