מפקד פרוייקט נשק העצבים הרוסי - יעד של המוסד
אחד מראשי תוכנית הנשק הכימי הרוסית ומי שנחשב לראש פרויקט הנוביצ'וק, גז העצבים הקטלני שבו נעשה שימוש נגד סרגיי סקריפל ובתו, היה במשך שנים ארוכות תחת עינו הבוחנת של המודיעין הישראלי - עד מותו המסתורי ב-2002
לפרשת הרעלת המרגל הרוסי יש זווית מזרח-תיכונית מעניינת מאוד: אחד מראשי תוכנית הנשק הכימי הרוסית ומי שנחשב לראש פרויקט הנוביצ'וק, גז העצבים הקטלני שבו נעשה שימוש נגד סרגיי סקריפל ובתו, היה במשך שנים ארוכות תחת עינו הבוחנת של המודיעין הישראלי.
רוסיה עסקה בפיתוח וייצור נשק כימי עוד מסוף מלחמת העולם השנייה וייתכן שאף לפני כן. בתחילת שנות ה-70 החלו המדענים שלה לייצר גירסאות אלימות וקטלניות הרבה יותר של גזי עצבים, בניהם גם ה"נוביצ'וק". על ייצור תרכובות הגז הקטלניות פיקד הגנרל אנטולי קונסביץ', מומחה בפיזיקה וכימיה אורגנית ומי שנחשב לבכיר בתחומו בברית־המועצות.
באמצע שנות ה-80 ותחת הנשיא גורבצ'וב הצהירה ברית המועצות כי תחתום על האמנות למניעת פיתוח, ייצור ואחסון של נשק כימי. ב-1987 הודיעה הממשלה הסובייטית כי היא מפסיקה באופן חד-צדדי את הייצור וב-1989 הכריז שר החוץ אדוארד שוורנדזה כי ארצו נטשה "לחלוטין" את ייצורם של גזי רעל.
וויל אנגלונד, כתב ה"בולטימור סאן", פירסם וידוי של כמה מדענים וחשף את קיומו של ה"נוביצ'וק". אחד מהמדענים הללו נגע בטעות ברסיס של החומר ומת. אחרים הלכו בעקבותיו. אלה ששרדו הועמדו לדין על שדיברו איתו. גם בנקאי רוסי והמזכירה שלו מתו אחרי שכמות קטנה נמרחה על שפופרת הטלפון שלהם, אך הרוסים התעקשו, ממש כמו השבוע, כי אין בידיהם את הנשק. "אנחנו משחקים לפי הכללים", אמר אז קונסביץ'.
בשנות ה-90 החלו להגיע לישראל ידיעות מדאיגות על כך שבסוריה נערכים ניסויים לפיתוח נשק כימי מתקדם יותר מהגזים הפשוטים של חרדל ועצבים שהיו בידיהם. על פי הידיעות, את הידע לייצור הנשק המתקדם סיפק אותו גנרל קונסביץ'. כנראה שהעסקים עם הסורים לא היו יוזמה ממשלתית אלא ניסיון של קונסביץ' לעשות לביתו. ביולי 1995, במסווה של ביקור עבודה שגרתי בסוריה כחלק מהקשרים הצבאיים הטובים שנותרו בין המדינות, הוא החל לרקום קשרים אישיים עם ראשי השלטון בסוריה, קיבל מהם סכומי עתק ובתמורה סיפק את הידע וחלק מהציוד לייצור הנשק הכימי הקטלני.
חלק מהפרטים על העיסקאות נודעו למוסד בסוף שנות התשעים. ראש הממשלה אהוד ברק ניסה אז להזהיר את ראשי השלטון במוסקבה מפני מעשיו של הגנרל אך ללא הועיל. היה נדמה שהנשיא ילצין לא יכול או לא רוצה להתערב.
בספר "המתנדב" שפורסם בקנדה מעיד המחבר, מייקל רוס, על עצמו כי היה איש מוסד ובמסגרת תפקידו, כשבישראל ראו שהלחץ לא עובד, הוא התבקש להתחזות לתחקירן עצמאי העורך כיביכול הכנות להפקת סרט תעודה בנושא לוחמת גזים. המחבר מעיד כי התקשר שוב ושוב לגורמים רבי מעלה בקרמלין ואמר להם שעל פי מידע שיש בידו קונסביץ' מוכר נשק כימי לסוריה. הכוונה הייתה להפחיד את מוסקבה כי המידע הזה עומד להתפרסם בקרוב אך גם זה לא עזר.
בישראל זעמו. ב-29 באפריל 2002, בנסיבות שנותרו עלומות, מת הגנרל קונסביץ' במהלך טיסה מחלב למוסקבה. כנראה שבסוריה בטוחים שהמודיעין הישראלי הצליח להגיע אליו ולהרעיל אותו.
מסמך הערכה סודי ביותר של ה-CIA מאותה תקופה קובע כי סוריה הצליחה עד מותו של הגנרל לייצר כמות גדולה של נשק כימי קטלני במיוחד. על פי מקורות שונים, בביקורו האחרון בסוריה הביא איתו קונסביץ' שרטוטים ומרשמים לפיתוח ה"נוביצ'וק". אם לא היה מוצא את מותו בטיסה בחזרה למוסקבה, הבעיה של המערב מול סוריה, ובעיקר של ישראל, הייתה יכולה להיות היום הרבה יותר גדולה.
הנשק הכימי שכן יוצר בעקבות פעילותו של קונסביץ', כך לפחות טענו הסורים, יפורק לימים בעיסקה שרוסיה תיווכה, כדי למנוע התקפה אמריקאית, עיסקה אשר הובילה למעורבות הצבאית הרוסית העמוקה בסוריה ולהפיכתה למעצמה המשפיעה באיזור.
לפנייה לכתב/ת 
