הקפטן הצהוב-שחור הוא שחקן העונה

איתי שכטר הוא ללא ספק שחקן העונה הסדירה בליגת העל. החלוץ הבית"רי, שיהפוך למלפפון הכי חם בקיץ, סוחב את הקבוצה על גבו במאבק האליפות ובולט מעל כולם גם מקצועית וגם מנהיגותית. בגיל 31 הוא חווה את אחת העונות הטובות בקריירה שלו, הקהל אוהב אותו, הוא הקפטן של הקבוצה מהבירה, ועם 9 שערים ו-7 בישולים הוא אחראי באופן ישיר ליותר מרבע מהשערים של הירושלמים העונה בליגה.

אך מעבר לתרומה המקצועית האדירה של שכטר, נראה שיותר מכך הוא "בעל הבית" על המגרש, מנהיג את השחקנים ומוביל אותם. למרות כל הפרשיות והבעיות בבית"ר, החל מיחסי האהבה-שנאה בין הקהל והמאמן, ההעמדות לדין משמעתי והפרסומים בתקשורת על ההשפעות המקצועיות לכאורה של הבעלים, הקבוצה מצליחה להציג כדורגל סוחף ומשכנע, הרבה בזכות שכטר.

איתי שכטר(צילום: ראובן שוורץ)

בואו נחזור ל-2:4 של בית"ר בטדי על היריבה המושבעת סכנין. סכנין הובילה 1:0, ז'אורז'יניו נפצע, ושכטר סימן לבניון להתחמם ללא כל הוראה מהמאמן בני בן זקן. הביקורות לא איחרו לבוא: טענו ששכטר חוצפן, מזלזל במאמן שלו, שבחו"ל דבר כזה לעולם לא היה קורה – אבל אף אחד לא הסתכל על הצד השני של המטבע – שחקן שמלא בתשוקה ורצון לנצח כאן ועכשיו, לוקח את המושכות והאחריות לידיים. באותו משחק שכטר בישל את השער הראשון ובית"ר ניצחה במהפך גדול.

גם בתיקו של בית"ר בטרנר ראינו עדות למנהיגות של שכטר, שסחט פנדל שלא נשרק. בדקות הסיום, בהן בית"ר הייתה עדיפה וישבה על השער של באר שבע, היה ריח של שער ירושלמי באוויר והרגשה שסוף סוף קבוצה תנצח בטרנר בליגה. אבל שכטר לא התפתה. הוא הכיר את הקלישאה שמי שלא כובש סופג, וסימן לחבריו להאט את הקצב ולהחזיק בכדור. ביתר יצאה עם תיקו שכולו ניצחון מנטלי – היא הייתה טובה יותר ושתי הקבוצות ידעו שהתוצאה מקפחת את הצהובים. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו בית"ר הייתה סופגת בדקות הסיום ומפסידה. הפגיעה בביטחון ובאמונה של השחקנים שהם יכולים לקחת אליפות לקראת הפלייאוף הייתה עצומה.

שכטר חווה רנסאנס ונראה שבית"ר מתאימה לו כמו כפפה ליד. גם אם הירושלמים לא יזכו באליפות – שחקן העונה חייב להיות השחקן שסחב אותם לשם למרות כל הקשיים.