כרחוק מזרח ממערב: חזון נתניהו מול חזון איראן
רה"מ הזהיר באיפא"ק שהרפובליקה האיסלאמית בונה אימפריה תוקפנית שיש לעצור אותה, והציג חזון של שלילה ומניעה. מנגד, שר החוץ האיראני הציג במינכן חזון חיובי לגבי המצב באזור שעשוי להתברר כמוצלח יותר
כשאמות הספים של היומיום רועדות, אנשים מחפשים אופק של חזון. גם באיראן וגם בישראל מורגשות רעידות בחודשים האחרונים. המחאות באיראן הבהירו לבכירי המשטר האיסלאמי שהציבור האיראני כועס ומאוכזב.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הזעם מאחד בין מגזרים שונים עם סדרי יום שונים, מצעירים ליברלים ועד פועלים קשי יום. בישראל מתעצם מדי יום המאבק התקשורתי והמשפטי בין ראש הממשלה לבין רשויות החוק, מאבק שמשתקף בציבור הישראלי המפולג. בשתי המדינות קיים רצון ציבורי לשמוע מן ההנהגה אמירה שממקמת את המצוקות היומיומיות בהקשר רחב יותר, מדיני ואסטרטגי. ראש הממשלה נתניהו נשא נאום כזה לפני שבועיים בוועידת איפא"ק בוושינגטון. שר החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זריף, נשא נאום דומה בוועידה הביטחונית במינכן לפני כמה שבועות. אפשר ללמוד לא מעט על המגמות העכשוויות במזרח התיכון כשבוחנים את האופקים המשתקפים משני הנאומים הללו.
ראש הממשלה נתניהו שידר בנאומו בוושינגטון ביטחון ואופטימיות. הוא שיבח את ארצות הברית של דונלד טראמפ על מחויבותה לישראל. הוא סיפר על עוצמתה של ישראל, בעיקר עוצמה כלכלית וצבאית. הוא דיבר על הכבוד שישראל זוכה לו בעולם. התהליך ששרטט בדבריו היה ברור - המזרח התיכון הוא חור שחור. הדרך היחידה להתנגד לכוח המשיכה הקטלני של החור השחור היא להשקיע את כל המשאבים האפשריים בהתבצרות ובהטלת עוגן עמוק וחזק ככל האפשר.
המסר של רה"מ: חייבים לעצור את איראן
כל האמירות הללו התנקזו למסר אחד מזוקק - חייבים לעצור את איראן. ראש הממשלה נגע במסר הזה מן ההיסטוריה - אנחנו זוכרים ניסיון פרסי להשמיד את כל היהודים ולא ניתן לו לחזור; מן הגיאופוליטיקה - איראן מנסה להתבסס בסוריה ולבנות אימפריה ולא נאפשר לה; ומן האידיאולוגיה - הרפובליקה האיסלאמית היא עריצות טוטליטרית ואין לה זכות קיום.
חזון ההתבצרות של ראש הממשלה הוא חזון של מניעה, ביטול ומחיקה. למרות כל העוצמה שתיאר בחלק הראשון של נאומו, ישראל תצליח אם איראן תיכשל. החזון הזה מתייחס אל המציאות האזורית במזרח התיכון כאל עיוות שצריך לתקן. מה שנראה לכן כמציאות, אומר נתניהו, הוא בעצם שקר. מולו ניצבת אמת. האמת היא חד-משמעית ובלתי מתפשרת. תו התקן של האמת הוא שבעצם היותה היא מבטלת את השקר. ארה"ב ניצבת יחד עם ישראל במחנה האמת, אומר נתניהו. הוא רומז גם שסעודיה חברה במחנה אף היא.
על פי החזון שעלה מנאומו של ראש הממשלה, זה בכלל לא משנה מה יעשו המדינות במחנה האמת. כל עוד הן יכולות לזהות את השקר כשקר ולעמוד יציבות מולו, הן בצד הנכון של האירועים המתחוללים.
החיכוך בין השחקנים השונים מחולל מציאות משתנה
בנאומו במינכן שרטט שר החוץ האיראני, זריף, חזון אחר לגמרי. החזון שלו התחיל מהכרה איראנית במציאות האזורית המסובכת כמצב ההתחלתי היחיד שמתקיים באמת. במצב כזה אי אפשר למתוח קו ברור בין אמת לבין שקר. השוני בין השחקנים הוא היחס הבסיסי ביניהם. לכל אחד אינטרסים, מטען תרבותי, יעדים ואילוצים משלו. כל שחקן שואף להרחיב את השפעתו על האחרים. השפעה כזו מושגת דרך חיכוך מתמיד. אבל החיכוך יעלה רק לעתים נדירות לכדי מלחמה. מן החיכוך לומדים ובעזרתו מגדירים ומשכללים אינטרסים ויעדים. נוכחותו של היריב הכרחית לשכלול הזה. המאבק עם הסעודים, לדוגמה, פותח בפני האיראנים אזורי השפעה במפרץ הפרסי שהיו חסומים בפניהם בעבר.
הרפובליקה האיסלאמית השיעית קושרת קשרים עם "האחים המוסלמים" הסונים כששניהם מהווים יריבים מושבעים של המשטר הסעודי הווהאבי והשמרני. אפשר להניח שלולא היו הסעודים משקיעים מאמצים רבים כל כך בהצגת הסכסוך מול איראן כסכסוך דתי, הקשר בין איראן ו"האחים המוסלמים" היה צולע במקרה הטוב.
החיכוך בין השחקנים השונים מחולל מציאות משתנה. הצדדים חייבים ללמוד בתנועה ולהגדיר הצלחה וכישלון בהקשר דינמי. גם השפעה שכל שחקן מבקש לרכוש מתנהלת דרך עשייה שאיננה מניעתית או מסכלת. בנאומו במינכן קבע זריף שהמסגרת האזורית האופטימלית תכלול הסכמה על כללים יסודיים של מגע בין שחקנים שונים, מתוך הכרה בכך שמגע כזה הוא מחויב המציאות. ובמלים אחרות, אין אפשרות להתבצר או להתבודד. הדרך היחידה להתקיים ביציבות באזור, על פי חזונו של זריף, היא על ידי הכרה בשוני מחד ובהכרח של חיים משותפים מאידך. מה שיקרה במצב כזה, הבהיר זריף במינכן, הוא משהו שלא ניתן לצפות מראש. ההכרה בכך היא המפתח ליציבות אמיתית על פי החזון האיראני.
החזון של נתניהו תלוי בהנחה המוקדמת שהמציאות מתחלקת בקלות בין צודקים לבין טועים. לכן הוא חזון שמעוגן בשלילה ומניעה. חזון כזה קשה ליישם, כי כל יישום שאינו מוחלט וחד משמעי הוא כישלון. החזון של זריף אינו תלוי בהנחות מוקדמות. הוא קובע כללים של פעולה ועשייה. כל פעולה שתתממש בעקבותיו יכולה להיחשב הצלחה.
ד"ר אורי גולדברג הוא מומחה לתיאולוגיה פוליטית בעולם השיעי מן המרכז הבינתחומי בהרצליה ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית
לפנייה לכתב/ת 
