קים ג'ונג און לקח את הזהב, ומה נשאר לדרום קוריאה?
דרום קוריאה השקיעה מיליארדי דולרים באירוח אולימפיאדת החורף ששיאה היה השתתפותה של המשלחת הצפון קוריאנית בראשות אחותו של הרודן. עם תום המשחקים מקווים בסיאול למנף את המשחקים לקידום האינטרסים שלהם
אולימפיאדת החורף בסו'צי, רוסיה, שנערכה ב-2014, עלתה למשלם המסים הרוסי כ-51 מיליארד דולר. יחסית לרוסיה, אולימפיאדת החורף בפיונגצ'אנג שבדרום קוריאה הייתה זולה יותר - רק 13 מיליארד דולר. האם המיליארדים המושקעים באולימפיאדות החורף והקיץ שווים את ההשקעה, או שמא זהו אירוע חד פעמי המיועד אך ורק לפוליטיקאים לצרכי צילום, לספורטאים לזכות במדליות ולקבלנים לזכות בחוזי בניה?
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
לדוגמה, האצטדיון שנבנה במיוחד לכבוד אולימפיאדת החורף בפיונגצ'אנג בעלות של כ-110 מיליון דולר ייהרס לאחר סיום האולימפיאדה. מתקנים שנבנו לכבוד אולימפיאדת ריו ואתונה משמשים כיום כפילים לבנים חסרי שימוש. אם כן, מדוע מדינות וערים המתחרות על אירוח האולימפיאדה מוכנות להשקיע בתחילה עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים במאבק על האירוח, ואחר כך מיליארדי דולרים בבניית מתקנים ותשתיות, שברובם לא ישמשו אף אחד מעבר למספר השבועות שבהן ייערכו המשחקים האולימפיים והפרא-אולימפיים?
הסיבה הראשונה - יוקרה. אירוח המשחקים האולימפיים מהווה סמל סטטוס לחשיבותה של המדינה ו/או העיר. עבור סמל הסטטוס הנכסף, מדינות מוכנות להשקיע תקציבי עתק. הסיבה השנייה - מיתוג. ערים ומדינות רואות במשחקים האולימפיים אמצעי למתג את העיר והמדינה מחדש. המשחקים האולימפיים, המוגדרים כאירוע-על, מאפשרים למדינה לנצל את התקשורת הבינלאומית המסקרת את המשחקים האולימפיים במשך כמה שבועות ואת מיליוני הצופים העוקבים אחרי האולימפיאדה, למתג את המדינה מחדש ו/או לחזק דימויים חדשים.
אירוע מיתוגי חשוב
למשל, עבור דרום קוריאה, אולימפיאדת סיאול 1988 הייתה אירוע מיתוגי חשוב שאפשר לה לשנות את הדימוי שלה ממדינת עולם שלישי למדינה מודרנית. הסיבה השלישית - לעתים התשתיות הנבנות לאולימפיאדה ישרתו את הציבור הרחב גם לאחר סיום המשחקים.
האם אולימפיאדת החורף 2018 בקוריאה מימשה יעדים אלו? סיאול ניסתה כמה פעמים לזכות באירוח משחקי החורף האולימפיים. זכייה באירוח המשחקים האולימפיים היוותה סמל סטטוס חשוב ביותר עבורה. התקציבים האדירים שהושקעו בניסיונות לזכות בכרטיס האירוח מבהירים עד כמה הממשל הקוריאני ראה בכך יעד חשוב.
ההישגים של מון
מבחינתו של הנשיא מון, האולימפיאדה הייתה הישג ספורטיבי ודיפלומטי מרשים ביותר. הנבחרת הצפון קוריאנית ומשלחת רמת דרג, בהובלת אחותו של קים ג'ונג-און, השתתפו במשחקים האולימפיים (במימון מלא של דרום קוריאה). במהלך האולימפיאדה נפתח צוהר למשא ומתן בין צפון קוריאה לבין שכנתה מדרום, ואף בין פיונגיאנג לבין וושינגטון - שתי הקוריאות כבר סיכמו על קיום מפגש פסגה בין מנהיגיהן, משלחת דרום קוריאנית בכירה ביקרה בפיונגיאנג ופגשה את שליט המדינה קים ג'ונג און, שמצדו העביר לה הזמנה אישית לנשיא האמריקני דונלד טראמפ. זמן קצר ביותר לאחר קבלת ההזמנה הודיע הבית הלבן שטראמפ הסכים לפגוש קים.
סיאול תנסה למקסם את פוטנציאל המשא ומתן שנפתח בזכות המשחקים האולימפיים. בנושא התשתיות, מבחן התוצאה מורכב יותר. חלק מהמתקנים שנבנו במיליוני דולרים לכבוד המשחקים האולימפיים ייהרסו היות שאין בהם צורך ועלות אחזקתם גבוהה מאוד. הצלחת ההשקעה העתידית באולימפיאדה תבוא לידי ביטוי אם דרום קוריאה תוכל לשכנע את תיירי ספורט החורף לבוא ולבקר בפיונגצ'אנג גם לאחר האולימפיאדה. ניסיון העבר בחלק ניכר מהאולימפיאדות מלמד אותנו כאמור שרוב המתקנים יהפכו לפילים לבנים.
לסיכום, ההשקעה באולימפיאדה היא לרוב גדולה יותר מהרווח הכלכלי-מיתוגי שמדינות יזכו בו. למרות זאת, חשיבות סמל הסטטוס של אירוח המשחקים האולימפיים יגרום לכך שגם בעתיד, מדינות וערים יהיו מוכנות להשקיע תקציבי עתק (וגם לספוג הפסדים) במשחקים האולימפיים.
ד"ר אלון לבקוביץ מלמד במכללת בית ברל וחוקר במכון בגין-סאדאת