"אני על המטרה, אריזונה". צפו ברגע הפצצת הכור ובתגובה בבור בקריה
הותרה לפרסום הקלטת הקשר הדרמטית של הטייסים שניות אחרי שהשמידו את המתקן הגרעיני בסוריה ב-2007. אחד הטייסים משחזר: "ראיתי את הפצצות פוגעות. אלפא, בין העיניים". מפקד החיל אליעזר שקדי תועד באותן שניות במצלמה בבור בתל אביב: "היה רגע משמח, אבל לא נגמר כלום"
השמדת הכור הסורי מתנקזת לכמה שניות שכוללות דיווח לקוני של טייס מלב שטח אויב, ואנחת רווחה רגעית בקריה בתל אביב: במסגרת הכרזתה הרשמית של ישראל על כך שהיא זאת שתקפה את המתקן הגרעיני בצפון מזרח סוריה בספטמבר 2007, התירה הצנזורה לפרסום את הקלטת הקשר הדרמטית שבה מודיעים טייסי חיל האוויר שהשלימו את תקיפת הכור, ואת התגובה המצולמת של בכירי חיל האוויר בבור בקריה. "אני על המטרה", דיווח טייס המבנה התוקף וכמה שניות אחר מכן הוסיף את מילת הקוד המאשרת את הפגיעה: "אריזונה". האזינו להקלטה וצפו בתמונות.
בלילה בין 5 ל-6 בספטמבר 2007 המריאו ארבעה מטוסי F-15 וארבעה מטוסי F-16 מבסיסי חיל האוויר בחצרים וברמון שבדרום. מרגע המראתם לכיוון הכור הסורי, המתינה כל הצמרת המדינית, הביטחונית והצבאית של ישראל בקריה, וצפתה במסכים שעליהם שודר המתרחש ביעד.
רגע פגיעת הפצצות בכור - והתגובה בבור חיל האוויר:
אל"מ א', אז סגן מפקד טייסת "הרעם" (F-15), מתאר את הרגעים המתוחים באוויר במהלך מבצע "מחוץ לקופסה": "לקראת המטרה מגיעים לאזור, מושכים לגובה, והרגע שאני זוכר בעיקר זה הרגע שבו אני רואה את הפצצות פוגעות במטרה. אלפא, בין העיניים. אתה רואה את המטרה מושמדת ואתה יודע באותו רגע שביצעת את המשימה החשובה הזאת".
באותו רגע שהמבנה דיווח "אריזונה", מתמקדת המצלמה של דובר צה"ל בבכירי חיל האוויר הממתינים בבור בקריה. מעבר למחיאות כפיים ספורות, ראש מטה החיל דאז, תא"ל (מיל') יוחנן לוקר, הרשה לעצמו להניף לחצי שנייה את ידיו באוויר וטפח על שכמו של מפקד החיל, אלוף אליעזר שקדי, שישב לפניו. שקדי עצמו, ניכר בו שהיה עדיין מתוח למדי, לא הרשה לעצמו יותר מהנהון קל.
אל"מ א' מוסיף: "המשימה לא נגמרה. אנחנו צריכים לחזור לבסיס לנחיתה בשלום. ויכולים לקרות עוד הרבה דברים בדרך. אנחנו מאוד ממוקדים בנתיב הניתוק, מאוד ממוקדים בחזרה החשאית הביתה, ולכן הטיסה, למרות גודל השעה, היא עדיין מאוד מקצוענית ומאוד קורקטית".
אלוף במיל' ביידץ: הויכוח, ההבנה והפעולה
יוסי ביידץ, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, סיפר היום באולפן ynet על ההיערכות המודיעינית לקראת הפצצת הכור בסוריה. "ההבנות שבסוריה יש עיסוק גרעיני מתחילות להצטבר כשנתיים-שלוש לפני התקיפה. כשנה לפני התקיפה נכתב בחטיבת המחקר באמ"ן נייר של קצין צעיר שמעלה את האפשרות שנבנה שם כור גרעיני מתוצרת צפון קוריאה. יש ויכוח על העניין הזה בקהילת המודיעין, שמשקיעה בהרבה מאוד דברים אחרים. הויכוח לא נותר רק בחדרים אלא נעשות פעולות איסופיות מגוונות. צה"ל והמוסד מפעילים מאמצים כבדים תוך סיכון אנשים. כחצי שנה לפני התקיפה יש הבנות כמעט חד משמעיות שמדובר בכור. כאן הכל מתכנס ועובר לשלב הבא: טוב, עכשיו מה עושים עם זה?".
איך זה התבצע בפועל? מה עשו בשטח?
"בקהילת המודיעין, באמ"ן ובמוסד, אלפי אנשים הקדישו את עצמם גם למשימה הזאת. בעולם המודיעיני אין ידיעות חד משמעיות. אתה מוצא רמזים, עושה סדרי עדיפויות ומשקיע. בסופו של דבר זה מבשיל למבצע איסוף מסויים ועל כך מגיע גם כל הקרדיט למי שעשה אותו, אבל אתה לא יכול לאסוף מודיעין מבלי שיהיו לך איזשהן הבנות ראשוניות, והבנות כאלו היו למעלה משנה לפני אותו גילוי ובוודאי לפני אותו מבצע. בסופו של דבר, שרואים את התמונות והמראות, הדברים מסתדרים בראש. בשלב הזה מתחיל אתגר מודיעיני נוסף שהוא לא רק לגלות את הסוד איפה יש כור, אלא מה יהיו התגובות הסוריות - היה ונפעל - אל מול הכור הזה. אנחנו יוצרים את המושג שנקרא 'מרחב ההכחשה', כלומר ההבנה שאם נפעל בפרופיל שקט ולא ניקח על זה אחריות לאחר מכן - זה יאפשר לאסד להכחיש שבכלל תקפו אותו או שזו הייתה תקיפה לא חשובה והוא יוכל להמשיך הלאה".
במהלך הפעילות החשאית העריכו בישראל כי הצבא הסורי ואסד מבינים שמשהו קורה. "הכל נועד כדי ליצור פעילות שתשפיע על היריב בדרכים מגוונות", אומר ביידץ, "גם בצורה של התארגנות צבאית שאסד מבחין בה אבל לא יודע מה הסיבות אליה, בעיקר בפיקוד הצפון, וגם במסרים שונים שנשלחו אליו שהם לא אקראיים, אלא תוצאה ממהלכים שנרקמים מספיק זמן מראש בין המוסד, אמ"ן ומשרד החוץ, והם באים לידי פעולה מיד לאחר ביצוע המבצע".