התלמיד טבע למוות בטיול, רכז השכבה ירצה שעות למען הציבור
הרשעתו של רכז השכבה מבית ספר בירושלים בוטלה, אף שהודה באישום נגדו בנוגע לטיול שנתי ב-2009, שבמהלכו מת נתנאל איראני בן ה-16, לאחר שנכנס לבריכה ברשות המלווים
ענישה מקלה בלי הרשעה: בית המשפט השלום בטבריה קבע היום (ג') כי צחי אברהם (57), רכז שכבה בבית ספר בירושלים שאחד מתלמידיו טבע ומת בעת שהיה אחראי עליו, לא יורשע. תחת זאת הוא ירצה שעות למען הציבור. השופט קבע בין היתר כי הרשעה ובעקבותיה פיטורי המורה יהיו בבחינת "תגובה קשה מדי ובלתי מידתית עבורו ועבור ציבור תלמידיו".
האסון אירע בשנת 2009, כאשר תלמידי כיתות י' בבית הספר אורט "גבעת רם" בירושלים יצאו לטיול השנתי בצפון. ביומו השני של הטיול הגיעו לחמי טבריה, שם אכלו התלמידים ארוחת ערב ולאחר מכן נכנסו למים. אברהם, שהיה רכז השכבה, כינס בשלב זה את המורים לישיבת סיכום – במקום להשגיח על התלמידים.
אחד התלמידים, נתנאל איראני ז"ל, בן 16, נכנס לבריכת הגופרית וככל הנראה איבד את הכרתו וטבע. זמן מה שהה בקרקעית הבריכה לפני שחבריו הבחינו בו והזעיקו את המציל, גיא ריבק, שאף הוא התמהמה בפעולות החילוץ וההצלה.
ההליכים המשפטיים התמשכו ובשלב מסוים בשנים שלאחר הטביעה סגרה הפרקליטות את התיק. בני משפחתו של הנער המנוח ערערו על ההחלטה והתיק נפתח מחדש. בשנת 2016 הוגש כתב אישום שייחס לאברהם ולמציל עבירות של גרימת מוות ברשלנות.
בחודש מאי 2017 נחתם הסדר טיעון לפיו הודה אברהם באישום מופחת - של הפרת חובה של הורה או אחראי. הוא הורשע בעבירה זו, אולם בהמשך ביקש מבית המשפט לבטל את ההרשעה (על אף ההודאה). הוא הביא אנשי חינוך והורים שהגיעו לטובתו, וביקש להמשיך בעבודתו החינוכית.
בית המשפט כאמור נעתר לבקשה. בצד הבנה לכאב העצום של משפחת איראני, ציין כי בהימנעות מהרשעה "בנסיבות העניין", אין בכדי לפגוע באינטרס הציבורי.
הוא ציין את עבודתו המסורה של המורה "שמאז המקרה לא דבק בו רבב" והוסיף: "הנאשם משקיע זה שנים רבות את מרצו לעשייה משמעותית למען תלמידיו בכל בתי הספר שבהם לימד ועבד, ותרומתו אף חרגה מהעשייה השגרתית כמורה מן המניין.
"על אף תוצאותיו הטרגיות של האירוע אשר אירע לפני שנים רבות, פיטורי הנאשם והרחקתו ממערכת החינוך בכלל ומתלמידיו בפרט, ככל הנראה תוצאה מסתברת מהרשעתו בדין, תהווה תגובה קשה מדי ובלתי מידתית עבורו ועבור ציבור תלמידיו בהווה ובעתיד".
השופט קבע כי יש לבטל את ההרשעה, וחייב את אברהם לרצות 70 שעות עבודה למען הציבור. משפטו של ריבק עדיין מתנהל.