ביקורת סרט: "פדינגטון 2" - הכי דוב שיש
הומור משובח גם למבוגרים, אסתטיקה מוקפדת ועלילה עמוסת חן - סרט ההמשך על הרפתקאותיו של הדוב הכי מפורסם בלונדון שומר על כל הטוב שהיה בחלק הראשון ואפילו משתכלל. מכל סרטי האנימציה המוצגים בקולנוע בימים אלו, זוהי הבחירה הכי טובה "לכל המשפחה"
סדרות של סרטי ילדים אינן נוטות להשתפר מסרט לסרט. לא כך הוא הדבר בנוגע ל"פדינגטון 2" (Paddington 2) סרט ההמשך לעיבוד לסדרת הספרים המפורסמת של מייקל בונד על הדוב הצעיר וחובב הריבה שהגיע ללונדון מפרו. לא של"פדינגטון" (2014) היו ליקויים משמעותיים. אבל נראה שבמעבר לסרט ההמשך מה שהיה טוב בראשון נשאר (האיזון בין סרט ילדים סימפטי וחיובי, והומור שיספק גם מבוגרים) אך גם עבר שכלול וליטוש .
פדינגטון (בן וישאו) מצא את מקומו בלונדון. המהגר המשתלב חי כעת בגרסה אידילית של העיר. בירת הממלכה שנראת כמו מתוך גלויה, ובעיקר שכונת נוטינג היל בה פדינגטון מתגורר, מוצגת כמקום המכיל קהילה אינטימית של אנשים חביבים ונעימים במיוחד. החריג הוא השוטר מר קורי (פיטר קפאלדי) המסרב להיכנע לרוח הטובה שהולכת בעקבות פדינגטון.
בשונה מ"אמלי" "פדינגטון 2" הוא במובהק סרט ילדים שבנוי להנאת המבוגרים, להבדיל מסרט למבוגרים המשתמש ברטוריקה אגדתית/ילדותית. ההבדל השני הוא ההקפדה על נוכחות של נציגים למגוון אתני וגזעי בלונדון המוצגת. בסרט עם מספר מאוד מצומצם של דמויות שליליות (2 דמויות) אך אחת מהן אינה חורגת מפרופיל הגבר הלבן. ובכל זאת, קצת מוזר שהאינטראקציות של פדינגטון עם נשים וגברים בעלי גוון עור כהה הן קצרות למדי והיות כל הדמויות שאינן גברים ונשים לבנים לא יותר מדמויות רקע. כאילו יש כאן סימון של "ווי" על היצוג הרב תרבותי או שאולי מדובר מבחינת היוצרים בנושא שיזכה לטיפול מקיף בפרק עתידי של סדרת הסרטים.
ביקורות קולנוע נוספות ב-ynet:
"טומב ריידר
"
"מוטלים בספק
"
פדינגטון אומץ ע"י משפחת בראון. האב הנרי (יו בונוויל) האם מרי (סאלי הוקינס), ושני הילדים ג'ודי (מדליין האריס) ו-ג'ונתן (סמואל ג'וסלין) ומנהלת משק הבית שלהם גברת בירד (ג'ולי וולטרס). לכל אחד מהם יש איזו בעיה קטנה אבל לא באמת מטרידה שקשורה לזהותו בנקודת הזמן בה הסרט מתחיל. אבל, כדרכם של תסריטים בנויים היטב, המהלך העלילתי המרכזי יטפל גם בבעיות אלו.
פדינגטון רוצה לשלוח מתנה מיוחדת לדודתו הדובה לוסי (אימלה סטנטון) לרגל יום ההולדת ה-100 הקרב ובא. בחנות העתיקות של מר גרובר (ג'ים ברודבנט) הוא מוצא ספר "פופ-אפ" שמדפיו מתרוממים האתרים הידועים של לונדון (רעיון שהוא בסיס לאחת מסצנות האנימציה היפות של הסרט). הספר המקסים הוא גם לונדון עצמה, כפי שהסרט רוצה לגלות אותה מחדש עבור הצופים בצורתה האידילית והאידיאלית. אך ההשגה של הספר מאתגרת ומניעה עלילה שיש בה פוטנציאל שלילי אך בסופה יהיה איחוד וחיזוק של קשרים רגשיים וקהילתיים.
לשם קניית הספר פדינגטון נזקק לסכום כסף משמעותי. העבודות שהוא מבצע על מנת להרוויח סכום זה מזמנות כמה סצנות של סלפסטיק דובי משעשע במתכונת המזכירה את סרטו של ג'רי לואיס "העבודה לא בשבילנו" (1981). כולן מבוצעות במיומנות מאופקת ומדויקת.
פדינגטון אינו יודע זאת, אך הספר הוא גם סוג של מפת אוצר. מי שיודע זאת היטב הוא פניקס בוצ'נן (יו גרנט) שחקן עבר עם אחיזה גבולית במציאות ונטייה מופרזת להחלפת תחפושות. בוצ'נן מחליט לשדוד את הספר מחנותו של גרובר, השוד יוביל למרדף שבסופו האשמה במעשה תיפול דווקא על פדינגטון.
חלק ניכר בזמן הסרט יתרחש במהלך עלילתי מקביל. פדינגטון מוכנס לכלא ומביא לשם את אופיו החיובי והנחוש בתמימותו בדרך המשנה את הכלא כולו. חן מיוחד יש לקשר הנוצר בינו לבין הטבח המגודל ומזרה האימים קנקלס מק'גינטי (ברנדן גליסון). האסתטיקה המוקפדת של סרטי פדינגטון, שגם כך מזכירה את סגנון "בתי הבובות" של ווס אנדרסון, תהפוך בסצנות הכלא למה שנראה כגרסת הילדים ל"מלון גרנד בודפשט" (2014).
הקו העלילתי השני מתרחש מחוץ לכלא ועוסק בניסיונם של בני משפחת בראון, ובמיוחד של מרי, לחשוף את האשם האמיתי בשוד הספר. שני קווי העלילה יתלכדו, כמובן, בחלקו האחרון של הסרט. המתכונת אינה שונה מזו שמוצגת בסרטי אנימציה אמריקאים, אבל יש בה שאר רוח, חן, ואיפוק שלא אחת חסר בסרטי הילדים שנוצרים בצד השני של האוקיאנוס האטלנטי.
כמו בסרט הקודם גם כאן חלק ניכר מהקרדיט שייך לבימאי-תסריטאי פול קינג. אחרי שני סרטי "פדינגטון" מוצלחים הוא בשל לעבור לפרויקט המאתגר הבא בין אם זה יהיה עיבוד "לייב אקשן" לפינוקיו בגרסת דיסני, או סרט פריקוול על עלילותיו של וילי וונקה לפני אירועי "צ'ארלי והשוקולדה". לגבי הפוטנציאל של קינג אפשר להסתכל על הסצנה המשעשעת ביותר בסרט, והקורצת במיוחד למבוגרים – סצנת מיוזיקל המתרחשת, באופן מפתיע למדי על רקע כותרות הסיום של הסרט.
חרף העובדה שמיכאל אלוני אחראי לדיבוב הדמות של פדינגטון לעברית (וגם אם נתחשב בהופעת האורח שיש למדבבת האורחת הגברת נחמה ריבלין) עדיין נראה ששווה לאתגר את הצופים הצעירים בגרסת המקור. בסרט בעל אופי כל כך בריטי, נדמה כי דיבוב הוא פגיעה בציפור נפשו. כך או אחרת מכל מה שמציעים בתי הקולנוע בימים אלו זוהי הבחירה הטובה ביותר "לכל המשפחה".
