תמונת השנה: זוג צפרדעי נחלים מזדווג בבריכה
הצילום של אמיר אברמוביץ' שצילם צפרדעי נחלים מזדווגות בבריכת מים בצפון נבחר לתמונת השנה בתערוכת הצילומים "תמונת טבע" המתקיימת זו השנה הרביעית במוזיאון ארץ-ישראל בת"א. השנה הגיעו לתחרות כ-2,500 צילומים של חיות בר וטבע מקומי. צפו בצילומים הזוכים
משפחת יעלים מטיילת במצפה רמון, דג אורב לטרף באילת, עכביש צד חרגול, זיקית מסתווה ברעננה וגורי שועלים משחקים בהר חברון, הם בין הצילומים הזוכים בתערוכת "תמונת טבע" המתקיימת זו השנה הרביעית ביוזמת מוזיאון ארץ-ישראל בת"א, בשיתוף צוות "עדות מקומית", האגודה הישראלית לצילום טבע ובתמיכת קרן קיימת לישראל.
כ-2,500 צילומים נשלחו השנה לתחרות ע"י צלמים וצלמות מכל רחבי הארץ, מהם נבחרו 90 צילומים של 48 צלמים וצלמות טבע. מבין הצילומים נבחרה תמונת השנה לשנת 2018 שצילם אמיר אברמוביץ', מנהל יחידה רפואת ריאות פולשנית במרכז רפואי כרמל בחיפה, המתגורר ביישוב הקהילתי הסוללים בגליל התחתון ומקדיש את זמנו הפנוי לצילום תת ימי.
מפגש עם צמד צפרדעים נחלים
"אני לרוב מצלם יותר בסביבה הימית, אך צפרדעים, סלמנדרות ודו חיים מעניינים אותי מאוד. נסעתי לחפש אחריהם במאגרי מים ומצאתי מגוון עשיר של דו חיים בבריכת עין נבוריה ביער ביריה", הוא מספר בראיון ל-ynet על הדרך לצילום המנצח.
לדבריו, מדובר בבריכה קטנה בעומק של מטר וחצי לערך שהיוותה אתגר לצילום. "ראיתי שהתבצע חיזור בפועל בין שתי צפרדעי נחלים, נקבה וזכר שהיו אחד על השנייה. בניגוד לצילום תת ימי בסביבה פתוחה, במקרה הנוכחי לא יכולתי להכניס מצלמה עם מארז תת ימי ופלאשים במקום כה קטן ולכן נעזרתי במצלמה קטנה עם עדשה רחבה".
אמיר שכב על גדת הבריכה וסיפר כי לא רצה להיכנס פנימה כדי לא להפריע לצמד צפרדעי הנחלים ולגרום להרחפת בוץ מעל פני הקרקע. למרות המגבלה של חוסר אפשרות להסתכל במסך ובעינית המצלמה לעבר כוכבי הצילום, הוא הכניס את המצלמה והפלאש אל תוך המים, כיוון וקיווה ללכוד את הרגע.
"זה היה סוג של ניסוי וטעייה. המים עצמם היו יחסית צלולים, העכירות בתמונה נגרמה עקב נוכחות של אצות במים. קרקעית הבריכה היתה מלאה בענפים ישנים ואליהם למעשה נצמדו כל הביצים של הצפרדעים. הנקבה מטילה מיד את הביצים והזכר מפרה אותן", הוא מסכם.
מנימוקי צוות השיפוט: ״במבט ראשון, עכירות המים מטשטשת את הפרטים, הדמויות מוסוות בבליל האצות והענפים במים. לכאורה, אין בצילום תיעוד של דרמה גדולה, הצילום דומם ושקט. רק במבט שני ניתן להבחין בלפיתה העזה של הזכר המיוחם הנצמד באינסטינקט הייחום לגב הנקבה ובצברי הביצים המופרות שנפלטו אל המים", מסביר צלם הטבע יוסי אשבול, חבר בצוות השיפוט.
תערוכת "טבע עולמי, טבע מקומי" נפתחה הערב (ה') בטקס חגיגי בו הוכרזו הזוכים בקטגוריות השונות בתחרות "תמונת טבע 4", ביניהן, יונקים, ציפורים, זוחלים ודו חיים, חסרי חוליות, חיי לילה וחברה, צילום תת ימי, קונפליקט בין אדם לטבע, חיות בר בתנאים מבוקרים, צלמי טבע צעירים, בוטניקה, עבודות וידאו וסדרה צילומית.
הצילומים נבחרו בעילום שם על ידי אוצרת התערוכה, הצלמת גליה גור זאב בשיתוף עם אנשי מקצוע בתחום הצילום, הטבע והסביבה שהתנדבו לקחת חלק בהליך השיפוט, ביניהם :אמיר איילון, יוסי אשבול, שחר כהן, עמוס נחום, אורית סימן טוב, יורם שפירר וארז ארליכמן (גילוי נאות: כותב הכתבה. א.א.).
לדברי הנהלת התחרות, "התערוכה מאפשרת התבוננות מלמדת ומעמיקה בחיות בטבע, מציגה מגוון צורות חיים ומערכות אקולוגיות באזורנו, מראה את היופי והייחודיות של ארץ ישראל ומקדשת ערכים חינוכיים של הגנת הטבע, החי והסביבה". התערוכה הינה בשיתוף האגודה הישראלית לצילום טבע והקרן הקיימת לישראל.
יונקים | מקום ראשון | גלעד טופז
משפחת יעלים בטיול בוקר. היעל הנובי, מלך המצוקים, נמצא בסכנת הכחדה עולמית. כתוצאה מפעולות הסברה וחקיקת החוק להגנת חיית הבר, התאוששה אוכלוסיית היעלים בישראל וכעת אפשר לפגוש בהם ברחבי דרום הארץ. היעל נחשב לדוגמה של הצלחה בשמירת הטבע של מין מקומי, ולכן בחרה רשות הטבע והגנים לשלבו בסמל | מצפה רמון, 2017
יונקים | מקום 2 | אלכס גייפמן
גור מתבגר של שועל מצוי. השועל הוא טורף קטן גוף, המאופיין בזנב שעיר וארוך. הוא פעיל בעיקר בשעות הלילה, בשעות הבוקר המוקדמות ולעת ערב, ובמשך היום הוא נח במחילה חפורה בקרקע. בעונת הרבייה המחילה משמשת גם להמלטת הגורים ולגידולם בתקופת חייהם הראשונה | יער מודיעין, 2014.
ציפורים | מקום 1 | שרגא לנדסמן
שני טבלנים גמדיים מפלסים דרכם בסבך לכיד הנחלים. הטבלן הגמדי שכיח במקווי מים ברחבי הארץ. הוא מבלה את רוב זמנו במים. כשהוא צולל לחפש מזון, הוא נעלם מהעין לכמה דקות ואז צץ ועולה מהמים במרחק מה. רגליו של הטבלן מותאמות היטב לשחייה ולצלילה אך לא להליכה. לכן, הטבלן בונה קן צף בגוף המים והנקבה מטילה בו את ביציה. האפרוחים מסוגלים לשחות זמן קצר לאחר בקיעתם, אך לעתים קרובות נצפים רכובים על גב הוריהם. | מאגר היוגב, 2016.
ציפורים | מקום 2 | אורי פירסט
חיוויאי אוחז צפע בטפריו. מדי קיץ, בעת ההכנה לחריש, הטרקטורים הופכים את האדמה וחושפים נברנים ונחשים רבים. עשרות חיוויאים עוקבים אחרי הטרקטורים, ואחריהם - הצלמים. המזון המועדף על החיוויאי הוא נחשים וזה גם המקור לשמו - "חיוויאי" בארמית פירושו נחש. זוג חיוויאים מסוגל לחסל בעונה אחת מאות נחשים. בתמונה ניכר היטב אחד מסימני הזיהוי הבולטים שלו - עיניו הצהובות | קיבוץ גלאון, 2015.
העולם התת־ימי | מקום 1 | נועם קורטלר
אצטגנון הכתמים מבלה את רוב זמנו מחופר בחול הקרקעית, מוסווה היטב ואורב לטרפו, בעיקר דגים וסרטנים. סנפיריו השטוחים מותאמים לחפירה בחול, ופיו הגדול והמתרחב - ללכידת הטרף. עיניהם של כל הדגים במשפחת האצטגנוניים פונות כלפי מעלה, והן שהקנו למשפחה את שמה - בעברית, באנגלית ובלטינית - "החוזים בכוכבים" | חוף אלמוג, אילת, 2015.
העולם התת־ימי | מקום 2 | אמיר אברמוביץ
זהורית קצרת־סנפיר משייטת לעת ערב מעל מישורי עשב הים של הים האדום, בעומק של כתריסר מטרים. ברקע נראה גלגל החמה השוקעת, משתקף מבעד למים | אילת, 2017
זוחלים ודו־חיים | מקום 1 | ריקי לויסמן
זיקית ים־תיכונית על ענף פולובניית פורטון בשעת צהריים שטופת שמש. בתמונה נראים יפה זנבה הלופת, המסייע לה להיאחז בענפים, ואחת מעיניה החרוטיות. עיניה של הזיקית מסוגלות לנוע בנפרד ולהתבונן בכיוונים מנוגדים בו־זמנית, מה שמקנה לה דרך ראייה ייחודית. כאשר הזיקית מאתרת טרף באחת מעיניה, היא מפנה את ראשה לכיוונו, מכוונת אליו את שתי העיניים ואז רואה את מקומו במדויק. | שדה מצפון לרעננה, 2017.
זוחלים ודו־חיים | מקום 2 | דניאל דנילוב
זיקית שולפת את לשונה כדי לצוד שפרירית. לשונה של הזיקית ארוכה מאורך גופה, דביקה ומעובה בקצה. בתצלום ניכרים היטב צבעי ההסוואה שלה. תצלום זה הוא חלק מסדרה העוקבת אחר התנהגות הזיקיות | עמק חפר, 2016.
חיות בר בתנאים מבוקרים | מקום 1 | דניאלה קרני-הראל
חיי חברה | מקום 1 | אלי בצרי
התגודדות ענק של מיליוני עכבישים מהמין פגיונית הנחלים. מי נחל שורק, שמקורם בשפכים מטוהרים, עשירים בחומרים אורגניים ויוצרים תנאים נוחים להתרבות ימשושים - יתושים שאינם עוקצים, שזחליהם מתפתחים במים והבוגרים מעופפים.
שפע המזון מאפשר לעכבישי פגיונית הנחלים להתרבות במספרים חריגים, והם מכסים את הצמחייה בווילונות משי מרשימים. התגודדות ענק זו של עכבישים היא תופעה חדשה בישראל ותועדה לראשונה באוקטובר 2016 | נחל שורק, 2017
חיי חברה, מקום 2 | אירית ק. אברמוביץ
באור אחרון, להקת פלמינגו מתארגנת ללינת לילה במאגר מים מתייבש. בישראל, הפלמינגו חורף בשני אתרים עיקריים: בריכות המלח באילת ובעתלית. הפלמינגו ניזון מאכילת סרטנים זעירים ואצות החיים במים מלוחים או מליחים, וזו הסיבה להעדפתו את בריכות המלח בארץ. לעתים הוא מגיע למאגרי מים אחרים, דוגמת זה שבתמונה | עמק יזרעאל, 2017.
חיי לילה | מקום 1 | ליאור קסטנברג
עכביש מהמין גלגלן הצלב עוטף חרגול בעטיפה המורכבת ממאות קורים דקים, שהוא טווה ממשי המיוצר בבלוטות מיוחדות בקצה בטנו. לאחר שלכד העכביש את טרפו, הוא נושך אותו ומחדיר ארס לגופו. מעטפת הקורים ההדוקה מגבילה מאוד את תנועות הטרף ומונעת ממנו להיחלץ וליפול, בזמן שהארס פועל את פעולתו ומביא למותו | מושב חוסן, 2017.
חיי לילה | מקום 2 | נועם קורטלר
דיונון הרחף פעיל בעיקר בשעות הלילה. באחד מלילות הקיץ, ללא כל רוח, פני המים יצרו השתקפות מושלמת של הדיונון, ששחה קרוב אליהם. דיונון הרחף שוחה במיומנות בעזרת שמונה זרועות וסילון מים הנוצר בגופו. בנוסף לשמונה זרועות השחייה, לדיונון שתי זרועות ציד ארוכות, שבאמצעותן הוא לוכד את טרפו | אילת, 2012.
חסרי חוליות | מקום 1 | אורן אהרוני
נימפה (שלב צעיר) של פשפש מהסוג תריסית על הצמח לוביה מצרית. משפחת התריסיתיים היא משפחה של פשפשים הנפוצה ברחבי העולם. גופם של פשפשים אלה קשיח וצבעיהם בולטים למרחוק. השלבים הצעירים של הפשפשים, המכונים נימפות, דומים בצורתם לבוגר, אך יש להם צבעים שונים | שמורת הטבע ליד מושב אודים, 2015
חסרי חוליות | מקום שני | פבל ספוריש
עכביש ממשפחת המשפכניים במקום מחייתו הטבעי - מטווה דמוי משפך, שהוא שהקנה למשפחה את שמה. לרוב, המטווה הארוג בצפיפות פרוש על צמח ומתנקז למעין צינור, הפתוח בקצהו האחורי. העכביש רובץ בפתח הצינור, וכל נגיעה קלה של חרק הנוחת על המטווה מוציאה אותו במרוצה. כשהעכביש מגיע אל טרפו, הוא נושך אותו וגורר אותו פנימה, מבלי לעטוף אותו בקורים. בתום האכילה מושלך כדור השיירים אל מחוץ למטווה | תל חדיד, 2014
קונפליקט בין אדם לטבע | מקום 1 | יגאל דקל
הנסיעה על חוף הים, במרחק של עד מאה מטרים מקו המים, אסורה על פי חוק. הסימנים (המכונים "קוליסים") משאירים גלגלי הרכב אולי יפים לעין מרחוק, אך גורמים לנזק רב: הם פוגעים במרקם הטבעי של החול וכן בחיות הבר המשתמשות בחופים, ביניהן נקבות צבי־ים המטילות בחוף את ביציהן. תצלום זה בוצע ממסוק במסגרת מבצע אכיפה של רשות הטבע והגנים | חוף הים בין אשדוד לניצנים, 2014
בני נוער מצלמים | מקום 1 | נוה גנוד
שני שועלים צעירים ליד פתח מחילת המשפחה, בשעת בוקר. התמונה צולמה כחלק מפרויקט מעקב של כחודש וחצי, שבמהלכו הגיע הצלם למקום מדי יום כדי לצלם את השועלים. השועל המצוי חי בדרך־כלל בזוגות. הנקבה ממליטה במחילה, שהיא מרפדת לפני ההמלטה בפרווה שמרטה מבטנה. כאשר הגורים בני 12-6 שבועות, הם מגיחים לראשונה מפתח המחילה ונהנים מהטרף החי שמביאים להם הוריהם | ליד היישוב סוסיא, דרום הר חברון, 2017.
בני נוער מצלמים | מקום 2 | יונתן דוד
דאה שחורת־כתף בחיפוש אחר טרף. הדאה שחורת־הכתף היא דורס קטן, מהדורסים היפים ביותר בארצנו. בעבר הייתה הדאה מזדמנת נדירה ביותר, אך בשנים האחרונות החלו הדאות להיצפות יותר ויותר. בתחילה הן נצפו בעמק בית שאן, לאחר מכן בעמק חפר וכיום דאות משוטטות נצפות בכל רחבי הארץ. בשנת 2011 החלו הדאות לקנן באגמון חולה, ובשנים שלאחר מכן נצפו קִנים בעמקי הצפון, בשפלה ובאזורים נוספים בארץ. | שדות צוק אפולוניה, 2017.
פרויקט מתמשך | מקום 1 | חררדו קוללאו
מעוף הזרזירים באתר דודאים | גל שרבליס
בתקופת החורף, אלפי זרזירים מצויים שוהים באתר דודאים. במשך היום הם משוטטים ומחפשים מזון בלהקות של עד מאות פרטים. לעתים הם מתקבצים בלהקות גדולות אף יותר ומבצעים מעוף קבוצתי, הכולל תרגילים אירובטיים מרהיבים | אתר דודאים, 2017
לצד תערוכת הצילומים הזוכים בטבע המקומי וצילומים נוספים שנבחרו על ידי אוצרת התערוכה, יוקרנו סרטי טבע קצרים של צלמי טבע מישראל. התערוכה "טבע עולמי, טבע מקומי" כוללת בתוכה תערוכה מקומית ותערוכת "צלם הטבע לשנת 2017", הנחשבת לאחת מתחרויות הצילומים היוקרתיות והגדולות בעולם לצילום טבע וסביבה, בשיתוף עם מוזיאון הטבע בלונדון (NHM) ו- מגזין הטבע של ה-BBC.
בנוסף, תוצג תערוכה לרגל חגיגות 70 שנה למדינה, "מיצבי טבע" של הצלם-אמן אדוארד קפרוב שתעניק הצצה למוזיאוני הטבע הראשונים בעולם.
התערוכה נפתחה הערב (ה') ותוצג במוזיאון ברחוב חיים לבנון 2, בתל-אביב ותינעל ב-2 לאוקטובר, 2018. הכניסה בתשלום לציבור הרחב, למעט ילדים עד גיל 18. שעות הפתיחה: ראשון – רביעי, שבת 16:00-10:00, חמישי 20:00-10:00, שישי 14:00-10:00. פרטים נוספים באתר המוזיאון.
לפנייה לכתב/ת 
