התחכום המפתיע של ראשוני ההומו סאפיינס
מדענים, שבחנו חפצים בני 320 אלף שנה שנחשפו בדרום קניה, מצאו שפע של ראיות לכך שאובסידיאן שונע ממרחקים של עד 90 קילומטרים על פני תנאי קרקע קשים באותה תקופה
על רקע נופה הירקרק של אפריקה, כמה מהחברים הקדומים ביותר של המין שלנו, הומו סאפיינס, לקחו חלק בהתנהגויות מפתיעות בתחכומן, כמו למשל שימוש בפיגמנטים של צבע, יצירת כלים מתקדמים ומסחר במשאבים כאלה ואחרים עם קבוצות אחרות של אנשים.
הממצאים הללו פורסמו החודש על ידי מדענים שבחנו חפצים בני 320 אלף שנה שנחשפו בדרום קניה. המאובנים הקדומים ביותר שהתגלו של הומו סאפיינס ברחבי אפריקה גם הם בני אותו גיל פחות או יותר. החוקרים תיארו מציאת פיגמנט אוכרה שייצר צבע אדום בהיר, שייתכן ששימש לצביעת גוף או ביטוי סימבולי אחר, וכן מציאת כלים שהורכבו מאובסידיאן - סלע געשי שמייצר להבים חדים מאוד - שהשימוש בו נחשב "חדש" ביחס לסלעים מגושמים יותר שבהם השתמשו מינים קודמים יותר בשושלת האבולוציה האנושית.
החוקרים מצאו שפע של ראיות לכך שאובסידיאן שונע ממרחקים של עד 90 קילומטרים על פני תנאי קרקע קשים, ומכך מסיקים החוקרים כי התנהל איזשהו סוג של מסחר וכי האובסידיאן נרכש מקבוצה אחרת - אך לא ברור מה התקבל בתמורה לסלע הגעשי. הממצאים מצביעים על פיתוחים טכנולוגיים ועל מבנים חברתיים שהם בלתי צפויים בשלב כה מוקדם בהיסטוריה של המין שלנו, כך לפי החוקרים.
"לראייתי, היכולות המנטליות והחברתיות החדשות שהתפתחו - כולל מודעות לקיומן של קבוצות אנשים מרוחקות והשימוש בפיגמנטים וטכנולוגיות חדשניות - היו בבסיס מוצאו של המין שלנו", הסביר הפליאואנתרופולוג ריק פוטס, המנהל את תוכנית "מוצא האדם" במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע של הסמית'סוניאן. "ייתכן שמדובר בהתנהגויות שלמעשה הבדילו את השושלת/מאגר הגנים שלנו משל מינים אנושיים קדומים אחרים".
צוות החוקרים גילה בין היתר חומרי פיגמנט; צבע חום כהה שמגיע ממנגן וצבע אדום בהיר שמגיע מאוכרה. "ההחלטה לייבא אוכרה ממקום מרוחק, מאשר להשתמש בחומרים מקומיים נפוצים יותר שמשמשים לאותן מטרות, עשוי להעיד על כך שלצביעת הפנים באדום, או לצביעת בגדים או כלי נשק, הייתה משמעות סימבולית כלשהי", הוסיפה הפליאואנתרופולויגת אליסון ברוקס מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, שגם כן פועלת כחוקרת מטעם המוזיאון להיסטוריה של הטבע.
כמו כן תיארו במחקר המדענים כלי עשויי אובסידיאן שהיו קטנים יותר ועשויים יותר בקפידה ומקצועיות מאשר כלי אבן גדולים יותר ששימשו מינים אנושיים קדומים יותר. המחקר המלא פורסם בכתב העת Science.
לפנייה לכתב/ת 
