ביקורת סרט - "אגדת המלך שלמה": מתקשה להתחרות בסרטים של פיקסאר
זה לא סרט האנימציה הישראלי הראשון לילדים וגם לא מדובר ביצירה שמעוררת התלהבות של ממש. "אגדת המלך שלמה" נדמה כמו הסרטים הראשונים של דיסני - רק בגרסה תנ"כית ומעט מיושנת. ילדים בגיל היסודי אולי ייהנו, אם כי סביר להניח שהוליווד הרגילה אותם ליותר
"אגדת המלך שלמה" מתהדר בהיותו סרט האנימציה הישראלי הראשון לילדים, קרדיט מעט מאולץ בהינתן העובדה שקדמו לו "בעל החלומות" של יורם גרוס מ-1962, שהציג בהנפשת בובות את הסיפור התנ"כי על יוסף ואחיו. קדם לו אף "המסע לכוכב המינימיקים" (2013), שביים שי כרמלי פולק ונעשה באנימציה ממוחשבת. כך שאם לדייק, "אגדת המלך שלמה" הוא סרט האנימציה הישראלי הראשון לילדים שעוסק בשלמה המלך.
למעשה, האנימטור הוותיק חנן קמינסקי, שאחראי גם לסרט הזה, כבר יצר בעבר את "הרפתקאות שלומיאל" (1995), אך מדובר היה בהפקה גרמנית-צרפתית-הונגרית שהתבססה על כתביו של יצחק בשביס זינגר. גם סרטו הנוכחי, הפקה ישראלית-הונגרית, נשען על מעשיות יהודיות, הפעם מאת חיים נחמן ביאליק, והוא מביא בין היתר את הסיפורים על שלמה המלך והדבורה, מלכת שבא ואשמדאי.
בגרסה המאוירת שלמה הוא נער יהיר שאינו מודע לגמרי לגודל האחריות המוטלת על כתפיו - עתה, אחרי שירש את המלוכה מאביו דוד. הוא מתאהב במלכת שבא, המגיעה לירושלים על מנת לנסותו בחידות ומאתגרת אותו לזהות את הפרח האמיתי מבין שלל פרחים מלאכותיים הדומים לחלוטין זה לזה (ע"ע שלמה המלך והדבורה). בהמשך הוא נדרש להיאבק באשמדאי, מלך השדים, המשתלט על ירושלים, זורע בה הרס ואלימות ומעיף את שלמה ושועל המחמד שלו אל לב המדבר, שם הוא נהפך לשוטף כלים במטבחו של מלך עמון.
במדבר פוגש שלמה בנסיכה הערבייה נעמה ויחד עימה יוצא לאתר את השמיר הפלאי שבכוחו להשיב את אשמדאי אל מקומו בשאול. אזכורם של כל אלה ושזירתם יחדיו בסרט אחד הופכים את "אגדת המלך שלמה" לאחת היצירות היחידות בתולדות הקולנוע הישראלי שנדרשות אל ספרות האגדה היהודית ואל המדרש. לא בדיוק מקורות שגורים ככל שהדברים אמורים בקהל היעד של הסרט - ובהוריו.
אבל מעבר לזה ישנו גם הסרט, שצויר בעבודת יד המעניקה לו נופך אנושי ומזכירה את סרטי האנימציה הנושנים של דיסני. האם מדובר בפריצת דרך מקומית? קשה לדעת, בעיקר משום שהתוצאה הסופית אינה מעוררת התלהבות של ממש. הדמויות חיוורות למדי, השועל, שהוא הסייד-קיק של שלמה, מתקשה לספק רגעי הומור, וגם העיצוב הפמיניסטי והפוסט-קולוניאלי של שתי בנות המלוכה משתרך אחרי הדימויים הנשים המקובלים היום בסרטי אנימציה.
ובכל זאת, קשה שלא לזהות בסרט מסר פוליטי עדכני (בהיעדר הגדרה אחרת). אחרי הכול, הנמסיס כאן הוא הדד האדומי, המבקש, כמסופר בספר מלכים א', לנקום בשלמה על הטבח שביצע אביו דוד בבני עמו. לשם כך הוא מגייס את אשמדאי שמחולל מהומה רבתי בירושלים, אינתיפאדה בגרסתה התנ"כית. רק כאשר נאות שלמה לבקש את סליחתו של הדד על מעשי אביו – חוזר המצב לקדמותו. נניח לקוראים ולצופים (המבוגרים) לערוך את האנלוגיה הפוליטית העכשווית הנדרשת.
עם המדבבים הטובים בסרט נמנים עודד מנשה (שלמה), עדן הראל (נעמה), אורי לייזרוביץ' (השועל) ורות אסרסאי (מלכת שבא), ואת המוזיקה המקסימה כתב עדי כהן. ילדים בגיל בית הספר היסודי עשויים ליהנות, אבל דומה שהעושר החזותי והתחכום הסיפורי של סרטי פיקסאר כבר הרגילו אותם ליותר.
