קצת סדר: מהי "צעדת השיבה" ומה עוד מתכננים הפלסטינים
"צעדת המיליון" היא מונח שהשתרש בטעות בשיח, אבל כלל לא ברור מה תהיה ההיענות של הפלסטינים לצעוד סמוך לגבול. זהו אינו אירוע חד פעמי שתוכנן לסוף השבוע הקרוב. מי עומד מאחוריו?
הימים האחרונים עומדים בסימן עליית מדרגה נוספת בגרף המתיחות בין עזה לישראל. בהתאמה עולה גם רף הסיסמאות ומתחילים לצוץ אי דיוקים שמשתרשים בשיח. בנוסף, הזרקור שמכוון כולו לעזה מטשט את המתרחש בגדה המערבית, אף שלפנינו תקופה לא קצרה של ימי ציון שדורשים תשומת לב.
• "צעדת המיליון" - מינוח שגוי שמקורו בישראל. השם של הצעדה המתוכננת הוא "צעדת השיבה הגדולה". מטרתה הרשמית על פי מארגניה היא להעלות על סדר היום את זכויותיהם של הפליטים הפלסטינים ולכן מתכננים להקים במסגרתה ערי אוהלים בכמה מוקדים, מצפון הרצועה ועד לדרומה, סמוך לגבול עם ישראל. המארגנים מקווים במוצהר להשתתפות של כמאה אלף מפגינים ולא למיליון או למספר קרוב לזה. ניסיון העבר מלמד שבפועל מספר המשתתפים נמוך בהרבה מהציפיות.
• ''הצעדה מתוכנת ליום שישי הקרוב, ליל הסדר'' - לא בהכרח נכון. ''צעדת השיבה'' אינה אירוע חד פעמי אלא קמפיין שיחל ביום שישי הקרוב, הוא יום האדמה - והוא עתיד להימשך עד יום הנכבה באמצע חודש מאי. מארגני הצעדה אינם מנדבים עדיין פרטים על התאריך המתוכנן של הצעדה, כדי לשמור על מתח ציבורי מסוים הן ברצועת עזה והן בישראל. ייתכן שתתקיים צעדה ביום שישי, ייתכן שהצעדה הרשמית תתקיים בתאריך שסמוך יותר ליום הנכבה, ייתכן שיהיו כמה צעדות וייתכן שלא יגיעו כלל לגדר. לסיכום – בשלב הנוכחי אף אחד עדיין לא יכול לחזות במדויק מתי יתקיימו הצעדות, האם יפוצלו לכמה מוקדים או יאוחדו למפגן כוח אחד והאם יינתן האות לצעוד לעבר הגדר או שזו תהיה יוזמה ספונטנית של קבוצה מסוימת שתצא מתוך הצעדה.
• "מדובר בצעדה של חמאס" - לא מדויק. הצעדה מאורגנת על ידי כמה גורמים ופעילים אזרחיים. היא בהחלט זוכה לרוח גבית של חמאס, לאור ירוק ממנו ואולי אף למימון מסוים, אבל היא אינה צעדה שחמאס נמצא בין מארגניה הרשמיים. חמאס מעדיף להישאר במקרה הזה מאחורי הקלעים. הוא מבין היטב שהוא לא יכול לצאת נגדה ושחרור קיטור כזה על ישראל אף משרת את האינטרס שלו, אבל הוא לא הגוף שעומד בראשה.
• "הצעדה תופסת תאוצה רבה בעזה" – לא נכון. מארגני הצעדה זוכים לסיקור תקשורתי נרחב יחסית בעזה ולסיקור עוד יותר גדול בישראל, אבל הם אינם מצליחים בינתיים לייצר סחף ציבורי ברצועה. לראייה – דף הפייסבוק הרשמי של הצעדה עומד על פחות מ-7,000 עוקבים. בהנחה שחלקם הגדול כלל אינם תושבי הרצועה, הרי שמדובר במספר אפסי ביחס לבאז התקשורתי הגדול שהצעדה זוכה לה. אחד מתושבי עזה אמר לי השבוע כי מדובר בקמפיין כושל שלא מצליח להתרומם. המארגנים מקווים שעם תחילתו הוא יתפוס תאוצה גדולה יותר.
• "מדובר בתרחיש האימים של צה"ל" - נכון, זה תרחיש בעייתי, אך לצה"ל יש תרחישים מאיימים יותר מזה. מה גם שמקרים כאלה התרחשו בעבר הלא רחוק. בשנת 2015 פרצו עשרות פלסטינים את גדר הגבול בין הרצועה לישראל וחדרו לשטח ישראל בחסות עימותים שהיו שם באותו יום. הפלסטינים נתפסו ומרביתם שוחררו והוחזרו לשטח הרצועה.
אין מטרתן של הערות אלו להמעיט בגודל האירוע או בפוטנציאל הנפיצות שלו. במערכת הביטחון נערכים לתרחיש הגרוע ביותר, אבל כדאי גם להסתכל על הדברים באופן מדויק. הזרקור אמנם מופנה בצדק לרצועת עזה, אך גם בגדה הוגדר יום האדמה כיום זעם וההפגנה המרכזית שמתוכננת בו תהיה במחסום בית אל, שמהווה את אחת הכניסות לרמאללה. הפגנות צפויות במוקדים נוספים בחברון, בשכם בעיירות ובכפרים פלסטינים נוספים כמו כפר קדום, נבי סאלח, חלחול ועוד. גם שם עשויים להתגלי עימותים קשים שיובילו לנפגעים.
יום האדמה כאמור הוא רק יריית הפתיחה של כמה ימי אזכור ותאריכים נפיצים בתקופה הקרובה: יום האסיר, יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, יום הנכבה באמצע חודש מאי שיצוין במקביל לטקס פתיחת השגרירות האמריקנית בירושלים, תחילת חודש הרמדאן שיחל באותו יום ולסיום יום הנכסה בתחילת חודש יוני.
לפנייה לכתב/ת 
